מויזניץ (תרנ"א–תש"ו)
נולד ביום כ"ב שבט תרנ"א כבנו השלישי של רבי ישראל מויזניץ. אביו אמר עליו, כי ביום פקודה יאמר שהוא אביו של ר"א וירפו ממנו. מנעוריו התבלט בכשרונותיו, בזכרונו הכביר ובבקיאותו המדהימה. נסמך מהמהרש"ם, ומרא"מ שטיינברג שהשיב לו בתרע"ט במחזה אברהם, ח"א, כח. גם ר"פ צימטבוים השיב לו בספרו דברי פנחס, ור"מ ארק באמרי יושר, ח"ב, ז. נשא בתרס"ז את חוה בת רבי יצחק מאיר השל מקופישטיניץ. נפטרה ביום ג' אד"ב תשי"ד מבלי להם ילדים. ישב כמה שנים אצל אביו בויזניץ. בזמן מלה"ע א' שהה אצל חמיו בוינא. בתרפ"ב נתמנה כרבה של ויזניץ, וייסד בה ישיבה מפוארת "בית ישראל ודמשק אליעזר". מאות למדו בישיבה, ובתר"ץ הקים לה בנין גדול. אוהב ישראל מובהק, וידיד קרוב לכל תלמידיו. בשנת ת"ש עברה הישיבה לגרוסוורדיין. מתרצ"ו אדמו"ר מקבל פתקאות. מראשי אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה. עסקן למופת לביטול גזירות קשות של השלטונות על השבת ותלמודי התורה. מחובבי א"י, והקים חוות הכשרה לחלוצים דתיים. כמו"כ הקים ביח"ר לאריגה. במלה"ע השניה ניצל בנס, עקב נסעו מויזניץ לנישואי אחד מתלמידיו בקלויזנבורג. עבר לאראד, ואח"כ לטמשוואר בה התגורר שלוש שנים. אירגן פעולות הצלה למען גולי טרנסניסטריה, התרים וגייס כספים בקנה מידה עצום. הועד עליו, כי אדם יחיד הצליח הרבה יותר ממנגנונים של ארגונים ומפלגות גדולות. בפעולותיו עזר לו נאמן ביתו ובית אביו ר' בן ציון ב"ר שאול שכטר הי"ד, טבע באניה מפקורה ביום ט"ז אב תש"ד. עלה לארץ בניסן תש"ד, וייסד מחדש את ישיבתו בת"א. רק כמה חודשים לשהותו בארץ התהלך כבריא אף כי מחלה אנושה קינגה בקיבתו, ואח"כ שכב על ערש דוי עד לפטירתו ביום הולדתו של אביו ב' אלול תש"ו. גדולי הרבנים והאדמורי"ם השתתפו בהלויתו להר הזיתים. אחיו רח"מ חלץ לאלמנתו.
הניח עשרות כתבי־יד בכל מקצועות התורה. רובם אבדו בשואה, ובמיוחד חידושיו בהלכה. הוריש את זכויות כתביו להנהלת ישיבת ויזניץ שהדפיסה את ספרו דמשק אליעזר, ירושלים, דפוס בית יתומים, דיסקין, תש"ט, ד, רנו עמ'. מסודר עה"ת, נ"ך, מועדים, ש"ס וחידושי הלכה, השמטות. בהקדמה אחיו הם מתארים את עזוז פעולותיו. אח"כ שמות המסייעים, וימי הזכרון של קרוביהם. רוב הספר יצא בהשתדלות רמ"מ הגר, נספה בהפגזת ירושלים ביום י' אלול תש"ח הי"ד. בסופו רשימת מנויים מפורטת מערי א"י, ובהם אדמורי"ם ורבנים רבים. רשימת תורמים חדשה בסוף המהדורה השניה, בני־ברק, מוסדות ויזניץ, תש"ל, ד, רנח עמ'. תהלים עם פירוש דמשק אליעזר, ירושלים, דפוס התחיה, תשי"ח, תקנו עמ'. יצא לאור בשני שערים, ע"י הנהלת הישיבה ואגוד תלמידי ויזניץ בסיוע מעין החכמה. כתב היד ניצל בנס ע"י יהודי שמצאו, והביאו לר' שמחה בונם ארנסטר. הוא הצילו לארץ יחד עם ר' אברהם חיים הרשקוביץ, והפקידו למשמרת בידי ר' שלמה זלמן מוזס. בעריכת הכתבים טיפל הרב מרדכי אריה הלוי הורביץ מבנילא. לספר הקדמות מאחיו רח"מ ור"ב ומהנהלת הישיבה. בראשו דרשת שבת שובה שנשא בתרפ"ט בויזניץ, והנהגת אדם מהנו"א. בראשי העמודים נדפסו בהידור פסוקי התהילים, ותחתיהם טור למצודת דוד וטור לפירוש. בסופו: מפתחות לדברי האגדה שבספר; דבר אגוד תלמידיו באי"ו; רשימה אלפביתית של תלמידיו ז"ל בישיבתו בויזניץ בשנים תרפ"ב–תש"ש; רשימת התורמים והמנציחים; רשימת המנויים, ובהם רבים מתלמידי המחבר ועסקני הישיבה. ד"ץ מוקטן בתשל"ב, טז, תקמ עמ', עם הקדמה נוספת מהנהלת הישיבה. במקום הרשימות שבסוף ניתן סידור תפילה לחול ולשבת, כמו שנדפס בסוף החומשים.
ישורון, 17–18, עמ' כג-כז.
