ר' מנחם מנדל ב"ר ישראל הגר
אב"ד ויזניץ, רב וראש ישיבה בוישובה
מוישובה (תרמ"ה–תש"א)
נולד בבדוליא בשנת תרמ"ה (או תרמ"ו) לאביו רבי ישראל מויזניץ. ניכר מילדותו כעילוי בעל מוח חריף, ומתמיד עד י"ח שעות ביממה. כל רז לא אניס ליה בשני התלמודים, ובספרות ההלכה והדרוש. אביו אמר עליו שהוא ארון הספרים שלו, ואין לו כה הרבה ספרים כפי שיש לבנו בראש. נסמך מהמהרש"ם ומר"ב וייס מטשרנוביץ. נשא בתרס"ב את יענטא מרים בת דודו ר' מרדכי חודורוב מקולומיאה, נספתה ביום ה' סיון תש"ד הי"ד.
מתרס"ח אב"ד ויזניץ, וראש הישיבה הגדולה "בית ישראל" שנוסדה בתרס"ג. במלה"ע הראשונה עבר עם אביו לגרוסוורדיין. בתרפ"א נבחר על מקומו של ה"קרן לדוד" כרבה של וישובה שנקראה ירושלים דמרמורוש. אלפים הצטופפו לשמוע במשך ג' שעות את דרשתו החריפה בהלכה ובאגדה. שמר בקפדנות על חומות היהדות, ולא נתן שימרו את פסקיו. תיקן את עניני העיר, וריכז את כל המלמדים בבית אחד שהקים לת"ת. ביקר גם בישובים הסמוכים לגדור פירצותיהם. בתרפ"ח יסד את ישיבת "בית ישראל" שנודעה כאחת החשובות במרמורוש. למדו בה מאות בחורים, ושעות רבות ביום הקדיש לאמירת השיעורים ולבחינת התלמידים. השכים לישיבה בבוקר, והיה אחרון היוצאים בלילה. היה הראשון