ר' יעקב נפתלי ב"ר יצחק חריף איזנברג
רב בטורקא ורבה של סמבור
מטורקה וסמבור (תק"ס–תקפ"ה)
בנו הגדול של רבי יצחק חריף. היה חותם גם בשם הייזלבק, או ה"ב שהוא בר"ת גם הר-ברזל = אייזנברג. כהן כרב בטורקא עד תקע"א, עבר לאולינוב, ומתקע"ג רבה של סמבור על מקום אביו. בשנת תקס"ט הציע את עצמו לרבנות מונקטש על מקומו של הרב צבי ז"ל. במכתבו מיום ב' בהר אל ראשי הקהל, הוא כותב בין השאר: גלוי וידוע ומפורסם לגדולי הדור, שבעוזה"ש לא נופל אנכי מאיש אלה האנשים אשר תקחו לכם מגדולי זמנינו, כי בעזרת ד' החונן לאדם דעת, יש לי שם ויד בש"ס ופוסקים כאחד מגדולי הדור, כאשר יעידון ויגידון עלי גדולי הדור ה"ה... מו"ה יעקב נ"י אבד"ק לבוב, והרב... יוסף אשר נ"י אבדק"ק פערמיסלא [ש"ב ומחותנו], והרב... זלמן מרגליות מבראדי... והרב... יעקב אבדק"ק ליסא, אשר נודע להם מפלפולא רבא עוד בהיותי צורבא מרבנן עד שלא ישבתי בכסאי למשפט...
לאשר כונתי שיהא לי לב פנוי לעסוק בתורה ולהרבות בישיבה, ולהוציא לאור חיבורי חיבורים נחמדים על ש"ס ופוסקים ומילי דאגדתא, אשר הם כמוסים באוצרותי. אחרי פטירת אחיו הרב אברהם אב"ד אולינוב, נסע לשם לשבת להכתרת הרב גרשון טייכר בן אחיו המנוח ר' אליעזר מדרוהוביטש. אחרי השבת כשהכל היה מוכן לנסיעה חזרה, הלך אל ציון אחיו, ובשובו אמר שיפרקו את החפצים, כי אחיו מבקשו שיהיה שכן שלו. ואמנם נפטר שם סמוך לאחר מכן ביום ל"ז בעומר תקפ"ה, ונטמן ליד אחיו.
בניו: ר' גרשון מסמבור חמיו של ר' יחזקאל וספברג; ר' אהרן דוד מרופשיץ שנפטר ביום ח' סיון תקצ"ט, אביו של ר' אהרן דוד צייזלברג מוילִיפולי. נכד ישיש זה טיפל בהדפסת הספר אמרי מהרי"ן על התורה וליקוטים, יארַאסלאוִיץ תרס"ח. בני משפחתו סייעו לו בהעתקת הכתבים, ובראשם ר' מרדכי צבי טייכר מגרודזיסק.
המסכימים: המהרש"ם ורבי אברהם חיים מפלנטש ברדומישלא (עם חדו"ת); הר"ב וייס מטשרנוביץ; ראי"ל הורביץ מסטניסלב; הרב אליעזר דייטש מבוניהאד; הרב משה גרינולד מחוסט. בהקדמת המו"ל הוא מפרט את יחוס המשפחה. בסוף הספר חידושים מהרב יצחק אייזן מוילִיפולי חתן המו"ל, ושבע תשובות מהמחבר. יתר הכתבים היו מפוזרים במקומות שונים, והובא מהם בספר שערי עזרה. ספר בית הספק על דיני ספק ספיקא היה אצל הרב מקרקוביץ. חידושים עם מ"ס קידושין ותמורה נשרפו ברופשיץ. שו"ת ודרושים היו בידי הרב אלכסנדר משה אייכנשטיין אב"ד רידיק.