ר' יהודה צבי הירש ב"ר משה איכנשטיין

מרוזדול (תקנ"א–תר"ח)

נולד בשנת תקנ"א לאביו רבי משה מסמבור. היה תלמיד דודו רבי צבי הירש ונשא את בתו שרה, נפטרה ט"ז אדר תרל"ד. מלא כרסו בנגלה ובנסתר, וחזר שבעים פעם על הלכות מליחה בשר בחלב ותערובת. רק אח"כ קיבל עליו את רבנות גלינא, ברודשין, ולבסוף רוזדול שעל שמה נקרא. נבחר כרב ביאסי, ולא קיבל. היה גאון מובהק בהלכה, ופקח גדול. התרועע עם גאוני דורו הישועות יעקב והמהריא"ז שכבדוהו מאד. בעיקר נודע בגדלותו בחכמת הנסתר. היה זריז במצוות, והתפלל במתיקות רבה. שנים רבות אחרי הסתלקותו היו זוכרים את עריבות תפילתו, ורבים הלכו אפילו לשמוע את תפילות חסידיו, כדי להיזכר מעין דוגמא של תפילתו. כשנפטרו דודיו מלא את מקומם כאדמו"ר לחסידי זידי-טשוב, בהיותו הגדול בבני הדור השני למשפחת אייכנשטיין. ערך מסעות בגליציה ובהונגריה, ועודד את חסידיו בקולומיאה ובמונקטש. כשנפגש עם המהר"ם א"ש הפך את לבבו לכבד את צדיקי החסידות, ועי"י השפעתו נעשה חסיד רבי צבי הירש מליסקא. צדיקי דורו כבדוהו מאד. בבקורו אצל רבי מאיר מפרימישלן, העמיד עליו את כל חתניו לשרתו. בבואו לסדיגורה נתקבל בכבוד רב על-ידי רבי ישראל מרוזין שבקש ממנו לספר לו על הליכות חמיו רצ"ה, ובשובו משם החל לכתוב את חידושיו. בין תלמידיו היו ידידו הרב פנחס אריה מטורקא שדרך בדרכו בקבלה, רבי אלכסנדר סנדר בן המהרי"א מזידיטשוב, והאחים ממונקטש ר' שמואל צבי ור' יצחק איזיק וייס. שבועיים לפני פטירתו הכתיב לסופרו את צוואתו. ביומו האחרון ז' חשון תר"ח קרא עשרת הדברות וקריאת שמע ברעש גדול, והשתיק את אשתו שלא תבכה ותפריע למחשבותיו הקדושות. כותב על כך המהרי"א מקומרנא במגילת סתרים, שהראו לו מן השמים פטירת בן דודו "ותקן הכל וגם הרבה ניצוצין במותו, אשרי חלקו שכיון ביחוד אור זרוע לצדיק... ובזה יצאה נשמתו בטהרה וביחוד".

בנים לא היו לו, ובנותיו נישאו לגדולי תורה וחסידות. א. הינדה לרבי יעקב ב"ר דוד הגר מוזבלטוב. נפטרה על פני אביה ביום כ"ג אלול; ב. מרים להרב יעקב ב"ר אהרן משה טויבש אב"ד זידיטשוב ויאס. נפטרה ביום י"ג טבת תרמ"ב; ג. בראנדל נתאלמנה פעמיים מתלמידי חכמים חסידים בסטניסלב. נישאה בשלישית ב"ר"ח כסלו תר"ז לרבי יחזקאל שרגא הלברשטם שמלא את מקום חמיו כאב"ד רוזדול. חמותו רצתה שימלא גם את מקומו כאדמו"ר, אבל בשנסעה אל רבי ישראל מרוזין, אמר לה שהחסידים יעברו אל "האברך השחור" הוא רבי שזנוח את אשתו ושתי בנותיו ורוצה לישא אחרת יצחק איזיק מזידיטשוב; ד. רבקה אשת רבי שלמה טויב ב"ר משה חיים ב"ר יצחק איזיק מקאלוב.

את ספריו כתב כל יום כשהוא סגור בחדרו ועטוף בטלית ותפילין. אמר שלולי הכיר אותו המחבר, היה חושב שמלאך כתב זאת, ופעמים שהוא עצמו מתייגע להבין מה היתה כוונת המחבר בזמן הכתיבה. חתנו רבי יחזקאל שרגא הדפיס את ספרו הקבלי דעת קדושים בלמברג תר"ט את ספרו הקבלי דעת קדושים על המועדים. מהרי"א מזידיטשוב החזיקו בתיקו הטלית ותפילין שלו, כדי לעיין בו אחרי התפילה המסכימים: רבי חיים מצאנז (הלא גדלו וטובו חכמתו נודע למשגב, ומי אנכי שפל אנשים להעיד על גודל יקר הערך, אשר כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים וכו' ואולם זאת עוד נוסף כי מלבד אשר במרומים ידבר, גם יראה ומוסר ממנו ילקח, ולהורות לעם ד' דרך ילכו בה ואשר קיבל מאבותיו ורבותיו הקדושים וכו' ולזה נכון לקרא לשם החיבור דעת קדושים); מחותנו ר"א"מ טויב (אשר היה גדול בתורה בתלמוד ובפוסקים כאחד מהחכמים המובהקים שבדור ונוסף על זה זכה לראות מאורי אור בסודות התורה, עד כי היתה משנתו סדורה לו בחכמה האמת, וכל כתבי האריז"ל היו רגילים על לשונו עד תכליתם וכו' ונתקבצו אליו רבים לשמוע אמריו כי נעמו, וירדו חדרי בטן להלהיב בתוכם רוח אהבת המקום לשמור מצותיו וחקיו, ומרובה קדושתו ופרישתו מאס"ב חיי העוה"ז, ורוחו שבח לאלקים להלוך בין העומדים); מחותנו שלמה טויב ב"ר רצ"ה מזידיטשוב רבי ישעיה שור אב"ד חאטיץ (מתוקים דבריו מדבש בגודל חריפות ובקיאות בסוד התורה הנאה דורש ומקיים וכו' ולמען כבוד הרב הצדיק אשר הייתי מכירו בגודל אהבה חיבת הקודש וחיבת חיתון, ולמען נעימות חידו שיו הנפלאים כחד מן הקדושים אשר קדמוה בחבורים פרפראות לחכמה). יש שינויים בטפסים שונים של ספר זה (נ. בן־מנחם, סיני, סאטמר, קצזו־קצטו).

בשנת תרי"ג הדפיס חתנו בלמברג את ספר השני עמוד התורה, בהוצאות אלמנת המחבר. הוא כולל רמזי קבלה באופנים רבים, והאופן השבעים נתחדש לו בשבתו לשולחנו של רבי ישראל מרוזין. את שם הספר קבע אבי המהדיר בהסכמתו. הדף הראשון נדפס בשינויים, עיין פתחי שערים, 337–338. הרב ישראל ברגר אב"ד דורנא ווטרא הדפיס בתרמ"ט בקאלאמעא את ספרו תעלומות חכמה על המדרש רבה, צולם מחדש בירושלים תשכ"ח. ההסכמות שקיבל נדפסו גם בראש ספר מנחם משיב נפשי של רמ"מ מזידיטשוב, והן מאת: מחותנו הייטב לב בתרל"ח (אור תורתו הקדושה בספריו הק' מאיר לארץ ולדרים, ואני כאפרוח שלא נפתחו עיניו בדברים העומדים ברומו של עולם, ואיככה אוכל לבא להעיד על תעלומו"ת חכמ"ה נשגבה מני); רבי יוסף מאיר מספינקא (הנשר בשמים הוא האדם הגדול בענקים... וידוע שגם בדורו היה חידוש, וכמעט היה יחיד בדורו בחכמת האמת. ושמעתי שאמר שלא יש פסוק א' בתנ"ך שלא גילה לו חותנו הק' זצללה"ה את סודו, והיה מלא קדושה וירא ושפלות הרוח, ומי לנו גדול מאדומו"ר הגה"ק המפורסם מוהר"ח מצאנץ זלה"ה זי"ע ועכי"א שכתב בהסכמתו לס' דעת קדושים ז"ל מי אנכי השפל אנשים להעיד על גודל יקר ערך, אשר כמעט לא זכיתי להבין דבריו הקדושים וכו'); רבי יצחק מבוהוש; רד"מ מצורטקוב; ובסופו הפתקא מן שמיא לר"מ בנט, ומכתב לרמ"מ מקוסוב משנת תקפ"ב.