מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
אפשטיין (Epstein)

ר' קלונימוס אפשטיין

צדיק ומנהיג חסידים בקראקא

... קראקא (תקי"א*–תקפ"ג)

...ולד בשנת תקי"א לערך לאביו ר' אהרן מניי־ טוט־עיר חדש, שהתיחס אל הרא"ה והרז"ה, ...היו לו י' בנים וגם בנות. בגלל טירדות הפרנסה ...בר האב בתקט"ז לקראקא, וסחר בצורכי אפיה. ...ק"ק סייע מילדותו במכירת כעכים, והגביר ר' מרדכי גוטגולד נתן בו את עיניו, וסיפק את ...לבושיו וצרכיו, כדי שיוכל ללמוד ולפתח את ...שרונותיו. בהיותו בגיל י"ג השיא לו את בתו ...מילכה ראדל, ונולדה להם בת.

...התקרבותו לחסידות באה בעת ביקורו של הנועם ...אלימלך בקראקא, בבית המדרש של המגלה ...מוקות. הוא דבק בו לאהבה, ונסע אליו ללייזנסק ...עידודה של אשתו. י"ג שבועות ישב שם לשמשו, ושאב מלוא חופנים מבארו. בעצתו נסע לשבת אחת אל המגיד מזלוטשוב, וכן הכיר את רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ופגש פעם את רבי משה מפשוורסק. גם בשנים הבאות נסע ללייזנסק אל רבי אלימלך, וכן אל אחיו רבי זושא ורבי ברוך ממזבוז. בשובו לקראקא שרף את כספי חידושיו בהם יגע שנים.

תפילתו באש קודש בקולי קולות היתה מוזרה בעיר, ורק יחידי סגולה הבחינו בערכו. קימעה נודעה גדלותו בתורת הנגלה והנסתר בשנת תקמ"ה שלחו רבו להנהיג עדה, והוא הראשון שפרץ בחומת ההתנגדות של קראקא והכשירה להיות מרכז חסידי גדול בדורות הבאים. בשבת בראשית תקמ"ו הוכרז עליו חרם, ואף הלשינו עליו לשלטונות. פעם נאסר, ונחבש בטורנא. אז נאלץ לעבור לניישטט. ברבות הימים השלימו עמו רודפיו, ואפילו האב"ד ר' יצחק הלוי מלבוב שהחרים אותו. אחרי פטירת הנו"א קבל כרבותיו את רבי מרדכי מנשכיז, ואת החווזה מלובלין שהעיד עליו שיש לו נשמת הכה"ג רבי אלעזר בן חרסום. בלובלין התידד עם בעל אוב לשמים ור"נ מרופשיץ, וידידו הקרוב היה רבי שמואל מקארוב. נסע גם אל רמ"מ מרימנוב, המגיד מקוזניץ, האוהב ישראל והסבא מרדושיץ על חסידיו נמנו רבי חיים מצאנז, רבי שלמה מרדומסק ורבי בריש פרומר מאושפצין. בשנת תק"ף לערך חלה, ושב לקראקא לדרוש ברופאים.

נפטר ביום א' תמוז תקפ"ג.

ילדיו: א. ר' יוסף ברוך היהודי הטוב מניישטט ב. ר' אהרן שעמד בראש החסידים בקראקא ג. אשת ר' משה ב"ר יעקב מאפטא אב"ד קשונד נפטר בגיל שבעים במוצאי יו"כ תקצ"ג, ינטמ בקראקא; ד. היצל אשת ר' דוד יצחק ב"ר ראובן ברומברג ראב"ד פיעטרקוב, מח"ס חידושי הרד"ח עמ"ס גיטין ובית דוד עה"ת ופלפולים.

נפטר ביום כ"ח שבט תקפ"ז.

ספרו מאור ושמש הוא מספרי היסוד של החסידות. מאז נדפס לראשונה בברסלויא תר"ב, זכה למהדורות רבות בפני עצמו ובתוך החומשים. חלק ממנו נכתב על ידו, וחלק סודר ע"י תלמידיו דיו מקשיבי לקחו בסעודות השבת. מרוכזים ב...

הרבה מנושאי החסידות בסגנון רהוט, ומובאים בו תורות רבות מצדיקי דורו. רבי שלמה מבובוב אמר שהוא שו"ע לחסידות. השר שלום הרבה לשבחו, ונינו מהר"א נהג להעביר הסדרה בחומש עם פירושו. בעל "דרכי יושר" הכין הכתבים לדפוס, ונתקבלו הסכמות רבות. בהסכמת האריה דבי עילאי קבע את השם מאור ושמש. בשנת תשל"ז נדפס בניו-יורק ע"י מוסד זכר נפתלי יד מאור ושמש, שהוא אנציקלופדיה לכל התורות שבספר, בעריכת ר' אליהו חיים קרלבך אב"ד הילסייד, ניו ג'רסי, ב"ר נפתלי אב"ד באדען וויען. לספר הסכמת האדמו"ר רבי שלמה הלבר־שטם מבובוב, הקדמת העורך על טיב המוסד המו"ל ותעודתו, ומבוא בעילום שם מאת אחד מחשובי חסידי בובוב, עד כמה הספר חשוב בעיניהם. בח"א מפתח לפי ערכים בסדר א"ב לכל המקומות שעוסק בהם במאור ושמש. בח"ב מפתח הפסוקים והספרים שנזכרו ונתפרשו במאו"ש, דברים מעניינים שבו, שמות הצדיקים המאוזכרים, ולבסוף הערות עליו. נלוה עמו החי־בור המאור ושמש תולדותיו, חתניו ובניו מאת ר' חיים דוד באקאן, עם הקדמתו. תמונת ונוסח המצבה בעמ' שלב–שלג.

לוחות זכרון, 39–43, 95; שם הגדולים השלם, א, 214, 224; א. מרקוס, החסידות, 168–172; דור דעה, צדיקים, רלד–רלה; מליצי אש, א, תמוז, א; ספר קראקא, 33, 167–169; שם ושארית, סה; י. אלפסי, החסידות, 120; אנציקלופדיה יהדיקה באנגלית, כרך 6, 834; גדליה נגאל, משנת החסידות בספר מאור ושמש, סיני, עה, קמד–קסח.

מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 276–278; חלק ו׳, טור 123 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←