ר' מנשה ב"ר ישכר בריש איכנשטין

מרישא ומונקטש (תרכ"ה--תרצ"ה)

בנו של רבי ישכר בריש מוורקי. נשא בתר"ם את בתו של רבי יהושע הורביץ, וגר אצלו בדזיקוב. משם הדפיס את ספרו הראשון אלפי מנשה ח"א על שו"ע חו"מ בפרעמישלא תרנ"ה. הספר הוציא את טבעו בעולם כאחד מגאוני וצדיקי הזמן.

ההסכמה היחידה היא מחמיו, ובתוך הספר תשובה ארוכה ממנו על תשובת המחבר (דף טז:--כ:) בענין מינוי רבנות. חזר אל אביו, ומאז דבק בו השם האדמו"ר מוורעצקי. בתרנ"ח נשלחו אליו לשם תשובות בסוף ספר אמריו שמעון (פרידמן, סי' יא-יב), עם ברכת מזל-טוב לנישואי בנו. כשנפטר בתרס"ד הרב יהושע השל ולרשטין ראב"ד ריישא נתמנה על מקומו, והיה שם מראשי חסידי צאנז. שנה אחרי כן הדפיס בפודגורזע את ספרו תורת האשם, בעניני טומאות וטהרות ובמיוחד בטומאת אוכלין ומשקין, עליהם ועל שמו רמז במלה אש"ם.

בראש הספר תשובה לידידו ר' צבי ברוינפלד מקראקא שטרח בהדפסת הספר, ובסופו קונטרס קדושה משולשת מחמיו. שני הספרים צולמו בירושלים תשל"ג במהדורה מוקטנת, עם הקדמת המו"ל רבי שמחה רובין ב"ר חנוך דב מסאסוב, שאמו חיה דבורה בת המחבר היתה נשואה לר' בן־ציון צבי פדר. אחרי המלחמה עבר לגור במונקטש, ומתרפ"ד מלא את מקום אביו כאדמו"ר מוווערעצקי. בתרפ"ז הדפיס שם את ספרו של אביו על דברים, וכתב לו הקדמה.

כמו־כן הדפיס אז את ספרו מטה מנשה על שבת ראשי חדשים ומועדים, שנועד להספח לספר אביו. בהקדמתו הוא מביע תקוה להדפיס את יתר חידושיו על התורה ובהלכה. בחמש עשרה שנותיו האחרונות היה ידוע חולי. כשנסע פעם להינפש בווערעצקי הרגיש שקיצו קרב, ושב למונקטש כדי להיטמן בקברי אבותיו. נפטר בעש"ק ט"ז תמוז תרצ"ה, ולא הספידוהו אחרי חצות, כפי שהביע פעם את רצונו שאינו חפץ בזה, כי אין זה מנהג רופשיץ. נאמן ביתו ר' שרגא פיבל גודינר הדפיס במונקטש תרצ"ה את ספרו אלפי מנשה על התורה, ובו גימטריאות, מסורות והלכות על בראשית ושמות. את ההק־דמה כתב בן המחבר הרב חיים יוסף אב"ד הוקליוא וולוביץ שעבר למונקטש. בסוף הספר חידושי המחבר בהלכה מימי נעוריו. בנו רבי מתתיהו היה האדמו"ר מדזיקוב בניו יורק. מכתבו של ר' מנשה מתרס"ח אל רד"ב ריטר נדפס בדובב שפתי ישנים, ח"ב, ר—רג. תשובות אליו: הרי בשמים, ח"א, קט, תנינא, ח בתרמ"ג–תרמ"ט; שו"ת מהרי"א הלוי, ח"א, קעג; שערי דעה, ח"ב, כט בתרמ"ג.