ר' אפרים ב"ר משה הורביץ

מצורטקוב (תק"ס*–תר"ל*)

בנו של ר' משה הלוי אב"ד וולוטשיסק. רבה של צורטקוב. בחורף תקצ"ד חיבר שם את הספר הר אפרים בחכמת התכונה, ולא נדפס. בסוף ארצות החיים להמלבי"ם מכתבו על מהלך החמה. בסוף תקצ"ד עבר למלא את מקום אביו ברבנות וולוטשיסק. טירדות הרבנות שם לא איפשרו לו לעסוק בתורה בשלוה. בזמן מה התפרנס מחנות שמסחרה פרץ גם עם מדינות רחוקות. בשנת תר"ו נקרא לרבנות פולטושאן, והחלה לו תקופת מנוחה להגות בתורה בשקידה.

מדרש שוחר טוב על ספר ראשון בתהלים (עד מזמור מא), עם תיקוני טעויות, מראי מקומות, ופירוש יבקש רצון, הובא לדפוס ע"י בניו רמ"מ מהורודנקה ור' יהודה מפאלטשען, לבוב, דפוס מיחל פ' פארעמבא, תריא"א, ו, צז, כ ד'. המסכימים בתר"ט: השו"מ עם ד"ת (ראיתי שכוונתו לשם שמים, לבאר הדברים ע"פ פשטיותן ולפעמים בדברי השכל, לאשר ידו הדה בכמה ספרי מחקר עיקרים ועקדה, ובקצת מקומות גם בספרי המקובלים); רבני יאס ראש"מ טויבש (נכבדות מדובר בביאורו), ור' יוסף לנדא (ראיתי שכולו נעים אף יפה, ודבריו מנוקים וברורים); ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (ראיתי בו דברים נכוחים בדרך הפשט והדרוש). בהקדמתו מפרט גלגולי החיבור, מוסר כללי הפירוש ופרטים ביוגרפיים, ומסיים בדבר אגדה, שאלה שהפנה לשו"מ בתר"ז, והתשובה שקיבל. על תולדות פירושו הוא מספר, כי בילדותו למד את המדרש אצל אביו בהיותו בן עשרים, ומשראה שקשה להבינו התחיל לרשום לו פירושים, והמשיך בכך גם בהיותו סוחר. בתקצ"ח שיכלל את ספרו על המדרש מהדו"ב. בינתיים חיפש בעזבון אביו, ומצא כמה ספרים שהניח בכתב יד, ומה שהשיב לו ראי"ז מרגליות. ידיו רפו מלהדפיס, עד שבשנת תר"ח התארח אצלו רבי מנחם מנדל (נפטר לפני תרי"א) בנו של רבי חיים מסטנוב, וכשמעע על הפירוש, הביע את התלהבותו שיודפס, בספרו על כך, כי כששבת אצל רבי שמואל קמינקר, שמע ממנו שמדרש שוח"ט משובש מיתר המדרשים, ומי יתן ויימצא לו מפרש הולם. ר' יהודה בן המחבר עזר לו להעתיק את הכתבים, תוך כדי שיבוץ פירושים משל עצמו. מסיון תר"ח עד חשון תר"ט כתב את הפירוש על ספר שני בתהילים, ושב לעבור ולשפץ את ח"א.