ר' אברהם (אברהמטשי) ב"ר גבריאל גוטסדינר

מחירוב (תרנ"ג–תש"א)

נולד בחירוב בשבת י"ב סיון תרנ"ג, לאביו הדיין ר' גבריאל הכהן. התיחס לישמח משה ולאדמור"י בלז. קבל חינוך תורני מובהק, ונתפרסם כעילוי בגיל צעיר נסמך מגדולי הרבנים בסביבה. כתב את חידושיו, וחיבר גם שירים. שקד גם על לימודי חול, והתענין במיוחד בספרות ובהיסטוריה. עשה את בחינות הבגרות בכוחות עצמו, והוכתר ע"י אוניברסיטת לבוב בתואר דוקטור על עבודה בספרות אשכנז. מנעוריו נמשך לעסקנות, ויסד אגודת נוער ציונית בעיירתו. ממיסדי הסתדרות צעירי המזרחי בגליציה, ותנועת השומר הדתי ובני עקיבא שעמד בראשה. כמה שנים מזכיר ראשי בלבוב לתנועת המזרחי בגליציה, ומנהל בתי־ספר עבריים בבנדין, לובלין וביאליסטוק. מתרפ"ח בוורשא כמנהל רשת החינוך "יבנה" של המזרחי, ומורה בבית־המדרש לרבנים "תחכמוני" ובתי־ספר תיכוניים אחרים. מראשי המדברים בועידות המזרחי, וציר מטעמה לקונגרסים הציוניים. נואם ומרצה מבריק, סופר מחונן, ומכשיר מדריכים לעבודה תנועתית.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ושינה את שם משפחתו לעוּדיה. נבחר כחבר הועד הפועל של הפועל המזרחי, ומנהל המחלקה לתרבות ולחינוך. מתרצ"ה עובד הסוכנות כעוזרו של הרב פישמן (מימון), ומנהל המחלקה למלאכה ומסחר זעיר.

כן פעל בועד החינוך של הועד הלאומי, בועד הראשי של המזרחי, ובתפקידים נוספים. נפטר בירושלים ממחלת לב ביום ד' כ"ג סיון תש"א, והניח את אלמנתו מרים. נספד ע"י הרבנים ריי"מ חרל"פ, רמ"א עמיאל, רב"צ עוזיאל, ריי"ל פישמן, ר"מ ברלין, רכ"פ טכורש ועוד.

עסק רבות בפעילות ספרותית־מדעית, ובה ניכרה היטב השכלתו המגוונת וחן אישיותו. חבר מערכת "במישור" בו פרסם מאמרים רבים. כמו־כן כתב בסיני, העולם, ועתונים תנועתיים בחו"ל. בשנים תש"ב–תש"ד הוציא מוסד הרב קוק בירושלים שני כרכים של כתבים נבחרים, ובהם קובצו המונוגרפיות שלו על גדולי ישראל עשירות התוכן והסגנון. בחלק א' דברי פתיחה וקוים לתולדותיו מאת יצחק ורפל (רפאל), ותולדות רב האי גאון, רבי אברהם המימוני, רבי אליהו מזרחי ופירושו לפירש"י עה"ת (שנתיים וחצי לפני פטירתו חלה, ונדר שאם יבריא יכתוב על הרא"ם. ביום שסיים לכתוב את השורה האחרונה נחלה שוב), רבי צבי הירש מרימנוב. בחלק ב' מאמריו על רש"י והרמב"ם (החוברת דברות הרמב"ם נדפסה בתל-אביב תרצ"ה), המגיד מטשרנוביל ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי עקיבא איגר (גם כתדפיס מ"סיני"), הרב קוק ואחדים מאישי דורנו, ומסות על המועדים ועניני חינוך. חיבורו המקיף על המהר"ל נדפס בקובץ "אזכרה" בתרצ"ו, וצולם בתשל"ו מחדש ע"י הוצאת יהדות בבני-ברק בשם: המהר"ל מפראג חייו ותורתו (שם המחבר: א. גיטסדינר). בכתב-יד נותרו עבודתו על הורדוס בפולנית, וספר ליקוטים על ראש חודש. בימיו האחרונים הכין הרצאה על תורת הנפש ומהותה.