ר' אריה יהודה ליב ב"ר עקיבה הלוי

מפודהייץ וברודי (תקי"ט–תקע"ח)

נולד בשנת תקי"ט בברודי כבן יחיד לאמו זלאטא, ולאביו ר' עקיבה אחיו של ר' ראובן אב"ד ביאליסטוק. כשהתייתם בקטנותו נתגדל...

בבית דודו אחי אמו ר' יעקב סג"ל ואשתו גולדה, ובתקל"ח נשא את בתם חנה הניה. אחרי שנפטרה בתקע"א, נשא את חיה בת הרב חיים אטינגר מברודי. היה ממשפחת הט"ז, והוא קורא לו דו"ז בתשובתו כת"י סי' ח' אל בעל ה"נטע שעשועים". בתו זלאטא נזכרת בשיחת חולין של ת"ח החדש עמ' מב. למד בהתמדה רבה אצל חכמי העיר, ובתקמ"ו נתמנה שם כרב ומורה צדק. בתקס"ד עבר לכהן כאב"ד פודהייץ, ובתקע"ג נקרא לשוב לברודי לכהן בה כראב"ד ומגיד מישרים. כעבור כמה שנים תקפה עליו מחלתו, וביקש מנכבדי העיר שידאגו לאשתו ולילדיו. נפטר ביום כ"ט שבט תקע"ח.

נתפרסם בספרו לב אריה א-ב, שבו חידושים על כל מסכת חולין בהלכה ובאגדה, ובירור רחב של שיטות הראשונים והפוסקים. בהקדמתו מוסר שפעם שניה למד חולין בתשע שנות שבתו בפודהייץ, ואת ה"ראש יוסף" של הפמ"ג עמ"ס חולין ראה רק באקראי. בסיום מתפלל שיזכה להוציא לאור את יתר ספריו. פטירתו הפתאומית הקדימה גם את הדפסת ספר זה, והוא נדפס לראשונה באוסטרהא תק"ף ע"י אלמנתו שהודתה למסייעיה. בספר שתי הסכמות מרבי אפרים זלמן מרגליות. האחת מתקע"א כשהמחבר רצה להדפיס את הספר בעודו אב"ד פודהייץ, ובה כותב שמכיר את ראו"ל מעת שהיה בבראד, ומשבח מאד את דרך הלימוד שלו. ההסכמה השניה היא מתק"ף, וכן גם זו של ר' אריה יהודה ליב תאומים. בסוף הספר שיר קצר.

במהדורת לבוב תרכ"א נדפסה רק הסכמת השו"מ (והיתה הוראתו בקדושה כשמלה מפו־רשת, והרבה יגע ועמל לחבר מחברת הקודש על מסכת חולין, ולא לבו הולך לבנות בנין תוהו, כי אם יאחז צדיק דרכו, הדרך הישר והנכון המקובל מרבותינו הקדושים, לאשר נתגדל אצל תלמידי הגאון מאור הגולה מ' יהונתן זצ"ל, המה הורו לו דרכי העיון והפלפול כראוי וכנכון בדרך הישר, לא יעבטון אורחותיו... כבר נודע בקהל רב אשר היה דורש אמרי יאי וגדיא יאה). כמו־כן מסר רי"ש להדפסה את ההגהות שרשם בימי חורפו על גליונות הספר.

מהדורת יוזפוף תרל"ח דומה לקודמתה, ורק בלמברג תרנ"ח יצאה מהדורה מושלמת, עם כל ההסכמות ותודת האלמנה. צילום הוצאה זו נדפס בירושלים תשכ"ו.

היו לו עוד כמה ספרים על מסכתות ושו"ת, והם נשארו בכת"י אצל נכדו ר' יעקב לעווי רואה דקהילת ברודי. הוא העתיק וסידר לדפוס עם מראי מקומות, רק את הדרשות שדרש זקנו בשבתות ובימים טובים בבתי הכנסת ובבתי המדרש שבברודי, והדפיסם שם בתרס"ז: נחלי דבש על התורה והמועדים. ההקדמה היא מהמו"ל, בנו של ר' מנחם אריה, ב"ר ישראל רואה (תשובה אליו: טוב טעם ודעת, תליתאה, ח"א, נה), ב"ר יעקב יחיאל רואה דברודי, בן המחבר. סייע לו בהעתקה ש"ב ר' אריה ליב לעווי. המסכימים: ר' אברהם בנימין קלוגר; ר' ישראל מצורטקוב; ר' יחיאל מיכל קריסטיאנופולר (בת"ר, לר' יעקב בן המחבר); ראו"מ שטיינברג בתרס"ו מסנעטין (ומי לא ידע גדולת תורתו, שכבר נתפרסם על פני תבל בחיבורו היקר עמ"ס חולין, שכל דבריו במועצת ודעת).