ר' יהושע השל ב"ר יצחק באב"ד
רב במוזנוב ואב"ד טרנופול
מטרנופול (תקי"ד–תקצ"ח)
ולד בברודי בשנת תקי"ד (וי"א: תק"ח) לאביו ר' יצחק, והנו"ב שאף הוא היה נכד הרבי ר' השיל היה הסנדק שלו. נשא את בת דודו ר' שמואל באב"ד. למד אצל ר' פייביש הורביץ מקרמניץ בעל "משנת חכמים". כהן ברבנות מוזנוב על מקום רי"ל מרגליות בעל שו"ת פרי תבואה, וי"א שלפני כן כהן בפודקמין. בשנת תקס"א נבחר לטרנופול על מקום בן דודו הרב שמואל פלקנפלד, עיר בה כהן בשנים ת"ע–ת"ק לערך דודו זקנו ר' יהושע השל הראשון עמד על משמר ענייני היהדות, ונחשב בין ראשי גאוני הדור. בשנת תקפ"ח נבחר כרבה של לובליו בה כהנו אבותיו כמה דורות, אבל כעבור זמן קצר שב לטרנופול. לשלושת האחים המתנגדים פרנסו החודש שם, לא נראתה נטיתו לחסידות, ולכן הלשינו עליו לשלטונות בוורשא, שבתור נתיו אוסטרי לא יתנו לו רשיון לגור אצלם. מסיבה זו לגליציה, כפי שכותב בספרו דף קיב ע"א אות פד. גר מעל ר' נטע'לה קלויז, על שמו שטם עשיר חשוך בנים שהקדיש לקהילה את כל הנו ואת ביתו בן שתי קומות. לחם ביוסף פרל שהיה מראשי משכילי זמנו בגליציה, ובפעולותיו לקי דום בית הספר המודרני שפתח בעיר. כשפרש מהרבנות בתקצ"ז, הביא פרל את הרב שלמה יהודה ליב רפפורט (שי"ר). בואו לכאן עורר סערה עזה ביותר, מהחריפות ביותר בגליציה ובסופה אולץ שי"ר לעקור לפראג. נפטר באמצע המאבק ביום י"ז אייר תקצ"ח. (אין זה נכון שנפטר בשנת תר"א, ראה השתלשלות המאורעות בספרו הביוגרפי של אלטער ברעסלער על יוסף פערל, וארשא תרנ"ט).
ספרו הנודע הוא ספר יהושע, הכולל שאלות ותשובות וחידושים בשם פסקים וכתבים. נדפס בחייו בזולקווא תקפ"ט, וצולם בשנית בירושלים תשכ"ח. בספר חילופי שו"ת עם גאוני הדור מחותניו ר' אפרים זלמן מרגליות ודודו ר' אלכסנדר סנדר סנדר מסטנוב, בעל חות דעת, קצות החושן ועוד. חידושיו עשו רושם רב, והרבו להסתמך עליהם בדורות הבאים.
מחוץ לגליציה השיב לקהילות: אלקסיניץ – הרב נפתלי הירץ דב אוירבך (כג); סטנוב – ר' משה שמחה הדיין (א, לב, לג) וו' יחזקאל הדיין (קיח); קרמניץ – הרב קרשוב – מח' ר' דב בר בום שטיין בתקע"ע (יא, עח); קרשניק – הבד"צ: ר' ראובן כט, מב, מג, מה, צ); פנחס הלפרין מסוירז, ר' אברהם ב"ר ישראל זילברברג ר' יואל הלפרין בתקס"ו (סט); שדה לבן – בן דודי הרב נתן הלוי בתקס"ג (עז.).
בספר גם־כן תשובות לתלמידיו: ר' יואל דייטש, ר' יצחק הירש מברודי, ר' יצחק מיכל מאניש מזיטומיר, ר' יעקב שליטא מטרנופול, ר' צבי הירש הלפרין, ר' שבתי הלוי מדפיס. בהקדמה לספר כותב בתקפ"ו, שספרו על התורה נקרא: ספר הנעים, וזה שעל חידושי סוגיות: ספר הותיק. הם נשרפו ולא נדפסו. ילדיו: ר' יוסף; ר' אברהם אריה אב"ד מיקוליניץ; ר' משה אב"ד פשוורסק אבי המנ"ח; אשת הרב יעקב יוקיל הורביץ אב"ד בוליחוב ברודי וגלוגא, וי"א גם אשת ר' יעקב בן אחיו ר' נתן אב"ד יברוב. בן בנו היה ר' יצחק אבי ר' אברהם מגורליץ ור' מאיר מדוברומיל (זכרונות המאור, ח"ב, עמ' תרפט-תרצא).
תשובתו מתק"ץ בספר שבעה עינים, דף נה. נז: הוא מובא בספרים: בית אפרים, או"ח, ג, אה"ע, מו, ח"ג, פו, קלט-קמא; גור אריה יהודה, או"ח, עא; דעת קדושים הלכות שחיטה וטריפות; זכרון משה, יו"ד, א-ב; נחלת יעקב (מליסא), בסוף סי' ז; נטע שעשועים, עה, עז, פ, צ. קנת סופרים, דף צח. העי' 1583; כתבי הגאונים, 39; רש"ב ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, 96–97, 136–137; מליצי אש, א, מלואים והשמטות לסיון, אות רכב; רי"י וייסבלום, ספר בודזאנוב, 78, ספר בוסק, 83 (בשיבושים); נ"מ גלבר, ספר טרנופול, 34, 66, 78, 79, 261, 280.