ר' אלימלך ב"ר נפתלי הורביץ
רב ואדמו"ר במעליץ, ואחר כך אדמו"ר בקראקא
ממעליץ וקראקא (תרמ"א–תש"ב*)
נולד בשנת תרמ"א כבכור לאביו ר' נפתלי אב"ד מעליץ. מנעוריו שקד בלימודי תורה וחסידות. נשא את בתו של רצ"ה הורביץ מרוזוודוב. מתר"ע רב צעיר במעליץ בחיי אביו, ואח"כ אדמו"ר מנחלת אבותיו. טענו עליו שמסרק את שערו ומצחצח פניו, אך כשראה שאביו הביא את אחיו רמ"מ לכהן במעליץ, החל לערוך שולחנות בחוג בעלי הבתים שלו פשוטי עם. בין תומכיו היה ר' הרש מנדל האופה, ששלח לביתו דברי מאפה כשפרנסתו לא היתה מצויה. אחרי מלה"ע א' הניח את משפחתו ויצא לבדו לארה"ב. הצליח שם מאד בהדרת פניו ובקולו הערב. רבים נהרו לשולחנותיו, נתנו לו פידיונות כבעל מופת. חלק מזה הפריש לאמרגניו שהכינו את בואו במודעות ענק לעשות לו שם, אבל נשאר לו הרבה. הוציא גם תקליט של ניגוניו שנמכר יפה. בשובו למעליץ פרע את חובותיו, חיסל עניניו והתפטר מהרבנות. עבר עליו משבר בראותו את המרחק שבין החסידות העיונית הבעשטי"ת ומצב החסידות בימינו, ומשום כך החליט לפרוש מרבנות ומאדמורו"ת, ולחיות כאחד הבעלי בתים. נסע שוב לארה"ב עם בנו שסייע לו בתפילותיו, ובשובו השתקע בקראקא.
בתקופה הראשונה לא היתה לו משרה רשמית בעיר. השקיע את הונו בנכסים נושאי רווחים, אבל האנשים שהאמין בהם כשלוחיו ניצלו זאת לרעה. כבעל לב טוב הירבה לפזר לצדקה. התפלל בביהכ"נ דנציגר שבבית מגוריו, וערך בו רק סעודה שלישית. בליל שבת נכנסו אליו יחידי סגולה לקבל ממנו את הניגונים שחיבר במשך השבוע, ובאמצעותם הופצו בציבור. אחרי המשבר הכלכלי התרושש מנכסיו, ובתרצ"א הרגיש בדוחק הפרנסה. בעצת ידידיו עבר לדירה יותר מרווחת, פתח בה ביכ"נ משלו, ושב להיות אדמו"ר. עבר לפני התיבה בניגוניו היפים, וערך שולחנות. רבים צבאו על דלתותיו כמעריצים וידידים, אך לא כחסידים. בליל שבת אכל את סעודת השבת עם משפחתו, ואח"כ יצא לביהכ"נ לשולחן השני. ניצח בעמידה על השירה והניגונים, והמונים הצטופפו בכיכר שלפני הבית. במיוחד נקהלו רבים לחזות בריקודיו הנלהבים בשמחת תורה. השמיע ניגונים גם בס"ג, ואמר ד"ת מהפרשה ומספר תהילים. את יצירותיו חיבר בהתבודדות. פיזם את רעיונותיו, ורשמם בעפרון במחברת תום אותם למד לקרוא ולכתוב בשטף. אחרי שזיקק וצירף את ניגוניו ליצירה מעולה, השתמש בפסולת לניגוני שולחן קלים. אז רשמם בספר התום שלו, ולימדם לבניו ואח"כ למקורביו. כשהיה בטוח בעזרת משוררים, החל לשיר בשבת את הניגונים החדשים. מאות יצירות רשם בחמישה ספרים גדולים של תום, בצורה נאה כאילו מודפסת. התענין ביצירותיהם של חזנים ומוסיקאים, אבל לרוב שר רק מניגוני עצמו, והם הגיעו גם לאמריקה ולארץ. היה לו גם פירוש בכתובים על תהילים.
בכיבוש הנאצי גלה לרדומישל [תוקן: קראקא ↓] שליד מעליץ. באין שם קו רכבת לא נשלחו היהודים לבלזיץ, אלא נורו בשטח בית הקברות. כחסד אחרון ביקש שיביאו לחם, וישב עם חסידיו לסעודה האחרונה ליד הקבר הפתוח. אחרי המוציא אמר תורה בהתלהבות, שר עם חסידיו נשמת בניגון חדש, ויצא עמם בריקוד סוער. כשסיימו אמר למרצחים: אנו עשינו את שלנו, עכשו תעשו אתם את שלכם. מכונת ירייה קצרה בהם והפילתם לבור, וכך נספה כשצלילי שירה על שפתיו. בנו ר' נפתלי נספה באמבטיה רותחת במחנה פוסטקוב שליד טרנוב (זכור, 111).
בנו ר' אברהם אביש נשא את בת ש"ב ר' אברהם שמחה הורביץ הי"ד.
תשובה אליו: דרכי שלום, כו.
מ.ש. גשורי, ספר קראקא, 174–172; מעליצער יידן, 70–69, 76–73, 138-137.