מאטיניא וסטניסלב (תרמ"ד–תש"ד)
נולד בשנת תרמ"ד לאביו רבי חיים מאטיניא, וכמוהו נודע כגדול בתורה ובחסידות. מילא את מקומו מתרצ"ב כאדמו"ר מאטיניא בסטניסלב, והיו לו חסידים רבים. נשא את בת דודו רבי שמואל אברהם אבא מהורודנקה, ובזיווש את דבורה לאה בת רבי יחיאל הורביץ מפוקשיבניצה ב"ר מאיר מדזיקוב. בשנות השואה הסתתר בבונקר בסטניסלב כמעט עד תום המלחמה. המחבוא נתגלה ע"י הנאצים ביום כ"ד איר תש"ד, וכל יושביו נורו הי"ד. הרבנית הפצועה התחנחנה שיגאלוה מיסוריה, והקצין הגרמני נעתר לירות בה שוב כשמסרה לו אלף ושש מאות דולר. צבי לקריץ מנתניה הביא את שניהם לקבורה בבית העלמין הישן. עמם נספו בנם ר' ברוך שאירס את חוה בת רבי חיים הגר מקוסוב, ובנותיהם צפורה ופסיה לאה הי"ד.
הניח כתבי יד רבים שאבדו בשואה. היה לו כרך בגודל גמרא, מלא מחידושיו בכתב יד צפוף על מסכתות הש"ס. נותרו ממנו רק י"ח מאמרים חידושים ושיחות עה"ת, בידי תלמידיו האחים ר' חיים ור' ליטמן ולצר, שהדפיסום כקונטרס נפש יש"י בתוך ספרו של אביו נמוקי חיים, עמ' שז-שטז.
אליו התשובה באמרי דוד, קנד בתרצ"ב. רבי יהושע מדזיקוב השיב לו בתר"ס את קונ' דרך מלכים.
ספר סטניסלב, 367.