ר' דוד מנחם מוניש ב"ר יהושע השל באב"ד

מטרנופול (תרכ"ה–תרצ"ז)

נולד בשנת תרכ"ה לאביו ר' יהושע השל אב"ד סטריסוב. יחוסו הגיע אל רבי מאיר פופרש. נסמך מרבי דב בריש רפפורט. בתרנ"ב נתקבל כרב בסטריסוב על מקום אביו שעבר לפודוולו ציסק, וכבר שם החל להעמיד תלמידים. נשא את לאה בתו של הרב יואל משה סג"ל לנדא אב"ד יברוב, וכשנפטר חמיו בתרנ"ד עבר למלא את מקומו. זמן מה למד עם הצדיק רבי פייביש רובין. בשנת תרע"א נקרא לטרנופול, לסייע בידי הרב יהושע השל באב"ד. בשנת תרפ"ב פרצה מחלוקת עזה בעיר מי יהיה הרב הראשי, אחרי שהממשלה הפולנית חוקקה שבתפקיד זה יכול לכהן רק רב אחד. הלמדנים והחסידים תמכו בר' מוניש, כי נחשב אז בין גאוני הזמן, והפך לתל תלפיות כאחד מגדולי המשיבים בדור. לעומתו התיצב הרב יעקב שליטא חתנו של הרב הקודם, והוא נתמך ע"י פשוטי העם, וחלק מהנהגת הקהילה קרובי משפחת באב"ד ששלטה באן עד עתה. לבסוף כהנו שניהם, אם כי רק ר' דוד מוניש זכור כרבה של טרנופול.

באן יצא טבעו בעולם כגדול בתורה, רחוק מסחר משאון החיים. הגה בתורה יומם ולילה, והעמיד תלמידים רבים שנהרו אליו מכל עברים. אמר שלושה שיעורים ביום, ואחד מהם במשך חמש שעות, מחמש בבוקר עד עשר לפנה"צ. היה עובד ה' מנעוריו, וקיבל על עצמו סיגופים שונים. טבל כל יום, והתפלל בהתלהבות. בעל מדות תרומיות ומזג נוח. צנוע וענו, גומל חסדים, ידיד לכל אדם. עם זאת עמד בפרץ לגדור גדר, ומנע סטיות מדרכי היהדות. היה חסיד דבוק באדמור"י בלז, ומילא מטעמם שליחויות שונות. בחר כיו"ר אספת הרבנים שהתקיימה בקראקא בתרפ"ה, וגם באספת לבוב תרפ"ח. היה נשיא אגודת הרבנים בגליציה, ובתרצ"א השתתף בוורשא במלאכות לממשלה עם החפץ חיים. מדולי ליטא הופתעו שם מגדלותו בתורה. עליו מכתב בקשה מיום י"ז שבט תרצ"א מאת הרב היש... כולל גליציה בירושלים שיסייעו לו להשיג רשיון כנ... מוכן להעניק לו ...

(ח' בתשרי ...)

לחם עשירית על חלקי ... (ראה גם: ...)

מבויסלאב (תר"ן–תש"ג) הישיש אפרים זלמן תבואות-שור גבאי א"י בטרנופול אל מנהלי היון כניסה לא"י. יום אחרי־כן חתם האב"ד בשולי המכתב שאכן הוא [...] לו סמיכה כמגיד שיעור בציבור.

ועל הרב מפרוביזנא אמרו אדמור"י בלז, שהם מזוזות לשמירה במזרח גליציה.

בשנת תרצ"ד נסע לשנתיים לשוייץ בגלל מחלתו. גם כאן אמר שיעור יומי לתלמידים, ובאין לו ספרים אחרים למד כחצי הש"ס ארבע פעמים. רבני מערב אירופה למדו להכירו, והפנו אליו את ספיקותיהם. בקיץ תרצ"ו נסע לקייטנת טטרוב שליד דולינא, וחזר אליה בקיץ שלאחריו. נפל למשכב ביום ערב שבת, וביום שני כ"א סיון תרצ"ז נפטר, באמצע כתיבת תשובה לתלמיד בשוויץ. ליותו נערכה יומיים לאחר מכן בעירו. נספד בפתח קלויז רבתי של ר' יעקב, ועל ארונו הניחו את שני כרכי ספר תשובותיו.

אשתו נפטרה ביום כ"ב אדר תרפ"ה, ובשנותיו האחרונות נשא את חיה בת אחיו ר' יוסף דב אב"ד טויסט. נולדו לו חמש בנות (ובטעות נמנו רק ארבע, בראש מהדורת הצילום של ספרו): א. רייזיל חיה שפרה אשת הרב אלימלך פרנקל־תאומים אב"ד יברוב; ב. פעשא אשת הרב אהרן שנעה אב"ד טויסט; ג. קיילא אשת הרב אורי שרגא פייבל באב"ד אב"ד בוזנוב; ד. סימה אשת הרב יהושע השל באב"ד ממלא מקומו כאב"ד טרנופול; ה. יוכבד אשת ר' אברהם הורביץ הי"ד. בנים לא היו לו, ולכן יעץ לו מהרי"ד מבעלזא להרבות בתלמידים.

על תלמידיו נמנים מלבד בני אחיו גם: ר' שמשון וייסמן אב"ד לופטין שסייע לסידור ספרו תנינא; ר' דב ברצ'ו ב"ר ראובן כ"ץ אב"ד דוברומיל; ר' צבי שורץ אב"ד יזופול; ר' וולף מונד מלנצוט ר"מ במונקטש; ר' משה בלוי מדוקלה; ר' י' לנדא אב"ד בורשטין; הרב בנדלמן מריישא; ר' שאול ד' כ"ץ מרגליות אב"ד טורסט, בלז'יץ, פרושקוב לידורשה וברוקלין; ר' יעקב הורביץ שבתר"ץ השיב לו במשיב שלום, רסו, רעב; ר' מנדל איגלי שו"ב בניו יורק; ר' חיים מאיר שפירא אב"ד נרול בניו יורק ובני ברק; הרב ישראל אלימלך רומפלר מוינה בלונדון (תנינא, ז-ח); ר' דוד ניישטיין אב"ד ויינלנד ליד ניו־יורק; ר' חיים צבי קריגר מזולקווא בניו יורק (ח"א, מא); ר' יוסף שטייכל מחשובי חסידי בלז בוויליאמסבורג; ר' שבתי זאב מילר נכד מהר"ש ענגיל; רצ"ה הכהן שורץ מזלוטניק; ר' משה וולפגנג דומ"ץ צישינוב; ר' שמואל מייזליש ממוסט אב"ד וורבא (תנינא, יד, לה); ר' משה בוצקו ממונטריי (תנינא, צב), ועוד רבים. על תולדותיו נכתב בעברית ובפולנית הספר תהלה לדוד, טרנופול תרצ"ז, ע"י ר' אברהם פוליסיוק.

ספר תשובותיו נקרא חבצלת השרון. חלק ראשון שני על ד' חלקי שו"ע נדפס בחייו בבילגוריי תרצ"א. אחרי פטירתו הדפיסו שם חתניו בתרצ"ח מהדורה תנינא, הכוללת בעיקר את תשובותיו מהשנים האחרונות. כל החלקים צולמו בניו יורק תשכ"ח.

חוץ לגליציה השיב לקהילות: אוסטילא — ר' בן ציון הראב"ד (תנינא, פט); אנטורפן — ר' פרץ לסר בתרצ"ב–תרצ"ה (תנינא, ג ו, יט, כ, כא, צד); אפטא — הרב שלום בתרצ"א (ח"א, פ, ח"ב, חו"מ, [לא], תנינא, לו); בילגוריי — ר' יצחק [הוברמן] דומ"ץ בתרצ"ב (ח"ב, חו"מ, ב, תנינא, עו); בילקה — הרב נפתלי צבי (ח"ב, אה"ע, מג); בנדין — הרב חנוך צבי לוין ובית דינו (ח"ב, אה"ע, עא), ברגסז — הרב אברהם שלמה הירש בתרצ"א (ח"ב, חו"מ, ד); ברדיוב — הרב יחיאל נתן הלברשטם בתרפ"ו (ח"ב, חו"מ, יד, טו, כד); ברלין — ר' צבי זאב הכהן (תנינא, כד, כה); ברסלא — הרב משה שמואל סרמן (תנינא, כב); הרובשוב — ר' בן ציון מו"ץ (ח"ב, חו"מ, יח); ויסוקי — הרב חנוך הניך הרבסט (ח"א, נב); וישיגרוד — הרב משה (ח"א, יט, נה); וישיגרודיק — הרב דל (ח"ב, אה"ע, סד); וורשא — ר' אהרן נפתלי מו"ץ (ח"ב, אה"ע, כח, מו), ר' ישראל ראובן מו"ץ (תנינא, פז); ר' מנחם זמבה בתרצ"ו ר' מנחם מנדל מו"ץ (ח"ב, אה"ע, לו), ר' נתן דוד כץ בתרצ"ה (תנינא, ה), ר' שמשון שטוקהמר דומ"ץ בתרפ"ג (ח"ב, אה"ע, ג); זמושץ — הרב משה חיים בלום בתרצ"ה (תנינא, ד); זסטובנה — הרב יעקב גוטסמן (ח"א, מז); טומשוב — ראי"ל רובין הראב"ד (ח"ב, חו"מ, כה, כו); טשרנוביץ — הרב אלטר שפירא (תנינא, מב), ר' שמואל מאיר הכהן הולנדר בתרע"ד (תנינא, נו); לובלין — לב"ד (תנינא, נט), ר' אלטר עזריאל מאיר איגר בתרצ"ג (ח"א, סג, ח"ב, חו"מ, ח, תנינא, לז, נט); לודז — ר' משה מנחם מוסף מו"ץ (תנינא, סז); לונדון — ר' אברהם מושל (תנינא, זג), ר' יחיאל נתן (תנינא, מ), ר' שלום מושקוביץ בתרצ"ג (תנינא, יב, לג); מונטרי — ר' משה בוצ'קו בתרצ"ו (תנינא, צב), ר' שמחה עלברג (תנינא, י); מונקטש — ר' חיים ישכר גרוס ר"מ ומו"ץ (תנינא, עב); נגרשד — הרב שמואל טייטלבוים נ"ד (תנינא, לט, נד); סלטין — הרב יהושע פרנקל (ח"ב, אה"ע, פא); סטמר — ר' יוסף מעון פולק הראב"ד (ח"ב, אה"ע, לז—לח); סמבטהלי־גור — הרב אברהם יצחק הכהן הולנדר (תנינא, כט); פיווניצא — הרב אביגדור טייטלבוים (תנינא, צא); פלנקא — הרב שלמה (ח"ב, חו"מ, ו); פפד"מ — ר"י הורביץ תרצ"ה (תנינא, פה); צירזיך — ר' בן ציון השו"ב בתרצ"ו (תנינא, כו, כז), ר' שלמה זלמן פינס (תנינא, פב) קוויגלוב – ר' צבי אריה פרומר (ח"א, ע); קרשוב הרב אלעזר בתרפ"ו (ח"א, עא); הרב מנחם מנדל [רוטמן] (ח"ב, אה"ע, כז); רוטרדם – ר' מאיר; סג"ל לנדא דומ"ץ (תנינא, מו, מח, צג, צז, צח); שברשין – הרב יחיאל אברהם בלנקמן (ח"א, לג, פג), הרב צבי הירש שנקר בתרפ"ד–תרפ"ו (ח"ב, אה"ע, כט, ל, מא, עה); שומסק – הרב (ח"ב, אה"ע, כג); שץ – ר' קלמן המו"ץ (ח"ב, אה"ע, סב).

בהקדמתו לספרו כותב התעוררות להמשיך בליבות בני עירו... מודי קודש גם אחרי הנישואין, מפליג באיסור... לימוד חכמות ולשונות זרות, וקורא לא לסור מדרכי התורה למרות המסיתים. ר' דוד פרידמן מבני ברק הדפיס בעירו את ההקדמה בתשכ"ז בשם: קונטרס מספר שאלות ותשובות חבצלת השרון.

היה לו קונטרס גדול בעניני קדשים ונשרף. שנים רבות לא השאיר לעצמו העתק מתשובותיו וכולן אבדו. מכתבו נגד הציונות נדפס בדובב שפתי ישנים (בלאך), ח"א, רסב–רסח.