מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה

אודות

הספר: מאורי גליציה

כריכת מאורי גליציה, חלק ראשון
כריכת החלק הראשון של "מאורי גליציה" (ירושלים, תשל"ח). בתמונה שעל הכריכה: שרידי בית הכנסת הגדול ברימנוב. מתוך הסריקה של Project Zikaron, ספריות Touro University.

מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה היא אנציקלופדיה ביוגרפית, גנאלוגית וביבליוגרפית של רבני גליציה וחכמיה, מראשית השלטון האוסטרי בגליציה (1772) ועד השואה, ובמקרים רבים גם של ענפי המשפחות וממשיכיהן אחריה. מחברה הוא הרב מאיר וונדר ז"ל, והיא יצאה לאור בירושלים על ידי "המכון להנצחת יהדות גליציה".

הערכים מסודרים לפי שמות המשפחה, בסדר האלף־בית העברי. ברוב המשפחות מובא לוח יוחסין (תרשים משפחתי), ולצד הערכים על חכמי המשפחה מובאים פרטים על חיבוריהם, תולדותיהם וצאצאיהם. בראש כל כרך באה רשימת שמות המשפחה הנסקרים בו, בכתיב עברי־יידי ובתעתיק לטיני, ובסופו מפתח הקהילות שהוזכרו בכרך, מפתח אישים ומפתח ספרים. בכרכים תמונות, צילומי מסמכים, מפות ותרשימים.

את החומר אסף המחבר במשך עשרות שנים ממקורות רבים: חיבוריהם של האישים עצמם, ספרי תולדות, ספרות השו"ת, הקדמות לספרים ורשימות החותמים מראש (פרענומעראנטן), ספרי זיכרון לקהילות, עיתונים וכתבי עת בשפות שונות, חומר ארכיוני, וכן ראיונות והתכתבות עם בני המשפחות ועם יוצאי גליציה.

כרכי הספר:

הכוכבית (*) ליד שנה: "כאשר התאריכים אינם ודאיים וניתנו מאומד, צוין כוכב ליד השנה" (חלק א׳, הקדמת המחבר, עמ׳ י). באתר, ריחוף או הקשה על הכוכבית מציגים "שנה משוערת".

לצד הסדרה הוציא המחבר שני ספרים נלווים: אלף מרגליות, על תולדות משפחת מרגליות (תשנ"ג, 1993), וקהילות ואישים בגליציה (תשנ"ה, 1995).

המחבר: הרב מאיר וונדר ז"ל

הרב מאיר וונדר, 2011
הרב מאיר וונדר, 2011. צילום: Haimlevy, ויקישיתוף, רישיון CC BY-SA 3.0.

הרב מאיר וונדר נולד בז' באדר תרצ"ד (22 בפברואר 1934) בנשר שליד חיפה, לר' אלעזר ולמרת רחל רבקה וונדר, בני משפחה שמוצאה מגליציה. למד בבית הספר "יבנה" בחיפה, משנת תש"ז (1947) בישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא בראשות הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, ומשנת תש"ט (1949) בישיבת פוניבז' בבני ברק.

כבר בהיותו תלמיד בפוניבז' הופקד, לבקשת ראש הישיבה הרב יוסף שלמה כהנמן, על ספריית הישיבה, ובתקופתו גדל אוסף הספרים לכ־25,000 כרכים. לאחר מכן עסק בהוראה ובספרנות, ניהל את הספרייה התורנית ברמת גן וספריות נוספות, ובשנת תשל"א (1971) עבר לקריית מטרסדורף בירושלים. במשך כשלושים שנה, עד צאתו לגמלאות, היה אחראי על מדור עותקי החובה בספרייה הלאומית. הוא פיתח שיטת מיון לספריות תורניות בדומה לשיטת דיואי העשרונית, שעליה התבססו ספריות ישיבת הכותל, ישיבת הר עציון, ישיבת שעלבים וישיבת כרם ביבנה, וייסד את המרכז לספריות תורניות ועמד בראשו.

בתחום הביבליוגרפיה התורנית ערך את הקובץ הראשון של "תגים", ואת מפתחות המאמרים התורניים "מאיר עיניים" (תשכ"ז–תשכ"ט) ו"מאיר לציון", שהמשיכו כמדור בכתב העת "תחומין" ושולבו לימים בפרויקט השו"ת. במשך שנים פרסם "מפתח מוער" למאמרי הלכה ורפואה בכתב העת "אסיא", ובשנת תשס"ט (2009) הוציא את עיניך רואות, סקירה של רבנים ואדמו"רים שנפטרו בשני הדורות שקדמו לו. לבקשת האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ערך את הבטאון "צאנז" והוציא כמאה גיליונות שלו. פרסם מאמרים רבים, בין השאר ב"צפונות", "תחומין", "המעין" ו"מוריה".

מפעל חייו היה חקר יהדות גליציה ועולם התורה שבה. לשם הוצאת "מאורי גליציה" ייסד בסוף שנות השבעים את "המכון להנצחת יהדות גליציה" ועמד בראשו; בשנת 2011 הרחיב המכון את פעילותו ושמו שונה לארגון "יהדות גליציה ובוקובינה", והרב וונדר המשיך למלא בו תפקידים מרכזיים עד ימיו האחרונים. נוסף על הספרים פרסם מחקרים על הדפוס העברי בירוסלב, על הישיבות בגליציה, על פרשנות המקרא ופרשנות הרמב"ם בגליציה ועוד, וכן את הספר הוד והדר: שרידי אמנות יהודית בגליציה. זכה בפרס הפדרציה העולמית של יהודי פולין ובפרס שר החינוך לשנת יצירה. ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

הרב מאיר וונדר נפטר ביום שבת קודש, ב' בסיון תשפ"ד (8 ביוני 2024), בן תשעים, ונטמן בהר המנוחות בירושלים. זכר צדיק לברכה.

טקסט מהספר וטקסט ממוחשב

טקסט באות רגילה הוא מתוך הספר "מאורי גליציה". טקסט באות אפורה ונטויה (כך, ולידו לעיתים הסימן ⓘ) הוא תקציר שנכתב בידי מחשב, לעזרת הקורא בלבד. אין לצטט אותו כאילו נלקח מן הספר.

Text in the regular font is from the book Meorei Galicia. Text in grey italics (sometimes with an ⓘ) is a computer-generated summary, added only to help the reader. It should not be quoted as if it came from the book.

על המהדורה הדיגיטלית

אתר זה נבנה מתוך סריקות של הכרכים המודפסים (הסריקות נעשו בידי Project Zikaron של ספריות Touro University), באמצעות זיהוי טקסט אוטומטי (OCR) וחילוץ אוטומטי של הפרטים. לכן ייתכנו בו טעויות בקריאת אותיות, בשמות, בתאריכים ובקשרים המשפחתיים. הספר המודפס הוא הקובע, ובכל ערך מצוין הכרך ומספר הטור שבו הוא נמצא בספר, כדי שאפשר יהיה לבדוק כל פרט במקור.

כל תוספת שאינה בספר מסומנת בצבע אפור־כחול ובסימן ✚, וטעות שנמצאה בספר מסומנת בקו אדום גלי ובסימן ⚠, ונוסח הספר נשאר גלוי.

מקורות

קרדיטים לנתונים