ר' מרדכי זאב ב"ר יצחק אהרן איטינגא

לבוב (תקס"ד–תרכ"ג)

נולד בשנת תקס"ד לאביו הרב יצחק אהרן, למד אצלו תורה. מגיל ט"ו למד שלוש שנים אצל הרב נפתלי הירץ סוכוסטוב, ואח"כ אצל דודו הישועות יעקב. נשא את מרים מאניא בת ר' יעקב קלמן-קלונימוס ליפיס נכד התבואות שור והמעשה רוקח. שנים רבות למד בצוותא עם רבי יוסף שאול נתנזון בעל אחותו, ושניהם נודעו בעולם כ"מפרשי הים". אח"כ נתפרדה החבילה, וכל אחד החזיק ישיבה עצמאית. בשנת תרי"ז ניטש ביניהם מאבק על כס הרבנות בלבוב. רמ"ז היה אהוב לבריות, ותמכו בו החרדים והחסידים. למרות זאת נבחר רבי יוסף שאול, כי אשתו ניהלה למענו תעמולה בין הנאורים, וטענה שהוא סובלני גם לדעות המנוגדות לשלו. רמ"ז נבחר אז כרבה של קראקא, אלא שמשך את ידו בכלל מרבנות, ואף דחה את הצעות ווארשא ווילנא. היה גביר גדול, ולא נהנה מכתרה של תורה. כשהתלוננו עולי גליציה בארץ, כי הם נלחצים ע"י ממוני כולל רוסיה, יסד עם רבי שמחה נתן אלנברג בעניני שידוכים חיים מקוסוב את כולל עסטרייך, והיה נשיאו. בשנת תר"ט נסע לסדיגורה לנישואי ב"א. בר"ח תמוז תרכ"ג חלה, ונפטר לפנות בוקר יום המחרת ב' תמוז. בלויתו ההמונית הכניסו לראשונה את מטתו לתוך בית הכנסת. שם הספידוהו: גיסו השו"מ, המגיד מישרים ר' בנימין זאב בלומנפלד, פאר בניו ר' יצחק אהרן, ובשדה הקברות הרב שאול אוירבך. בנו ר' יעקב משה גר באומן. בנותיו: אשת ר' יוסף פפירנא, וחנה אשת ר' טוביה גינצבורג ב"ר אורי בר מוילנא.

את ספריו הראשונים חיבר יחד עם גיסו רבי יוסף שאול. בש"ס סלאוויטה תקפ"ד הדפיסו את הגהות הלבוש בשם מסורות חדשות. בתקפ"ט הדפיסו בלבוב את ספר הים התלמוד של דודם, עם הגהותיהם בשם מפרשי הים, וחליפת שו"ת עם ראשי גאוני הדור. ספרם מגן גבורים הוא על טור ושולחן ערוך אורח חיים, לישב את הבית יוסף ממה שקשה עליו מגמרא ומראשונים, וממה שהקשו עליו במגנים. הביאור נחלק לשנים: אלף המגן בקצרה עם ליקוטי דינים משו"ת, ושלטי הגבורים המפלפל בראיכות. חלק א' עד סימן נ"ז נדפס בלבוב תקצ"ד, חלק ב' עד סוף סימן רל"ה בזולקיב תקצ"ט, ודפוס צילום בניו-יארק תשכ"ט. ההסכמות הן מהחוות דעת, החתם סופר ורבי עקיבא איגר. מעשה אלפס הגהות על רב אלפס. נר מערבי הגהות על תלמוד ירושלמי. מאירת עינים על בדיקת הריאה, נדפס בוילנא תקצ"ד עם הסכמות רבי עקיבא איגר ורבי נחום טרייביטש מניקלשבורג, הקדמה, והערות הרב צבי הירש חן טוב אדלמן מסוויס-לוץ. פעם שניה נדפס בזולקווא תר"ב עם תיקונים והוספות, אך בלי הערות רצ"ה אדלמן. הספר שבת אחים כלל מאתים תשובות, ועמד להספח להוצאת הטורים. נשאר בכתב יד, והיה בידי ר' אליהו זלדוביץ מסטרי נכדו של רמ"ז.

כאן נפרדו דרכי שני הגיסים, כאשר רבי יוסף שאול קבע ישיבה לעצמו, ורמ"ז למד עם רי"א בנו. בשנת תרי"ב נדפס בלבוב ספר שו"ת מאמר מרדכי, ובו גם תשובות מהבן. מובעת בו תקוה שנכזבה, להדפיס עוד תנינא ותליתאה. צולם מחדש בירושלים תשכ"ח. בראשו אגדה מהמחבר. רוב התשובות הן מהשנים תר"ט–תרי"ב.

על אלו שהשיב להם מחוץ לגליציה נמנים: אונגוואר – המהר"ם אש בתר"י (פא); איווניציא – הרב יוסף חיים מברדיטשוב בתר"ט (כד); אורישאר־זיבנבירגן – רמ"מ פנט בתר"י (לז, עו); באקיע ליד קיוב – הרב שמואל בתרי"א (ה); באר – הרב אלטר מרדכי יעקב בתרי"ב (לח); ברדיטשוב – הרב יוסף ראש ישיבה בתר"ו (פה), והרב ישראל אייזנשטיין בתרי"א (סג); וורבאפציע־זיבנבירגן – הרב יוסף הניג בתרי"א–תרי"ב (ט, נה, סב); טולטשין – הדומ"ץ ר' משה חיים בתרי"א–תרי"ב עם הדיין ר' שמואל זלמן (ז, לד, נט); טרניגרד – רח"א וקס בתר"ח–תר"ט (א, עז); יאסי – הרב מתתיהו לנדא (נד); לובלין – הרב דובריש אשכנזי בתר"ט (פב); מונקטש – הרב יוסף בתרי"ב (צו); נייטרא – הרב יוסף יוחנן והרב יחזקאל בנט בתרי"ב (טז), ר' עקיבא קליין בתרי"א (יז-יח, צה), והרב שלמה דייטש בתר"י (סט); סאטמר – הרב מאיר בתר"י (פג); סטשוב – הראב"ד ר' זאב וולף בתר"י (מ); סיגט – הדומ"ץ ר' חיים זאב אוירבך בתרי"ב (כח); צפת – הרב שמואל הלוי בתרי"ב (כו-כז); שאץ – הרב יצחק איזיק בתר"ח (ב).

ספרו האחרון הוא מורה לצדקה, למברג תרי"ד. רבני בגדד תמכו בערעור יורשי הגביר ר' יעקב צמח נסים מבגדד על צוואותיו מהשנים תקפ"ט ותר"ז אחרי שפנו לערכאות, וחזרו לדין תורה. רבני צפת אשכנזים וספרדים חלקו עליהם ובקשו את הכרעת רמ"ז, כשבראש הפונים רמ"ד אשכנזי ור"ש הליר.