מטרנוב (תר"ל–תשכ"ה)
נולד ביום כ"ח טבת תר"ל בסטאווישטש שבפלך קיוב לאביו ר' חיים ישראל. היה ציוני נלהב, ובביתו דיבר עם ילדיו רק בשפה העברית. התפרנס מהוראה בחדר עברי בעיירתו דובובה. שאף לעזוב את רוסיה הצארית ולעלות לארץ, אך ד"ר מנדלשטם מקיוב לא אישר את בקשתו, מחשש שלא יוכל לפרנס שם את משפחתו. בתרס"ו נענה להזמנה לנהל את בית הספר העברי בויזניץ. עבר ללמד בגלינא, וזמן מה שהה בלבוב, עד שלבסוף השתקע בתרס"ח בטרנוב. הורה בביה"ס העברי "שפה ברורה", ונערץ ע"י התלמידים והוריהם. בארבע שנות המלחמה שהה בוינא. היה פעיל במזרחי, ובשנת תרע"א השתתף כציר בועידה העולמית שהתקיימה בווינא. בשנת תרצ"ד הגשים את חלומו ועלה ארצה. בשנתיים הראשונות גר בקיבוץ גניגר, ולימד שם עברית את הורי החברים. זכה לראות דור חמישי בארץ.
נפטר ביום כ"ד שבט [תוקן: כ"ה שבט ↓] תשכ"ה, ונקבר למחרת.
עוד ברוסיה התחיל לעסוק בחיבור ספרים על האמוראים. מאמרו תולדות רב נתפרסם באוצר הספרות, ח"ה, בתרנ"ו. חיבר סדרת ספרים חכמי התלמוד, תולדותיהם ומאמריהם מלוקטים ומסודרים עם הערות וביאורים. ספר לוי בן סיסי נדפס בטרנוב תרפ"ט, ואז היו עמו מסודרים לדפוס הספרים: רב, שמואל, רבי לוי, ובעריכה: אבוה דשמואל, רבי יוחנן, בר קפרא. מכולם נדפס רק ספר תולדות רב בטרנוב־פיעטרקוב תרצ"א. בח"א תולדותיו, ובח"ב מאמריו בסדר א"ב. בערוב ימיו מסר למוסד הרב קוק בירושלים להדפסה רק את ציוני המאמרים.
בש"ס, מבלי להעתיק את המאמר בלשונו. חכמי התלמוד ח"א לאמוראי תלמוד בבלי בתש"ט, וח"ב לאמוראי תלמוד ירושלמי בתשי"ב. בהקדמתו לכל חלק כותב שהסימנים הם לפי דפי ש"ס וילנא ראם, לא נכנס לחילוקי דעות ורשם הכל תחת שם אחד, ושמקוה להדפיס גם ביאור הרים במתכונת ספריו הראשונים.
מדינה וחכמיה, 19, 142; לכסיקון הספרות העברית, א, 40; ספר טארנע, ח"א, 329, בנו בן־ציון אומן בתוך: ח"ב, 113—114.