ר' יוסף אלטר ב"ר מרדכי אפשטין

ממגרוב ואוויראן (תקצ"ה–תרנ"ט)

נולד לאביו ר' מרדכי ב"ר אפרים פישל שנטמן בקלוש, ב"ר יוסף אב"ד קיטוב. מילדותו נודע כגדול בתורה. המהרש"ק לא זז מחבבו, וכשהס־מיכו אמר: לאברך בקי כמוהו יש לתת הורמנא. השו"מ השתעשע עמו בהלכה, ואמר שהוא כמעין המתגבר. כשנוזדמנה למהר"י שמלקיס שאלת עגונה מסובכת, נתן כסף לחתנו של רי"א כדי שישיגר מברק לקרוא לחמיו, ויתן לו את הוצאות הדרך. הוא בא מיד, ובמשך יומיים פלפלו שניהם בהלכה עד שנתברר הענין. משנת תר"ל לערך כהן למעלה מעשרים שנה כדומ"ץ מגרוב, ומקיץ תרנ"ד כאב"ד אוזיראן. נקרא לשם ע"י הצדיק ר' וולוולי גוטסמן, ונקלע למחלוקת חריפה שפילגה את בני העיר. נפטר ביום כ"ג אלול תרנ"ט. בניו: ר' גרשון מ"מ במגרוב, ר' מרדכי מ"מ באוזירן. השתתף באהל מועד תרנ"ח.

חתנו ר' אלעזר בר"מ רוקח מצורטקוב, הדפיס במונקאטש שנת תרנ"ה את ספרו גנזי יוסף, לפרש את דברי הפמ"ג בפתיחה כוללת שלו לאורח חיים, והוסיף את הקדמתו על הקדמת המחבר. המסכימים: רבי יהושע מבלז (וכפי אשר אנכי מכיר אותו מסתמא כוונתו לשמים), ובניו רבי ישכר דוב ורבי שמואל מסקוהל; הצמח צדיק מוויזניצא; מחותנו רבי יוסף מאיר וייס מספינקא; מהר"י שמלקיס; המהרש"ם; רא"ל הורביץ מסטרי; ר' יצחק חיות מברודי; ר' יהודה ליב לנדא מסדיגורה; רא"מ שטייינברג מסניאטין; רד"ב רפפורט מראווא; ר' משה גרינולד מחוסט.

במלחמת העולם הראשונה אבדו מאות קונטרסים מחידושיו, ובשנת תרצ"א נדפס בביל־גוריא גנזי יוסף: הגהות וחידושים על הש"ס בדברי רש"י ותוס' מהרש"א מהרש"ל ומהר"ם. נדפס רק עד מסכת כתובות, ועל יתר הש"ס היה אמור להידפס בחלק השני, אלא שנטו־פה השעה. לספר הסכמת רבי אהרן רוקח מוּנקלז, והקדמת המחבר רבי מאיר רוקח מקוזלוב עתה בטרנופול. הוא מספר על מעלות חמיו.

בפי שראה בהיותו סמוך על שולחנו. תמיד הגה בתורה למרות טירדותיו בצורכי העיר, לימד את בניו ותלמידיו, כתב את חידושיו, ובלילה עסק בקבלה. הקדמה נוספת מהמולי"ם בניו של ר' מאיר: ר' משה, ר' אריה ליבוש אב"ד סעכיס־טאוו, ר' יחזקאל שרגא, ר' אביגדור דוב וחתנו ר' דוד הלברשטם ב"ר נפתלי צבי אב"ד גליסק־פיקעקלע־צאנז.

תשובות אל הרב יוסף אלטר אב"ד סטרליסק: שארית יעקב (יוטס), יב בתרל"ט; שואל ומשיב, תנינא, ח"ד, לז, תליתאה, ח"א, קעד בתרכ"ד; שו"ת מהרי"א הלוי, ח"א, קפג בתרל"ג.