מסטניסלב וטרעסיף (תרמ"ח–תש"ד)
נולד בסטניסלב ביום ד' שבט תרמ"ח לאביו רבי יצחק. בילדותו עלה עם אביו לירושלים, למד שם אצל טובי המלמדים. בשובו לסטניסלב למד אצל בעל הרי בשמים, ונסמך ממנו ומהרש"ם שהתפעל מאד מידיעותיו והבנתו, הכריז שהיה מעניק לו גם לולי זאת בגלל היותו כד שני רבותיו מבלז ומזלוטשוב, ועל אחת כמה וכמה כשנוכח שהוא באמת גדול בתורה. שא את רחל בתו של ר' משה ב"ר אליהו צצלאל טייטלבוים בנו של הייטב לב. עבר לטעטש, וסייע לחותנו זקנו ברבנות הקהילה. כמחיצתו רכש שימוש רב, ושמו נודע למרחקים. בבר שם העמיד תלמידים, וביניהם: ר' אשר שטיינמץ אב"ד ברגסז ור' משה ורצברגר דומ"ץ אורשיוע הי"ד, ויבלח"ט הרב אהרן מגיד והרב אלימלך בן אחיו. בתרפ"ב הוצעה לו רבנות טעטש, משנפטרו חו"ז וגם חותנו החולני בתוך שנת כהונתו הראשונה. הוא סרב בנימוק שיש להשיא אחת מבנות חמיו למועמד מוכשר, וכך תמנה גיסו הרב מאיר גרינולד ב"ר אברהם יוסף אב"ד חוסט ואונגוואר.
ואז קבל את רבנות הקהילה הקטנה והחסודה טערעסיף שבקרפטורוס. היתה שם צומת מסחר חשובה, ותכופות נדרש לדיני תורה מסובכים. פקחותו סייעה לו להתירם, ומכל צ'כוסלובקיה פנו אליו בעניינים כאלו. רבי שמואל ענגיל הפנה אליו שואלים, ואמר עליו שהוא חד בדרא בגיטין. הרב שאול בראך בקש ממנו העתק של פסק דין חשוב. גאוני וצדיקי דורו התיחסו אליו בכבוד ויקר. ביניהם: האדמורי"ם מבלז, ויזניץ, סיגט, סטמר, סאסוב-קערעצקי, והגאונים הרב דושינסקי אבד"ק חוסט, והרב מאיר וייס דומ"ץ טעטש. סדר יומו היה גדוש בתורה ובתפילה, והכל בענוה ובהצנע לכת. בני קהילתו נצמדו אליו בעבותות אהבה, וכל השנים דחה הצעות רבנות מקהילות אחרות, כולל חוסט. בפרוץ המלחמה הסתתר בטעטש מאימת גירוש כנתין פולני, ואח"כ שב למקומו. אחרי פסח תש"ד גורש עם בני קהילתו לגיטו מטיסלקה, וביום כ"ה אייר תש"ד הגיע לאושוויץ. שם נספה עם ילדיו הצעירים: יוסף, משה אליהו בצלאל, שלום ישכר, יקותיאל יהודה, טעמא, מלכה פריידה וחיה הי"ד. בכורו הרב חנניה יום טוב ליפא חתנו של הרב אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ שימש שם כרב צעיר, ונספה בסטניסלב הי"ד. ניצלה רק הבת מרים שנישאה לר' פישל פרידמן מחסידי סטמר בירושלים. תשובות אליו נדפסו בספרי מנחת יחיאל, ח"ג, קלט; שו"ת מהר"ש, ח"ז, קסז, ח"ח, לג, קנב בתרפ"ז–תרצ"א.
ראשי גולת אריאל, שכד-שלז.