ר' ישכר בריש ב"ר יצחק איזיק איכנשטין
דיין בזידיטשוב ואדמו"ר בדולינא
מדולינא (תקצ"ה*–תרמ"ו)
בנו השלישי של רבי יצחק איזיק מזידיטשוב. נשא את בתו של רבי אברהם מסטרטין. כהן כדיין בזידיטשוב לפחות מתרט"ז. אחרי פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בדולינא, על מקומו של הצדיק רבי שלמה רובין שנפטר שם שנתיים לפני כן. היה אהוב על גאוני וצדיקי דורו, ונהרו אליו חסידים רבים. באספת היסוד של "מחזיקי הדת" בלבוב ישב בראש עם האדמורי"ם מבלז, וויזניצא ושיניווא. נסע לשבת לווערעצקי שבהונגריה, ובליל שבת נאסר בתואנה שאין לו רשיון. חסידיו דאגו לשחררו, אבל בריאותו נתערערה, וסמוך לאחר מכן נפטר ביום כ"ט שבט תרמ"ו.
לא רצה לחבר שום ספר, ואמר יהי רצון שאמנה בין הצדיקים שלא כתבו ספרים. מקצת מהתורות שאמר בהתלהבות בסעודה שלישית, נרשמו ע"י החסיד ר' יהודה יצחק סג"ל שטרן מקלוש. הקונטרסים היו למראה עיני המחבר כמה שבועות לפני פטירתו. הם נדפסו בלמברג תרמ"ו בשם לקוטי תורה מהר"י, אבל רוב העותקים נשמדו בשריפה שהיתה בדולינה בתרמ"ז. הספר צולם מחדש בברוקלין תשל"ג, בתוך שלושה ספרים לבית סטרעטין: אמרי ברכה, לקוטי תורה מהר"י והלולא דרבי. בהקדמת בן המחבר הוא נותן לספר את השם: לקוטי דברי מהר"י לפי גימטריאות שונות, ולא ידוע מדוע שינה אח"כ את השם.
בנו יחידו רבי יהודה צבי הירש מלא את מקומו בדולינא. חתניו: ר' פנחס ב"ר משה רוקח מקארוב גר בדולינא; ר' יעקב יצחק דב הגר מסטרוזיניץ גר בווינא.
פאר יצחק, נז.–נח: מאמרי רבותה"ק, יט (תשל"ז), ה–ו.