ר' אברהם חיים ב"ר משה הורביץ

מפלנטש (תר"י–תרע"ט)

נולד בשנת תר"י לאביו רבי משה מרוזוודוב. נודע מנעוריו כלמדן גדול, והיה לו ברוזוודוב שיעור קבוע עם גיסו הרב שלום דוד אונגר. נבחן בילדותו ע"י הדב"ח שאמר לו: למד הרבה ש"ך, אסאך ש"ך, הוא מחדד את השכל (ספר רוזוודוב, 45). בגיל י"ג נעשה חתנן של הגביר ר' בצלאל פילזנר (או ויינברגר מגורליץ). נתמנה כרבה של פלנטש שמעבר לנהר בפולין, ועל שמה נקרא. מתרנ"ד אדמו"ר שם, והיו לו יותר מרבבה חסידים. כשגורש מפולין התישב ברדומישל, ונהג בה את אדמורות"ו. שררה מתיחות בינו ובין האב"ד ר"ש ענגיל כי החסידים רצו שיכהן גם כרב, אך הרבנות נכונה בידי ר"ש. תמיד ראוהו יושב על כסאו ולומד, ואמרו שארבעים שנה לא ישן במיטה. התפלל בהתלהבות למרות חולשת גופו, והכניס חיות בכל הנוכחים. בעל קול מתוק, ניגוניו עברו מפה לפה, וחסידים אהבו לשמוע כיצד מזמר בסעודות ליל השבת. קשה היה להבין את התורות שאמר, וחסידו ר' חיים פפר חזר עליהן אחר־כך. ערך סעודות מלוה דמלכה, ושבת חנוכה היתה מיוחדת אצלו. הסדר נמשך עד הבוקר. בימים הנוראים הלך עם חסידיו לתפילה בביהכ"נ המקומי, והגויים שעברו בדרך נרתעו מפניו לצדדים. חתונות חגגו אצלו ז' ימים ברוב שמחה, עם קוזקים מחופשים שבאו מפולין מעבר לגבול. לחסידים הרבים שבאו אליו לשבתות ולמועדים סידרו אש"ל אצל התושבים, כי לא היו ברדומישל בתי מלון ומסעדות. ראו וסיפרו עליו נפלאות, וידוע על דיבוקים שהוציא. נער נכרי שזרק לביתו אבן ופגעה בכתפו, חלה וגופו נכפף והתעקם. בני המקום תלו זאת בהקפדת הרבי, וכל השנים התיראו נערי הגויים להתגרות בילדי היהודים. נסע לרישא לשבתות לעיתים קרובות. התפלל וערך שולחנותיו בקלויז העירוני, ובתרע"א התישב שם. רבים מבני העיר באו לחזות בעבודתו בדביקות ... צומה, ואמרו שנהג במתינות כזקנו ולא בתקיפות ... אביו. במלה"ע א' ברח לבודפשט. אחרי שובו לרישא נפטר ביום כ"ט תשרי תרע"ט.

ילדיו: א. ר' שלמה'לה הגדול. בגיל י"ח נעשה חתנו של רבי יחיאל מפקשיבניצה. נפטר בצעירותו; ב. ר' דוד אב"ד פשצלוב ואדמו"ר ברישא; ג. ר' אלעזר מגרודזיסק; ד. חוה הבכורה, זו' ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו; ה. מרגולטשא, נישאה לרבי יואל טייטלבוים מסטמר בהיותו בן י"ד; ו. זו' ר' אפרים הורביץ ברצ"ה מרוזוודוב.

הזמנת ר"א מפלאנט לנישואי נכדו הרב משה