ר' ישראל בן ר' משה איכנשטיין

(תר"ן–תש"ג)

הדפיסם, גם לא במהדורה נוספת שנדפסה ללא ציון המו"ל העיר והשנה. הספר נדפס בצורה מורחבת בלבוב תר"י, ע"י ר' משה איסר ב"ר אברהם אבלי שקנה את הזכות מהמו"ל הראשון. הוא קבל מרבי שמואל שפירא את חידושי והוספות אביו הבני"ש לספחם כאן, ממה שרשם כשקיבל את הקונטרס של המהדורה הראשונה.

וכך כותב רצ"א בפתח דבריו: ומעט הייתי מתלונן בצל קורתו, ומצאתי ראיתי אשר לב הרב מבעית בחכמה הקדושה היא חכמת הקבלה, וכמעט לא ראיתי ולא שמעתי בדורנו דוגמתו מי אשר העמיק בחכמה הנפלאה כמוהו, ומיום עמדי על דעתי הייתי משתוקק מאד לחכמה הלזו... והנה כעת זכיתי לקבל פני אפי רבר הרב החסיד המקובל הנ"ל, וראיתיו מלא וגדוש בקדושת החכמה המפוארה הלזו, וכבר היה לי פתחון פה לפניו בעניני החכמה וכו', ודבריו דברי אלקים חיים כזקוקין דנורא ובעורין דאשא להלהיב הלבבות לחכמת האמת, וכמה הלכתא גבירתא איכא למשמע מדבריו הטהורים. בראשי הדפים של סוף הספר נרשם: כתב יושר דברי אמת. מאז הוא חזר ונדפס פעמים רבות, ותמיד עם הוספות מהרצ"א.

פרי קדש הלולים והוא הקדמה לפרי עץ החיים של רח"ו, ובו ביאורים על דברי האריז"ל בדרך החסידות וכמה דרושים, ובסופו מכתב מהמחבר לחתנו. בשער נכתב למברג תקס"ב, ולמעשה נדפס בתקצ"ג. בהקדמת המו"ל הוא מזכיר את חיבוריו הגדולים של המחבר על התורה ועל הזוהר. מהדורה חוזרת הדפיס המו"ל בלבוב תרכ"ה, עם הסכמות מתקצ"ה: הרב ישעיה שור (אשר כבר נודע תפארת גדולתו גודל רוחב בינתו בעסקו בחכמת התורה, רוח ד' דיבר בו לבאר כל מצפונה בעומק העיון); רבי יצחק ב"ר אהרן אריה מפרימישלן חוב"ק קליש; ר' עזריאל גרין אב"ד מונקטש (כל אשר נגעה יראת ד' בלבבו... וליקח ספר הביאור על הזה"ק, ויהיה בביתו לשמירה מכל רע כאשר שמעתי מפיו הקדוש); ר' יהודה יצחק מבאר־ניפקע (במקום גדולתו ענותנותו, והשגיח עלי תמיד בעינא פקיחא, ומשאול הוציא את נפשי); רבי אברהם ב"ר יעקב אב"ד נאראל (וכן שמעתי מן כבוד אדמו"ר הקדוש מ' אברהם יהושיע העשיל זצלה"ה, שראה אצל אדמו"ר המחבר איזה קונטרסים שהשיג האמת, ועוד שאר שבחים גדולים); ר' יוסף הלוי רוטנברג מקוזובה חתן המחבר; ר' סנדר ליפא במהרי"א מזידיטשוב (מבטיח אמו"ר שליט"א שכל מי שיפזר ע"ז מהונו להרבות במחירו, ע"ז נאמר יש מפזר ונוסף עוד). מהדורה חדשה נדפסה בארשיווע תרפ"ח, ע"י ר' ישראל מנחם בר"ח ערליך נכד המחבר שגר בסעליש. הוא הדפיס הסכמות ישנות מר' משה מסמבור, רי"צ מרוזדול, רצ"א מדינוב ומהרי"א מזידיטשוב, והסכמה חדשה מרבי שמואל ענגיל.

בית ישראל דרושים עה"ת בדרך החסידות, לבוב תקצ"ד. בראש הספר מבקש המו"ל מכל מי שהמחבר מסר לו כתבים להעתיקם שישיבם אליו. הבקשה הועילה במקצת, שכן במהדורת לבוב תרכ"ה הוא הוסיף לה עשרים דפים. הקדמתו הוא מספר שהמהרי"א עודד את הדפסה, ומסר את הכתבים לר' שמואל צבי להעתיקם. המסכימים: השואל ומשיב (ואם בסודם לא באה נפשי, ולא זכיתי לדברים נאמרים בלחישה בסתרי תורה הקדושה, בכ"ז אשר הרב נ"י אמר כי היה דעת הרב הקדוש לבלתי הדפיס ספרים בלי הסכמות, ע"כ מרתי להעיד בקוטני בחכמה זו מה שראיתי גדולתו, וכבר שבחוהו רבנן לדצבי, והוא היה בית הזהר, ובכל חדריו נאמן הוא, ופתח נעוליו וחדריו וגנזכיו. הוא מצטרף לבקשה החזיר את כתבי המחבר למו"ל, ומצרף חידושים הערות לספר מטפחת ספרים של דו"ז היעב"ץ); מהרי"א מזידיטשוב (ע"כ בודאי זכות דודי רבינו הקדוש יעמוד לעולם בזה ובבא למי שיקנה ספר מחדש); ר' י"צ מרודזול; רצ"ה מרימנוב; ...מ מפרימישלן; מחותנו ר"ח מקוסוב (ותורת ...מת היתה בפיהו אשר כל רואיהם מעידין על ...ה וכו' אף שאין לי עסק בנסתרות); רא"ל ...ורביץ מסטניסלב. מהדורת צילום של שנה זו ...צאה בניו-יורק תשכ"ט ע"י ר' יצחק איזיק ...נחם איכנשטין נכד אחי המחבר עם הקדמתו. ...י יחיאל קערפעל מניו-יארק נכד המחבר הדפיס ...ישראל בתשכ"ט את שלושת הספרים בסידור ...דש, עם הגהותיו והרבה מכתבים בסוף. סור ...רע, בית ישראל לפי סדר פרשיות השבוע, ...רושי התפילין והמועדים שהיו עד עתה בפרי ...דש הלולים, פרי קודש הלולים בו שובצו ...מקומם כל ההשמטות וההגהות שכתב על ...ליון ספר פרי עץ חיים.

תורת צבי ספרו העיקרי שעל שמו נקרא, הוא פירוש על הזוה"ק ע"ד האריז"ל והקדמות בעש"ט. נדפס בלבוב תקצ"ד בשני חלקים, ...ם הקדמת המו"ל. ח"א על בראשית, ובסופו ...סכמת אחיו ר' משה. ח"ב על שמות-דברים, ...תרומת ר' שלמה אהרן ב"ר מתתיהו. המס־ ...ימים: הישועות יעקב (ואנכי שמעתי אמרי ...ו נעמו אמרי תורתו, על אדני עבודת הקודש ...טבעו. והמחבר הזה הוא חכם גדול בחכמת ...קבלה כידוע, ומפורסם שמו בכל העולם); מחותנו ראי"ם טוביש מיאס (ורוח אלקים דבר בו, וכבר נודע בין החיים תוקף קדושתו ופרישתו, ומילין דמטמרין אתגליין ליה); הישמח משה (שהיה מקובל גדול מאד כידוע...ידעתי נאמנה שהיה מלא וגדוש ומלא בחכמה ובינה ודעת בחכמה זו עד להפליא, ועם קדושים נאמן...שאולי הוא מהשלמת התגלות חבורו דהזהר הקדוש! שעל ידו ייתי פורקנא דישראל); מחותנו רצ"א מדינוב (וידוע לכל אשר עם גודל קדושתו ופרישתו וחסידתו, זכה שנפתחו לו שערי חכמה ובינה, והיה יחיד בדורו בחכמת האמת, ואהו מקורה הערה לפרשה לתכליתה על סדר העבודה.

וכמה פעמים כשהיה הדיבור של חיבה מצוי בינינו בהיותי מסתופף בצילו צל הקדש, פלפלתי עמו בחכמה, וראיתי אשר מן השמים זכה לזה) בהקדמת ח"ג הסכמת רי"צ מרוזלא. המהרי"א מקומרנא כתב (בזהר חי, בשלח, עח:) שאהה העטרת צבי כתב המחבר בזקנותו, ושילב בסימון נ"ב את הגהותיו לזוהר מימי חרפו, וכן קונטרסים נוספים שהיו לו: קונטרס השמים מספרים, קונ' אשירה נא לידידי, קונ' השמות ועוד, ובהגיעו לאמצע פרשת בשלח נפטר. מהדורה חדשה עם הוספות נדפסה בלבוב תרל"א עם הקדמת המהדיר, והסכמות ר' סנדר ליפא בשם אביו (עם הוספת האב), היש"מ, הבני"ש רי"צ מסטרטין, ראי"ד מבוצץ ומהר"ם א"ש. ח"ב נדפס בתרל"ב עם הסכמה נוספת מהמהרי"א (וכאשר שמעתי מפיו הקדוש שהוא מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי), ורשימת המנויים. מהדורה זו צולמה בניו-יורק תש"ך ע"י נכדו ר' נפתלי צבי לאבין מירושלים עם הקדמתו. בשער כתוב שנוספו כאן הגהות על הזוה"ק וספר זוהר הרקיע לרח"ו וקונטרס השמות. בסוף ח"ב מדף (סט) פקסימילים של כתב המחבר בשולי ספר הזוה"ק עם הוספות והגהות לפי כתב ידו.

קונטרס השמות הוא באור ארוך על מאמר הזוה"ק בריש פרשת ויקרא עד דף יא, והשמטות נוספות שלא נכללו בעטרת צבי רק במהדורות הבאות במקומו. בשער כתוב שנדפס בלבוב בתחילת תר"ט, אך למעשה נמשכה ההדפסה עד תרט"ז. המהדיר כותב בהקדמתו שקיבל את...

כתב היד מרש"צ וייס ממונקטש. בסוף הספר מכתבי המחבר לאחיו ר' משה ולר' שמחה אב"ד בוברקא. דפוס צילום נכלל בעטרת צבי מהדורת ניו־יורק תש"ך. מהרי"א מקומרנא מספר בזהר חי, שאת הספר נתן המחבר בזמן מחלתו לאנשים שנסעו לא"י, בקשם שיניחוהו על קבר הרשב"י, ויכתבו אליו מה עלה לו. הם כתבו שמיד כשהניחוהו נעלם. בנוסח אחר מובא בספר עטרת זקנים, שרצ"ה חתם: אבקש לגלות לי אם כיוונתי לאמיתות כוונתו הק', תלמידך צבי הירש מזידיטשוב. כשראה זאת המהרי"א ביקש מאנשי א"י שיכתבו לו מה עלה לכתבים, והם השיבו לו שמיד כשהניחו את הכתבים – נעלמו מעיניהם.

הגהות על פרי עץ חיים נדפסו במונקטש לפני תרפ"ח.

צבי לצדיק הגהותיו לתיקוני זוהר. שם הספר ניתן ע"י רבי אליעזר צבי מקומרנא בהסכמתו משנת תר"ן, שכן כך רצה אביו לקרוא לעטרת צבי, וכך הוא מצטטו בכתביו. יצא לאור ע"י ריא"ז מרגליות בירושלים תשי"ט, עם הקדמה ארוכה ממנו לתולדות המחבר ושבחיו, ובסופה פקסימיל כת"י המחבר (וגם בעמ' צה). גלגולי הספר כך הם: ר' נפתלי נכד המחבר קנה את הזכויות מהמוציא־לאור ר' יוסף רפפורט, ובשנים תר"ן–תרנ"ג קיבץ הסכמות רבות: מהשיניבר (וכתבי קודש אלו א"צ הסכמה כי המפורסם א"צ ראיה) ובניו ר' משה ור' מנחם מנדל; רחי"ל ט"ב מסיגט; ר' משה פנט מדעש; ר' יעקב מהרימלוב; ר' יוסף מאיר מספינקא ור' יחיאל מיכל הגר מסטרוזיניץ (עם פקסימילים); ר' אברהם יעקב, חתניו ר' יצחק מרדכי, ור' שלום יוסף מסדיגורה; ר' ברוך מויזניצא ובניו ר' ישראל ור' חיים; ראי"צ מקומרנא; רמ"מ במהרי"א מזידיטשוב. הספר עבר בירושה להרב יעקב יצחק ויסבלום מחיפה, וניתן לריא"ז מרגליות שסידרו במירון, והדפיס בראשו מכתב מרבי יואל טייטלבוים שאינו צריך עוד הסכמות מצדיקי זמננו. המהדיר מעיד שבספר זה למד המחבר בתוך הנהר, ועדיין ניכרים בו סימני המים. חלק מההגהות הדפיס ר' משה ברגר בסוף זכות ישראל.

לרגל שנת המאה להסתלקותו יצא לאור בווינא בתרצ"א ע"י נכדו ר' ליבל טויבש ספר תולדו תיו צבי לצדיק מאת ר' מיכאל הכהן בראוער מירושלים. צולם מחדש בירושלים תשי"ט ותשל"ב, ועם פאר יצחק בניו־יורק תשל"ו ר' נפתלי הרץ מנדלוביץ הדפיס בירושלים תשל"ו יפרח בימיו צדיק הכולל תורות, אימרות וסיפורים ממנו, עם הסכמת בד"צ העדה החרדית. בסופו מכתביו: שנים לר"נ מרופשיץ, אחד לר' מאיר שו"ב וורצקי, ואחד לחתנו רי"צ מרוזדול.