ר' שמואל נחום ב"ר קהת גסנבויאר

מווהנילוב, ליביטשוב וליזנסק (תק"ס*–תרי"ז)

נולד בזולקווא לאביו ר' קהת. למד אצל ר' יוזפא הלוי מזולקווא, ואח"כ נעשה תלמיד מובהק של הישועות יעקב, ותלמיד חבר של בנו ר' מרדכי זאב. בספר תשובותיו סי' כד הוא מייסד דברי רבו בהכשר טליתות גדולים, וכותב: ועלי מוטל הדבר הזה, באשר הייתי משמש לפני מרן בעל ישועות יעקב קרוב לחמשה עשר שנה, וראיתי גדולתו וגאוניותו, והייתי חביב בעיניו בעוזהשי"ת, וממנו נסמכתי כאשר יש בכתובים תחת ידי.

בחסידות היה תלמיד רבי אורי מסטרליסק, ואח"כ דבק ברבי יהודה צבי מסטרטין שאהבו מאד. נשא את דבורה, ובתקצ"ח מוצאים אותו רב בווהנילוב. מתקצ"ט רב בלוביטשוב, ובתרט"ו עבר לרבנות ליזנסק, בה נפטר ביום ט"ו אלול תרי"ז. ילדיו: א. ר' מנחם ישראל אב"ד ווהנילוב; ב. ר' שרגא בציעשינוב; ג. ר' בן ציון בקומרנא; ד–ה. חנה אשת ר' נתן רוזנפלד אב"ד קוליקוב. אחרי שנפטרה ביום י"ג טבת תרכ"ח, נשא את אחותה בריינדל; ו. ר' קהת באוסציא, שתשובות אליו: מנחת שי, ח"ב, מד, צב. נכדו היה ר' נחום רוזנר מקמיאט שליד סעליש, חמיו של ר' ליב מרמלשטיין מברגסז-ברוקלין (זכרונות המאור, ח"ב, תקלו). בכל תחנותיו המית עצמו באהלה של תורה יומם ולילה, מבלי לשים לב למיחושיו הרבים. הרביץ תורה לתלמידים מובחרים, והעמיד הדת על תילה בחרוף נפש. היה ענו ושפל רוח עד קצה אחרון. השקיע רבות בחינוך ילדיו ותלמידיו, והשריש בהם יראת שמים עמוקה. כל מעשיו היו לשם שמים, וגם בעובדין דחול הכניס כוונות גדולות. בני עדתו העריצוהו, ושנים רבות אח"כ תהילתו בפיהם.

בשנת תרנ"ח כתב הרב משה הכהן רפפורט אב"ד ליזנסק, בהסכמתו על ספר חוקת הפסח של הבן: אנא חזינא למרבעת של המנוח הגאון המפורסם הצדיק המרומם מו"ה שמואל נחום הלוי ז"ל מזאלקווא, מקום שהורה לרבים אשר הלכו לאורו בק"ק ליעזנסק אשר בהיותו חונה שמה, רבות בשנים אשר אחרי עלה לשמים, עוד העם מעבירים קול בשבחו בעת היותו אב"ד שמה, אשר בכל נפשו עבד עבודת הקודש, ומשא העדה על שכמו, והנהילם במישור ותהלתו בפיהם, עד היום לא יחשו מלהביע אומר בשבחו.

נדפסו ממנו כמה ספרים:

נבל עשור, עשרה דרושים בהלכה, הדפיס בעצמו בלבוב תרי"ד. בתחילת הספר הקדמה קצרה, ובסופו תשובה לחתנו ר' משה ז"ל מאולינוב, ששוחטי הכפרים חייבים להיות תחת השגחת רב העיר. היה לו חלק שני, ולא נדפס.

דרושי חפץ, י"ב דרשות שאמר במקומות רבנותו בשבת הגדול, שבת שובה ועל אבות. בנו ר' מנחם ישראל אב"ד והנילוב הביאם לדפוס בלמברג תר"ם, בצרוף הוספות משלו בשולי הדפים. היה אצלו גם חלק שני, ולא נדפס. את ההקדמה כתב הרב נתן הלוי רוזנפלד אב"ד קוליקוב, תלמידו וחתנו של המחבר. בסופה דבר הלכה מבנו הרב יחיאל רוזנפלד, וגם בסוף הספר תשובתו בענין שוחט אחד.

צ' שו"ת מגדל השן ע"ש ר"ת של שמו, הדפיס בנו רמ"י בלמברג תרמ"ד. המסכימים: רצ"ה אורנשטיין (ידעתיו עוד מימי עלומיו לגדול בתורה, ואז שבחוהו גדולי הזמן כי אילנא רבברא יתעבד); מהרי"א איטינגא (ובימי חורפי זכיתי להנות מאור תורתו, כי למד ושנה ביגיעה רבה לברר ההלכה לאמתה של תורה, ואעידה אנכי אשר כבוד אאמו"ר הגאון מאור הגולה זצ"ל היה אלוף נעוריו, וחיבב אותו ואת חידושי תורתו חיבה יתירה); מהר"י שמלקיס עם ד"ת (היטב ידעתיו בעודו בחיים חייתו לרב וגדול בתורה). את ההקדמה כתב חתן בנו (בספר בטעות: בן חתנו) ר' נפתלי ערליך בווהנילוב, ואחריה ד"ת מר' שמואל נחום אב"ד אוסציא זילוני, בנו של ר' מנחם ישראל. בין היתר הוא משיב גם למחותניו ר' מאיר צבי הלוי מראווא (יב) ור' דניאל (מד).

היכלי שן עה"ת, הוציא לאור בנו ר' בן ציון בלבוב תרמ"ט. המסכימים: מהרי"א איטינגא; רד"מ מצורטקוב ע"י רצ"ה שטרנברג, ובנו ר' ישראל ע"י ר' אהרן דאהל; ר' מרדכי פיבוש מהוסיאטין ע"י ר' דוד שוואגער; ר' יצחק מבויאן ע"י ר' ישראל מרגליות, וכן ר' נחום; ר' ישראל מסדיגורה ע"י ר' יחזקאל דב בריש שפירא אב"ד נובסליץ, חתנו ר' יצחק מרדכי ע"י ר' מרדכי רוזמן, וכן ר' שלום יוסף; בתר"ן מר' ברוך מוויזניצא ע"י ר' אפרים מאהלעה, וכן בניו ר' ישראל, ר' חיים, ר' משה, ר' שמואל אבא, ר' פנחס וחתנו ר' שמואל דב; ר' אורי יולס מסמבור; ר' יחזקאל שרגא משיניבה (לאשר ידעתי היטב והכרתי לטובה את הה"ג הצדיק הנ"ל לת"ח גדול, ח"א בקרבו ויראתו קודמת לחכמתו); בתרמ"ד ר' דוד מקשאנוב לש"ב ר' שמחה נתן סג"ל מצפת נכד המחבר (היה מפורסם בין אוהבי תוה"ק לגדול הדור וגאון מובהק, ותורתו היתה אומנתו ביגיעה רבה לדבר הלכה לאמיתה, ואנכי היודע ועד כי יראתו היתה קודמת לחכמתו); ר' שלמה הלברשטם אב"ד וישניצא בתרמ"ד להנ"ל (ודכירנא כד הוינא טליא, אשר ראיתי אותו בק"ק דזיקוב אצל כ"ק א"ז הצדיק הקדוש זלה"ה, והיה חשוב מאד ומפורסם בין הלומדים לגדול הדור וגאון מובהק); ר' יצחק אב"ד אלסק ע"י חתנו ר' אהרן מנחם מנדל אייכנשטיין; ר' שלמה אב"ד סאסוב ע"י חתנו ר' אליעזר רובין בתר"ן; ר' אליעזר צבי ספרין (וכל מגמתו להלהיב לבב אחב"י במדת הבטחון). את ההקדמה כתב נכדו ר' משה רוזנפלד אב"ד מילניצא בן חתנו ר' נתן. בסוף בראשית ליקוטים על פירש"י, בסוף שמות דרוש לפורים, ובסוף הספר דרוש לתקי-עות, ודברי תורה מהמו"ל רב"צ על התורה.

קונטרוס מכירת חמץ, ודינים הנחוצים להלכות פסח שהיה רגיל לדרוש בפרשת החודש ובשבת הגדול, כולל נוסחי שטרי מכירה, ובסופו בירורי ענינים שונים. הובא לדפוס בלמברג תרנ"ב ע"י בנו ר' בן ציון, בהשתדלות ר' אליעזר מרגושיש.

הסכמת רצ"ה אורנשטיין נדפסה כבר במגדל השן. הסכמתו החדשה של מהרי"א איטינגא היא מתרמ"ט. ההקדמות הן אחת מהמעתיק והמסדר ר' שמואל מנחם אב"ד אוסציא זילוני נכד המחבר, ושניה מבנו ר' בן ציון המלבה"ד.

ספרים נוספים היו בידי בנו ר' מנחם ישראל שעסק בהם בכל עת והיו שגורים בפיו: שער המשנה — על משניות זרעים וטהרות, ספר המציע — עמ"ס כתובות, נר לשלחן — על טור ושו"ע.