ר' יוסף ב"ר יהודה אנגל

מקראקא (תרי"ט–תר"ף

נולד בשנת תרי"ט בטרנוב לאביו ר' יהודה שהתפרנס מכתיבת בקשות, ולאמו לאה בת ר' משה דוד שטיגליץ. נתגדל בטרנוב, ואחרי נישואיו השתקע בבנדין. שקד בתורה יומם ולילה, והיה מעין המתגבר בכל מכמני היהדות. גילה בקיאות מבהילה בש"ס ופוסקים, ומי שציטט לפניו איזה מקור, פרש לו מיד מהיכן. בבנדין עסק מעט במסחר, ולימד תלמידים. היה צנוע וענו, ופרסומו כגאון עולם בא לו, כשהתחיל שם להדפיס את חיבוריו. הם הקנו לו שם נכבד בין הלומדים, ובגללם נקרא בשנת תרס"ו לכהן כראב"ד קראקא, והוזמן מארצות שונות לדיני תורה מסובכים. בתר"ע דחה את הצעת הרבנות מבוצץ'. בתרע"ב השתתף בועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גלה לוינא, והתבלט בין גדולי הדור.

נפטר ביום א' חשון תר"ף, ווינא לא ראתה לויה כה גדולה כזו שעשו לו. הספדו של הרב אליהו יהודה כ"ץ גוטווירט, נדפס בתוך ספרו ציון לנפש חיה, לבוב תרפ"ו. הספדו של רפ"א דמביצר בביהכ"נ הישן בקראקא, נדפס בספרו גבעת פנחס, דף מד:-נא:

כעשרה מספריו נדפסו בחייו, וכעשרה אחרי פטירתו. הם נתקבלו בחיבה רבה, ורבים מהם צולמו במהדורות נוספות. בכתב־יד הניח מאה ואחד חיבורים, לפי הפירוט הבא: שלושים כרכים של אנציקלופדיה תלמודית, ברור כללים וענינים שרשיים בש"ס ע"ס א"ב, עשרים כרכים בקבלה להראות את המקורות בש"ס, שמונה – על שבת ול"ט מלאכות, אחד – על הלכות עירובין, חמשה – כרכי שו"ת, שנים – על יו"ד, ששה – על שרשים וכללים בירושלמי, שמונה – דרשות, אחד עשר – חידושי סוגיות ופלפולים מימי חורפו, כולל פירוש ודרש על תנ"ך, חמשה – מאמרים כלליים בקבלה, שלושה – דרש ורמז על תנ"ך על דרך הקבלה, והגהות על כל בבלי וירושלמי.

ספרו הראשון בו הראה את חילו הגדול לאורייתא הוא קונטרס עין פנים לתורה. ניתנים בו שבעים תירוצים לקושיא אחת, אותם חידש בתרמ"ב בהיותו בן כ"ג כשלמד סוגית היתר מצטרף לאיסור. נדפס בלמברג תרמ"ט ע"י ר' יוסף לעזער. את הכתבים העתיק אחיו הצעיר ר' יצחק. לא נטל הסכמות, כי הספר הוא רק לפלפול. בסופו סיפח קונטרס במילי דאגדתא שב נחמתא לזכר אמו שנפטרה ביום ז' שבט תרמ"ח.

אתון דאורייתא על ענינים שרשיים בש"ס, סודר ג"כ ע"י אחיו ר' יצחק. נדפס בלמברג תרנ"א ע"י מוכר הספרים מבנדין ר' חנוך הניך זילברשץ, אשר הדפיס את רוב הספרים שפירסם המחבר בהיותו שם.

לקח טוב, ורשא תרנ"ג, הוא מעין הספר הקודם, אבל נתחבר לפניו. בסידורו לדפוס טיפל ידיד המחבר ר' צבי לופטיג מקראקא, ובראש הספר כמה מחידושיו. לספר זה נטל הסכמות מר' אברהם מסוכטשוב, ר' יצחק שמלקיס, ור' יצחק אלחנן ספקטור. כמו־כן מר' יעקב ויידנפלד, ר' יהושע מדזיקוב, ור' שמואל ענגיל בן־דוד אביו שהוסיפו מחידושיהם. כאן הוסיף הקדמה קצרה, שלא כמנהגו בשאר ספריו.

בית האוצר א–ב, פיעטרקוב תרס"ג ותרס"ח. בחלק הראשון רי"ט כללים על כל אות א', והחלק השני כולל מאות ב – ביטול ברוב.

גבורות שמונים, שמונים תירוצים על קושיא אחת, פיעטרקוב תרס"ג.

ציונים לתורה, פלפולים בארבעים כללים בהלכה, פיעטרקוב תרס"ד.

בן פורת, שאלות ותשובות. בחלק א' שנדפס בפיעטרקוב תרס"ז י"א תשובות שהשיב מבנדין, ובחלק ב' שנדפס בקראקא תרע"ג, י"ב תשובות משעבר לכאן. שני החלקים צולמו מחדש בניו־יורק תשכ"ה, עם שו"ת נחלת אבות מהרב ישראל אריה מוויניצה.

בין המכותבים: אמסטוב – הרב דב (ח"א, י בתרנ"ה); דוורט – ר' מאיר דן פלוצקי (ח"א, א–ב בתרנ"ג); ידשוב – ר' שאול משה זילברמן (ח"א, ז בתרנ"ד); ירשא – ר' זבולון ליכטנברג שגר קודם בקראקא ותמך בידו (ח"ב, א–ב, ה–ו בתרס"ו–תרע"א); סקרנביץ – רבי מנחם מנדל קליש (ח"ב, ז בתרע"א); פילץ – ר' פנחס מנחם יוסטמן (ח"א, ח לגור, וח"ב ט בתרנ"ד ובתרע"ב); רדומסק — ר' יעקב יוסף הכהן רבינוביץ (ח"א, ג-ד בתרנ"ג).

אחרי פטירתו יסד בוינה חתנו ר' יצחק מנחם בר"צ מורגנשטרן את חברת "אוהבי תורה", למטרת מימון המשך ההדפסה של ספריו. כך הופיעה סדרת אוצרות יוסף. החלק הראשון נדפס בוינה תרפ"א, והוא כולל היתר העגונה מבודזא ... נוב משנת תרע"ד, דרשת שבת שובה שאמר בקראקא עת"ר, ושיר עם ביאור שחיבר בתרנ"ב.

בכרך נוסף שנדפס בוינה תרפ"ב, ח' דרשות שנשא בקראקא בשנים תרס"ח–תרע"א. החלק הבא על שביעית, בו מצדד בהיתר המכירה, בתשובה לקונטרס תורת שביעית ששלח לו חותנו רבי ישראל מורגנשטרן מקוצק, וינה תרפ"ח. חלק בקבלה: מאמר לבנה ומאמר דוד בקבלה, וינה תרפ"ח. סודר לדפוס ע"י בן חתנו ר' משה ברוך שהיגר מפני הנאצים לאנגליה.

מיוסד לבאר את דברי המקובלים שחמה בחינת ת"ת ולבנה בחינת מלכות, ודוד מרכבה ספירת המלכות. כרך על יורה דעה, וארשא תרפ"ט.

גליוני הש"ס חיבר בוינא בשנות המלחמה, כשישב שם ללא ספרים. חלק א' על זרעים מועד נדפס בוינה תרפ"ד, וח"ב על נשים בתרצ"ז ע"י חתנו.

חוסן יוסף על המהרי"ט ואבני מילואים, עם הערות ר' אליעזר זילבר, ניו-יורק תש"ה. הספר נתחבר עוד לפני ציונים לתורה, והיה בין יתר הכתבים. בהקדמה מספר ר' דוד ב"ר יצחק מנחם מורגנשטרן, שבנדודיו ללובלין נטל עמו את כל מאת החיבורים, ופיזרם למשמרת בפייסטרוב לובצה, וולודובה ולבוב, ורק קונטרס זה נטל עמו במסעיו דרך סיביר, יפן ומקסיקו לארצות הברית. הכתבים סודרו ע"י הרב יואל פינק ששמט מהמחבר שיעורים בוינא, עם הערותיו, הקדמתו ומפתחות, וכפי שהותנה עמו, שההערות לא יהיו יותר מחצי הספר עצמו. הוא גם קבע את שם הספר, באשר רובו בעניני נשים.