ר' אשר ישעיה ב"ר מאיר הורביץ

מרימנוב (תר"ך*–תרצ"ה)

צעיר בניו של רבי מאיר מדזיקוב. אביו נפטר בעודנו רך בשנים, ועל כן התחנך אצל אחיו רבי יהושע, שהשיא לו את מלכה'לה בת רבי יוסף פרידמן מרימנוב. עבר לגור שם, אך לא שפרה עליו נחלתו, כי חמיו החל לקנטרו, משראה שהחסידים עוזבים את שולחנותיו, והולכים לשמוע את ניגוני חתנו. היה למדן, פיקח ומלחין ככל בני דזיקוב, אבל לבושו יותר מודרני. מילא ברימנוב את מקום חמיו כרב ואדמו"ר, מתרנ"ו לפי פאלקסקאלענדער. לפני תרס"ה עבר לגור בקרקאקא, ובזמן מלה"ע הראשונה קבע את מושבו בווינא. ממנה ערך מסעות מכתב הרב אשר הורביץ מרימנוב בתרנ"א אל ר"ש בובר שנענה לו וקרא לנאמניו לבחור בו אחרי המלחמה אל חסידיו בגליציה ובפולין, ותמיד הביא עמו ניגונים חדשים מפרי יצירתו. כל שנה ביקר בדזיקוב ביום השנה של אביו. ניגוניו הראשונים עוררו הפתעה במיקצב המלבב שלהם, ושירי הלכת שלו היו מלאי רוח עלומים. התרכז במארשים וולאכים, והכניס באמצעותם ממוסיקת המערב המעודנת. היה קולט ניגונים עממיים במרחצאות הקיץ, ומכניסם לקודש. בגלל כוח זכרונו הטוב לא היה זקוק לידיעת רישום תום. כשהתישב בקראקא כאדמו"ר מרימנוב, הקים ביכ"נ מול היכל הנאורים. רבים נקהלו לשומעו עם מקהלה. הוא והאדמו"ר מבובוב נחשבו לעמודי התוך של הנגינה החסידית בגליציה, וברכבות יום ראשון הדהדו הניגונים שהביאו החסידים מחצרות אדמו"ריהם. ניגוניו מושרים עד היום בבתי חסידים.

בנסיעתו לדרוש ברופאים בוינא נפטר ביום כ"ד או כ"ז חשון [תוקן: י"ג חשון ↓] תרצ"ה, והובא למנוחות בקראקא. מילא את מקומו בנו ר' צבי חיים. בתו שרה דבורה נישאה לרבי יצחק פרידמן מסדיגורה.

מעדני מלך על התורה, דברי חסידות בדרך הפשט והמוסר, בארטפעלד, דפוס ר' יוסף מאיר בלייער. תחילה נדפס בתרע"ג החלק השני על ויקרא-דברים, מא ד', ובסופו לוח התיקון לשני החלקים, ואח"כ בתרע"ד, ח"א על בראשית ושמות, ב, עא ד'. בהקדמתו הקצרה כותב שלהפצרת חסידיו מדפיס חיבורו זה, אף כי יש לו חיבור על טריפות הריאה ושו"ת. מעדני מלך על הגדה של פסח עם הפנים, וינה, דפוס האחים אפפעל, תרצ"ד, פה עמ'. בהקדמתו הקצרה מודה לה' על שקם מחוליו, וכותב שליקט את חידושיו על ההגדה מתוך כתביו הרבים על תנ"ך ומועדים. אח"כ מודה לר' אברהם ברוך בראפמאן ב"ר שמואל זנויל ז"ל, שסידר והעתיק את החידושים.