מויזניצא (תק"ף–תרמ"ה)
נולד ביום כ"ד אייר תק"ף כבן שלישי לרבי חיים מקוסוב. בהיותו בגיל רך הציע ר' דוד אריה ליב בנו של בעל צמח ה' לצבי מנדבורנה, את השידוך עם מרים מאניא בתו של רבי ישראל מרוזין. שני המחותנים נועדו בבוטושאן, והסכימו לשידוך. לבקשתם בחן את רמ"מ הרב יהודה מודרן מסיגט, והתפעל מידיעותיו. מפלפלים אחרים לא מצאו את ידידם אצלו. בשנת תר"ד היתה החתונה בקישינב, והעליה לתורה בשבת שלפני כן בסקאלא בה ישב אבי הכלה. נפטרה בסקול בשבת ג' תשרי תרמ"ג.
ונספדה בתחילת דובב שפתי ישנים (היבנר). חמיו הערים את חתנו מאד, וכשבא אליו הדב"ח הלך להראות לו את רמ"מ. גם רבי יצחק מוורקה התפעל ממנו כשהיה שם לביקור.
כיהן כרבה של ויזניץ, על מקומו של הרב יצחק תלמידו של האהבת שלום. כשנפטר אביו בתרי"ד החל לנהוג שם באדמורו"ת, ורוב חסידי קוסוב עברו אליו. לר"ה הראשון נקהלו אליו אלפי חסידים, ובראשם רי"ש משינאווא, רש"ש קליין מסעליש ורצ"ה מליסקא. היה בידידות אמיצה עם הדב"ח, שהניח את הכתב סופר במרחץ באדן והלך לקבל את פניו, באמרו שבכל רגע הוא מוסר נפשו לפני השי"ת. מהרי"א מזידיטשוב ביקש בחוליו שיזכירוהו לפניו. גיסו רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין אמר שקדושתו עלתה למעלה מראש, אלא שבחייו הצניע את עצמו בענותנותו. היה מיודד עם בעל ייטב לב, ואף ביקר אצלו בסיגט. רבני הונגריה ששו לקראתו, כגון רמ"מ פנט מדעש, ר' משה קליין מסילאדי-טשעה ועוד. רבי יהודה צבי אייכנשטיין מדולינא נסע אליו.
בעל השפעה עצומה ברחבי גליציה הדרומית, בוקובינה ומרמורוש. מתמיד גדול, ובעל שיעורים קבועים ביממה. קולו בתפילותיו היה כשאגת אריה, בנועם, בבכי רב ובהתפשטות הגשמיות. חסידי דינוב אמרו שמימי הבני"ש לא היה צדיק שהתפלל כמוהו. המשיך את ניגוני קוסוב, והוסיף להם ניגונים וולכיים מלאי געגועים תוגה ושמחה. פרוש מעניני העוה"ז, לא הרבה במאכלי בשר, ובביתו היה תמיד קר. הצטיין באהבת ישראל ללא שיעור, ובהכנסת אורחים מופלגת. כמאה אנשים אכלו יום יום על שולחנו. חילק אלפים ורבבות לצדקה. השפיע רוחניות וגשמיות ביד נדיבה, ותקופתו נקראת "שנות השבע". סיפרו נפלאות על עזוז מופתיו, ועד לנפילתו היה מעניק קמיעות סגוליות. כאביו פיקח על השוחטים ועניני הדת במחוזותיו.
מכתב המלצה מרמ"מ מויזניצא מיום ז' אלול תרי"ט לממוני כולל עסטרייך בטבריה עבור העולם ר' יהודה ליבוש מסניטין ובשל כך נקלע לסכסוך עם הרב הלל ליכטנשטיין מקולומיאה. עמד בראש כולל ויזניץ ומרמורוש, וסייע רבות לעניי א"י. בין משמשיו: ר' אפרים(קה), ור' קלמן זינגר המלחין.
בשהותו במרינבאד לרפואה התמוטטה המרפסת עליה ישב, ואף כי ניצל בנס נפגעה בריאותו. רצה לעלות לא"י, אך החסידים לא הניחו לו. חולשתו גברה באלול תרמ"ד, ובימים הנוראים לא עבר לפני התיבה. גדולי ישראל אסרו עליו לצום ביום כיפור: ר"מ תאומים בשו"ת הואיל משה, סט, ומהר"י מבלז במכתבו. בסוכות התפלל בחדרו, ואח"כ גברו מכאוביו ופסק לדבר. בישבו בליל ש"ק כ"ט תשרי תרמ"ה לבוש בגדי שבת, נסתלק בשעה אחת עשרה, ונטמן במוצש"ק. בעל "אמרי יוסף" מנע את חסידיו בספינקא מלרקוד, באמרו שרואה חשכות בעולם.
באותה שנה נדפסו עליו הספדים בספר דמעות שליש מש"ב רבי אורי לנדמן מפודילאי; בקונ' זכר עולם מהרב שמריה שמרל רוטפלד מזבלטוב; בתחילת דובב שפתי ישנים של רי"מ היבנר, ט:-יב: הוא כותב עליו שהחתים את חסידיו שיצייתו לו בכל, ומביא ממנו ד"ת בספרו נחלה לישראל, יב, טז.
ילדיו: א. רבי ברוך ממלא מקומו; ב. ר' יעקב יצחק דוד. נשא בב' תמוז את בת דודו ר' משולם זוסיא יצחק אוירבך אב-בית-דין טלומטש. נפטר ביום י"ג אב תרכ"ה בלי בנים; ג. שרה זו' רבי שמואל רוקח מסקול.
תורותיו נרשמו על ידי חסידיו ר' יצחק ב"ר שמואל מסלטוינה שהיה מלמד בביתו שנים רבות, ור' אפרים ב"ר ישראל מאיר מילר מיגלניצה. הרבי עבר עליהם ותיקנם, ופעם בנסיעתו לריפוי בוינא נטלם עמו. בחצותו את נהר טשרמוש מויזניץ לקיטוב, התהפכה סירתו וטבעה. הוא עצמו ניצל, אבל כל החפצים צללו במים. כעבור ששה שבועות מצא נכרי אחד את אמתחת כתבי היד, וכשפתחוה מצאו כי הכל נרטב אבל לא נשחת, ויהי לנס. היו עוד תורות שלא הספיק לעבור עליהן, ולכן לא נדפסו.
צמח צדיק טשערנאוויץ, דפוס צבי הירש וואהל (רודולף אקהרדט), תרמ"ה. ח"א, בראשית-שמות, ב, פ ד', ובסופו קונ' מלאכת המשכן; ח"ב, ויקרא-דברים, נט ד'; ח"ג על החדשים והמועדים, ליקוטים והשמטות, לח ד'. בהקדמת בנו כותב שמסר לר' אהרן שרייער ברש"פ מברודשין את כל הדפים הבודדים להעתקה ולסידור, ואח"כ עבר עליהם בעצמו מבלי שהוסיף עליהם דבר. בהתחלה כללים לדרכי חישוב הגימטריאות שבספר. ד"צ בברוקלין, דפוס ספראגראף קאמפאני, תשי"א, ע"י רבי חיים יהודה מאיר מוישובה ורבי מרדכי ממונסי, ושוב ע"י רבי מרדכי בניו-יורק, דפוס האחים גרויס, תשל"ג. בתשמ"א מהדורת הרב ישראל אליעזר הגר מחיפה, עם הוספות, מראי מקומות ומפתח הענינים.
תשובות אליו: אורין תליתאי, לא, לב; דבר משה, תנינא, פה; מח' דב"ח, ח"ב, חו"מ, סח בתר"ך; שו"ת מהרש"ם, ח"ד, פח בתרמ"ד.