ר' אליהו ב"ר יצחק איזיק איכנשטין

מזידיטשוב (תקצ"ז–תרל"ח)

נולד בשנת תקצ"ז כבן רביעי לרבי יצחק איזיק מזידיטשוב. נשא את הינדה בתו של רבי יהודה ליבוש ערליך מרוזדול חתנו של רצ"ה מזידיטשוב. היה המוציא והמביא בבית אביו, ורבים חשבו שכשרונותיו הם במסחר ובכך נאה לו לעסוק, אבל כבר בהספד שנשא על אביו, נתגלה לעין כל שהוא מלא וגדוש בתורה וביראת שמים בנגלה ובנסתר. רצה לעבור לגור בסטרי הסמוכה, אבל חזקו עליו הפצרות חסידיו שישאר בזידיטשוב. קבע את בית מדרשו במקום בו התפללו דודו רבי צבי הירש, שעה שאחיו הבכור החזיקו בבית המדרש של אביהם. רבים מצדיקי דורו החזיקו אותו כאילו הוא האדמו"ר מזידיטשוב. בתו שרה חנה נישאה לבנו של רבי יהושע מבלז, אבל הזיווג לא עלה יפה והם התגרשו. היא שבהּ ונישאה להרב משה אב"ד זידיטשוב נכד אחיו רבי סנדר ליפא. בתו יוכבד צפורה היתה אשת ר' אשר רובין אב"ד קורטשין. בגיל מ"א בשובו ממשבת בדולינא חלה במחלה אנושה. נסיעתו להתרפא בלבוב לא הועילה, ובשובו לזידיטשוב נפטר ביום ה' סיון תרל"ח. הניח צוואה לחסידיו שידבקו באחיו ר' ישכר בריש.

מקצת מתורותיו נדפסו בספר זכרון אליהו, למברג תר"ם, המיוסד על דברי אביו, והקדמות דו"ז רצ"ה שהוא קורא לו רבינו בסתם. בסופו רשימת המנויים. ההסכמות הן מרבי אברהם יעקב מסדיגורה (כי דבריו טובים המה, ובכדי שיהיה לזכרון נשמתו כי לא השאיר אחריו בן זכר, צוה מרן שליט"א לקרוא שם הספר זִכָּרוֹן אליהו), מחותנו רמ"מ מוויזניצא, והייטב לבם (כי הדברים יתנו עידיהן שהיה — האברך — בקי בהן ושמותיהן). אחיו רבי ישכר בריש כתב לספר הקדמה קבלית. תשובות אליו: שו"ת אמרי יושר, ח"א, קמא (על ביהכ"נ של המהרי"א), קפה; שו"ת מהרי"א הלוי, ח"ב, נח.