מאושפצין (תרכ"ח–תש"ב*)
נולד בשנת תרכ"ח לאביו — בנו של ר' יצחק אליעזר גרעער ראב"ד קולבסוב — ולאמו חיה. למד כמה שנים אצל סבו, ובגיל רך עבר ללמוד אצל רח"א וקס בפיעטרקוב. הוא כותב על כך: כשהייתי בן י"ד שנה זכיתי שבאתי לבית הגדול שמגדלים בו תורה, הגאון הקדוש אוצר התורה והיראה בעל נפש חיה זצ"ל, ומאד נשאתי חן לפניו, ולמדתי אצלו ה' שנים, וכמה פעמים שלמד עמי יחידי בלילה, וזכיתי שאמר לפני תלמידיו הגדולים ד"ת משמי, ופתח לפני שער התוה"ק, והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק, וזה שעמדה לי אף שיסרני ה' ביסורים שיש בהם ביטול תורה, מ"מ חביבות הפלפול שנשרש אצלי לא עזבתי, וב"ה בכל יום ויום כתבתי חידושים שנתחדש אצלי. רבו הסמיכו להוראה והשתדל להשיג לו כס רבנות בפולין, אך לא עלתה בידו בגלל גזירת הגרוש. התישב באושפצין, ולמרות הצלחתו במסחר, היתה תורתו קבע בעומק העיון. טיפח ועודד את צעירי הלומדים בגליציה, ועמד בקשר מכתבים עם חריפי הזמן. את עסקיו ניהלה אשתו חיה שרה בת ר' משה אהרן פיטרקובסקי. לא זכה לבנים רק לבנות חולניות: שפרה ואסתר יהודית.
פרסום רב קנה לו בשני חלקי ספרו בית פינחס. החלק הראשון נדפס במונקטש תרע"ה, ובו פלפולים על הגמרא והרמב"ם במסכת תמורה, חידושי אגדה ע"ד הדרוש שהיה נהוג לפנים, וקונטרס מסורת סיג לחכמה על ספר בראשית. בראש הספר פלפול באגדה, וקונטרס "שגיאות מי יבין" בו ליקט מחידושיו העלמות של גדולי עולם, וביקש שיתרצו לו. רשומים בקונטרס שמות כמה מידידיו. החלק השני עמ"ס תמורה נדפס בלובלין תרצ"ג, ובו תשובותיו לחריפים שכתבו לו על ח"א, פתיחת חידושי אגדה בדרישת סמוכין סוף התורה לתחילתה, וקונטרס שגיאות מי יבין. בהקדמתו קטעים מחיבורו על המסורה, וד"ת מש"ב ר' אלעזר ליזר לנדא.
בראש ח"א הציג את כתב הסמיכה שקיבל בתרמ"ח מרבו. המסכימים לפי סדר השנים: בתרמ"ט מר' יוסף דובר מבריסק בוורשא (והציע לפני חידושיו היקרים על סוגיות הש"ס שרוצה להדפיסם אדרא); בתר"ן מר' יצחק פייגנבוים ראב"ד וורשא (וגם פלפלתי עמו בכמה ענינים, אשר מצאתי נכון להעיד, כי פלפוליו נאמרים בטוב טעם ודעת ישרה); בתרע"א מר' שמואל ענגיל (ובפרט שמכיר אנכי את הרב הנ"ל זה איזה שנים לת"ח מובהק); ובתרע"ד מראה"ב קלוגר (בידו האחת אוחז בעקב המסחר, ובידו השנית אוחז ש"ס בבלי וירושלמי ומדרשים, ומפלפל במו כאחד מן הגדולים אשרי חלקו); ר' חיים גלרנטר מקיטוב עם כמה מפלפוליו (והתענגתי מאד. בראותי ספר מלא חכמה שנתחבר ע"י איש מסוחרי ארץ, שלא יבוש ולא יחורו פניו מול ספרי גאוני וגדולי ישראל); דברי תורה צרפו ר' ישעיה זילברשטיין מוייצען, ר' אליעזר חיים דייטש מבוניהאד, ור' יעקב שור מקיטוב (המחבר משיב להם אח"כ); ר' משה שמואל גלזנר מקלויזנבורג (בח"ב נזף רש"ז ארנרייך במחבר על שנטל ממנו); ראו"מ שטיינברג מברודי עם הערותיו, ותשובתו לרצ"ה אורנשטיין על ברכת רצ"ה, ה, מלווה בתשובת מחברנו; וכן גם מר' עקיבא סופר מפרשבורג.
המסכימים בראש ח"ב לפי סדר השנים: בשנת תרס"ט מר' יהושע פנחס בומבך (וגם כמה פעמים היה לו עמי מו"מ בהלכה בהשכל ודעת) עם ד"ת; בתרע"ז מר"מ אריק עם ד"ת; בתרע"ט מר' משה מייזלש; בתרפ"ג מר' שלום יוסף פייגנבוים מלוקטש; בתרצ"ב מר' שמואל פירר; ועם ד"ת מר' דוד הורביץ מסטניסלב, ר' נחום ויידנפלד, ר' אליעזר סג"ל מישל, ור' יחזקאל הלשטיק מאוסטרובצה (וחד"ת היה גם למראה עיני כ"ק אאמו"ר רבינו הגדול זצ"ל, ורצה לזכות לו בהסכמה, אך נתעכב השעה, ושליחותיה דקמאי אנן); וכן בתרצ"ג מר' יצחק יהודה טרונק אב"ד קוטנא נכד הנפ"ח (ביודעי כי היה חביב בעיני זקני הגאון ז"ל).
מחוץ לגליציה השיב למקומות: אנטוורפן – ר' שלמה ויינברג (ו); לונדון – רש"י הילמן בתרפ"ח (כו); מונקטש – רח"א שפירא (יד); קליש – ר' יהודה הלוי (לא); קרימילוב – ר' דוד משה בן הרב וחתן ההצ מרודמסק (כא); שמלוויא – רש"ז אהרנרייך בתרפ"ח ממנו ואליו (ל).
בסוף הספר הוספות ומילואים, והגהות ומפתחות שסודרו ע"י ר' נפתלי ברוינפלד. בהיותו אמיד שלח את ספריו חינם לתלמידי חכמים. בכתובים היו לו עוד חיבורים עמ"ס חגיגה, חולין, אבות, אדר"ן, על המסורה ועוד. השתתף בחדו"ת באהל מועד (הרבסט), שנה ב, תרפ"ז, חו' ט–י, עמ' קצד, ועוד. מעט פרטים עליו בספר אושפיצין.
תשובות אליו: אמרי דוד, קלט–קמ בתרפ"ח–תרצ"ב; ר' נחום ויידנפלד מתרצ"ב בדובב מישרים, ח"ג, קלו; משיב שלום, קנו בתרפ"ט.