ר' דוד ב"ר אלעזר הורביץ
אב"ד קוזלוב וסטניסלב
מקוחלוב וסטניסלב (תרכ"א–תרצ"ד)
נולד ברוהטין בער"ח כסלו תרכ"א, כבנו השלישי של האב"ד ר' אלעזר ב"ר משולם ישכר מסטניסלב. בגיל חמש התיתם מאביו, והתחנך על ברכי זקנו. כיהן כאב"ד קוזלוב משנת תרמ"ח, והוא חתום משם על כנפי יונה תרמ"ד. נודע כת"ח גדול שכל התלמודים וחלקי השו"ע עם מפרשיהם פתוחים מול עיניו. היה בקי גם בתנ"ך ומפרשיו, והשפה העברית היתה רהוטה אצלו. מנעוריו הצטיין בזכרונו הנדיר, ואת השפה הגרמנית למד ע"י שינון מילון גדול בשלימות. פרנסתו היתה מצויה בקוזלוב. נקרא תכופות לבוררויות, ופעם אף הוזמן לבלגיה. נסע באלול תרס"ז לועידת סנדובה וישנה, וחתם נגד תנאי בנישואין.
אחרי פטירת בעל הרי בשמים בתרס"ט וסירובם של בניו למלא את מקומו, פורסם מיכרז לרבנות סטניסלב. בתרע"א זכתה מועמדותו על פני בן דודו ר' פנחס הורביץ אב"ד ברודשין. שניהם היו שקולים וראויים, וההבדל ביניהם היה רק ענין של טעם אישי. קיבל רשיון לרבנות, אף כי בידיעות כלליות לא עמד בדרישות המלכות. אחרי בואו נדפס דברי דוד הראשונים, דרוש באגדה מחקר והלכה שנשא בביהכ"נ הגדול בשק"פ ויקו"פ כ"ה אדר בעת עלותו על כס הרבנות, דראהאביטש, דפוס א.ה. זופניק, תרע"א, לא עמ'. היה אהוד ונכבד בעירו. חיבר ספר שירים על סבלות הגולים במלהמ"ע א', והצטער רבות על אובדנו. בחסותו התקיימה ישיבת אור תורה שנפתחה מחדש בתרפ"ד. אהד את הציונות, והשתתף באסיפה הראשונה של המזרחי אחרי המלחמה. נאם בבית הכנסת הגדול לכבוד פתיחת האוניברסיטה העברית. בועידת רבני גליציה שהתקיימה בלבוב בתרפ"ח, ייצג הופעה יהודית גאה, והתנגד לפעול תמיד בהתרפסות לפי תכתיבים של השלטונות. בתרפ"ט נסע לקונגרס הציוני בצריך, ונבחר מטעם הלא ציונים למועצת הסוכנות היהודית המורחבת. בדרכו חזרה השתתף בוינא בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל. בכלל היה מתון, ולא קנאי בהליכותיו. נפטר בשנת תרצ"ד.
נשא את בת הרב באב"ד ממיקולינייץ, נכדת ר' משה אב־בית־דין פשוורסק ור' חיים אב"ד מיקולינייץ. ילדיו: א. ר' משה בכורו שמילא את מקומו בקוזלוב ובסטנישלב; ב. ר' נחמן אב"ד קוזלוב, ליסעץ והליטש; ג. ר' אפרים פישל אב"ד ליסעץ; ד. ר' אליהו אב"ד חודרוב; ה. בת נשואה, גרה בארה"ב.
שפת אמת, תשובותיו בענין הסכסוך בקהילת מחז"ה באנטורפן, בין הגבאים ששכרו ביכ"נ לחמש שנים, ובין רה"ק החדשים בתמיכת הרב מרדכי רוטנברג שרצו לבטל את החוזה באמצע הזמן, אנטוורפען, דפוס יוסף פלעסנר. קונ' א, תרצ"ב, 12 עמ' (ששכירותם קיימת, ושאין ממש בטענת הסירוב שהוציא הרב על הגבאים); קונ' ב, תרצ"ג, 8 עמ' (על פי ההלכה אין ממש במחאת הרב בעתון יידישע בלעטער).
שו"ת אמרי דוד על ד"ח שו"ע, בילגורייא, סודר בדפוס ר' נטע קראנענבערג ונדפס אצל מ. ברברמן בסטנישלבוב, תרצ"ד, ח, קח ד', רכט סי'. ד"צ ניו־יארק, גראסמאן, תשכ"ו. אחרי ראש דבר הקדמת אגדה, ובה כותב על הקץ המר שיגיע לראש פתנים שקם בגרמניה, ושסיבת צרות ישראל זניחת המצוות.
מחוץ לגליציה השיב למקומות: אנטורפן — ר' אברהם יעקב מרזל רב "עדת יצחק", על ריב ביהכ"נ עם האב"ד (סח, קכז-קכט בתרצ"א–תרצ"ג); בוקרשט; בנדין — הרב חנוך צבי לוין (כג בתרפ"ז); דרזדן; וין; וישיגרודק — הרב משה אלטר (קה בתרפ"ה); זאדאווא; זאלאטאניץ; זשארוב — הרב יעקב ליפפא (ק, קצב בתרצ"ב); טרעסיף—צביה; טשרנוביץ — ר' יעקב הכהן דומ"ץ (ריא בתרפ"ג); לודז — הרב יעקב יהושע פרומען (צא בתר"ץ); ליפציג — ר' אברהם יהודה שמוקלר דומ"ץ (יז בתרפ"ח); לנטשין — הרב צבי הירש קלינברג (ע בתרצ"ב); סוכוטשין — הרב טוביה יהודה גוטנטג (קלו, קלז בתרצ"א); סיטשעל-רומניה — הרב יחזקאל ויידמן (ס' בתר"ץ); קוטנא — הרב יצחק יהודה טרונק (רכב בתרצ"ג); קוצמן — השו"ב ר' דוד זוסיא בילגרייא (סא בתרע"א); קטוביץ.
תשובות אליו: אביר יעקב, כב; נ (הערות על אמרי דוד); בית דוד, ח"ב, צו; בית פינחס, ח"ב, יז בתרפ"ח (וממנו); ב"ד, הרי בשמים, ח"א, ע בתרמ"א; זיו הלבנון, לט, ס; לבדו"ז, זכרון צבי, כד בתרצ"א; מקור מים חיים (שכטר) דף ט ע"א; לדודי, נחלת אבי, לא-לט בתרצ"ד; פורת יוסף, יט בתרע"ט; שו"ת מהרש"ם, ח"ג, רנו לקוזלוב.
השתתף באהל מועד תרס"א. הערותיו על ספר ארץ החיים וארץ ישראל תהלים, בספר בני אהרן (הולר). תשובתו על נישואין אזרחיים, מחז"ה, ו' תמוז תרע"ב. ד"ת ממנו, אהל תורה (הירשפרונג), תרפ"ח, חו' ד-ו, עמ' לו-מ. מכתב ד"ת קריאת ב"ד סטנישלב מתרפ"ט לתמיכה בישיבות באבוב. חתומים הרבנים: דוד הורביץ, אלטר יחיאל נבנצאל ופנחס כץ מתרפ"ח בראש חלק יעקב (אביגדור), ח"ב. מכתבו המזויף, דובב שפתי ישנים, ח"א, רמ-רמז.
אהלי שם, 278–279; ספר סטנישלב, 27, 93–95, 248, 258, 314; מנחם גלרנטר, אנציקלופדיה של הציונית הדתית, ב, 40-41.
תמונות
