ר' חיים אריה ליב ב"ר שאול הורביץ

מקראקא (תרי"א–תרס"ה)

נולד בברודי ביום ח' סיון תרי"א (או תר"י), לאביו ר' שאול אב"ד אוסציא וטיסמניץ, והתחנך על ברכי זקנו ר' משולם ישכר אב"ד סטניסלב. נשא בתרכ"ז את צפורה מגזע היחס (ראה: הוכגלרנטר), בת הנגיד ר' מיכאל ציפרס מקראקא, ועבר אליו. היתה אם בית היתומים חמישים שנה, ונפטרה בשבת ל' כסלו תרפ"ח. ילדיו: א. ר' מיכאל; ב. ר' אלעזר משה, שניהם בקראקא; ג. ר' צבי הירש אב"ד דרזדן; ד. רעלא זו' ר' קלמן ברגלס מבוכניה. נספו הי"ד עם בנם העילוי ר' חיים אריה ליבוש תלמיד יח"ל.

גדול בתורה, בקי בש"ס ופוסקים, ובמוחו אצר תוכנם של מאות ספרים. רכש גם ידיעות בלשונות, פילוסופיה, וספרות העולם. בתרל"ז יסד וניהל ת"ת כללי בקראקא, כדי למנוע יהודים מללכת לבתי ספר פולנים. למרות התנגדות החרדים הכניס בו גם לימודי חול, ותיקונים שהיו בידו ממה שהנהיג החת"ס. שכר הלימוד היה גבוה, והתלמידים היו בעיקר בני נגידים שרצו שילדיהם ידעו גם ידיעות כלליות. כמנהל פדגוגי קיבל את מרקוס וינטר תלמיד החת"ס, שבא מהונגריה עם תעודות מתאימות, התפרנס מהוראת גרמנית בבתי עשירים, והמהרש"ס לקחו כמזכירו הפרטי. המוסד נסגר משעזב רחא"ל את העיר.

נבחר כרבה של זולקיב על מקום הרב שמשון הורביץ-מיזלש שנשפטר בתרל"ט, מול מועמדותם של בנו של רצ"ה חיות, ור' אברהם בנימין קלוגר בו תמכו חסידי בלז. בעיר פרצו הפגנות עקב בחירתו, והצבא והמשטרה נאלצו להשליט סדר. למרות הכל אושרה בחירתו רשמית, בתמיכתם של ראשי הקהילה המתונים והנאורים.

סילק את ג' השוחטים שבחשו בענין, והביא שו"ב מבחוץ למרות האזהרות שפורסמו בעתון מחז"ה. שימש ברבנות עד תרמ"ה, והקים בעיר מוסדות ותקנות, כגון חברת פועלי צדק.

מאבק עז ניטש סביב בחירתו כרבה של קראקא על מקום רבי שמעון סופר. החסידים לחמו בו בגלל פרשת התלמוד תורה, ולכן נתמנה בתרמ"ח או תרמ"ט כדומ"ץ בלבד אחרי פטירתו של רצ"ה רפפורט. רק בתרנ"ט נתמנה כרבה הרשמי של העיר, שעה שהחסידים קיבלו את רבי עקיבא קורניצר חתן מהרש"ס. עסק בצורכי העיר, והשתדל לתקן כמה ענינים בכוחא דהיתירא נועז. נכבד מאד בעיני השלטונות, ובכל ענין דתי בקשו את חוות דעתו. פעמיים הוזמן לשיחה אצל הקיסר לטובת היהודים. השתדל למען הפליטים שברחו מהפוגרומים ברוסיה. מראשוני חובבי ציון. התנגד לאספת הרבנים שהתקיימה בעיר בתרס"ג. נבחר כנשיא האסיפה בתור מרא דאתרא, אבל האשימוהו שהסתייגויותיו והיסוסיו גרמו לכשלונה, וחיבלו בהצלחתה. מתלמידיו בעיר הראב"ד ר' משה שמואל בלייכר.

כמה שנים לפני פטירתו לקה במחלה קשה, אבל גוו החסון התגבר עליה. בשנתו האחרונה סבל מחולשת הלב. בימיו האחרונים נתקף בדלקת הריאות, ונערכו תפילות לשלומו. נפטר בשלוש בלילה במוצאי שבת י"ב כסלו תרס"ה. אבל כללי הוכרז בעיר, והתיאטרון העירוני שבת באותו היום. העירייה רצתה להדליק את פנסי הרחובות בשעת ההלוויה, אבל הדיינים התנגדו משום חוקות הגוי. הנהלת הקהילה דנה בסדרי ההלוויה, שנערכה ביום ב' בהשתתפות רבבות. ההספדים נמשכו עד 5 בערב: בביתו ע"י מ. עהרנפרייז סגן נשיא הקהילה, ובנו ר' אלעזר משה. ליד ביהכ"נ הישן והרמ"א אחיו ר' פנחס אב"ד ברודשין, ובניו ר' מיכאל ור' צבי הירש, ר' מרדכי טרעלער ר"מ בישיבה המקומית, והדיינים ראי"מ, ר"פ ורמ"מ דמשק, ור' פנחס דמביצר. בבית החיים ספדו: ראמ"מ שטיינברג מסניאטין, ראי"א שנור מטרנוב, ר' אשר ישעיה הורביץ מרימנוב, רי"פ בומבך מאושפיצין, ור"ש פירר ממילווקא. בגלל זקנתם לא באו אביו אחד ממכתבי רחא"ל הורביץ אל ר"ש בובר מיום ג' אדר תרנ"ה מטיסמניץ ור"י שמלקיס מלבוב. שנים רבות אח"כ לא נמצא מועמד מתאים לרבנות העיר.

רוב חיבוריו נותרו בכתובים, ובהם עוד שו"ת חיי אריה, וחידושים בד"ח שו"ע, אגדות ודרושים. נדפסו רק: זכרון משה, הספד שנשא במלאת שלושים לפטירתו של משה מונטיפיורי ביום ט"ז אב תרמ"ה, קראקא, י. פישר, תרמ"ו, 25 עמ'. הובא לדפוס ע"י גיסו ר' ישראל קראסוצקי ותלמידו רמ"מ פאם, כדי שההכנסות יהיו ל"חברת מונטיפיורי" שתייסד מושבות בא"י. בהקדמתם כותבים ששמעו מהמחבר דברי תרעומת, על כי לא נעשה דבר בעיר לטובת ישוב א"י. הספדו על זקנו נדפס בספר עין דמעה.

כאשר השלטונות עקרו את עמודי העירוב בקראקא, התאמץ להוכיח שאין צורך בהם, ואפשר לסמוך על הנהרות, גדרות, ביצורים, ותיקוני צורת הפתח. תיקון עירובין, קראקא, ראשי הקהל בדפוס יוסף פישער, תרמ"ח, ג, לג ד'. להקדמתו מצרף את מפת העיר, עם ביאורי הסימנים. בספר בירור היתר הטלטול בשבת בעיר, בתשובות א, ג, ד, ט, י, יא. ביתר התשובות מכתבי הרבנים שהסכימו עמו, בעיקר מבני משפחתו, ודיונים עם המהססים.

תשובה ח' להיתר מרח"א וקס מפיעטרקוב בתרמ"ז. בדף האחרון תיקונים, השמטות ומפתחות. רבים מדיינֵי העיר לא הסכימו להיתר, וגם החסידים נלחמו בו, אף כי בכמה מקומות הוא נתקבל הלכה למעשה. רמ"מ קרנגיל השיג נגדו חתימות רבנים, והפיצם בקונ' תורת עירוב. בכדי שלא יאמרו שהחולקים צודקים, יצא רחא"ל לחזק את הפסק הקודם, ולסתור אחת לאחת את כל טענות המשיג בדברים חריפים ביותר.

מודעה רבה, תרנ"ב, ג' עמ', בחתימת חברי ביה"ד שהתיר: רחא"ל, רחן"ן דמביצר, ר' יוסף לדרברגר, ר' קלונימוס קלמן הכהן גוטוירטה, ועמם היה לפני ד' שנים רצ"ה רפפורט ז"ל. מצורף מכתבו של ר' שמואל זנויל קלפפיש דומ"ץ וורשא על ההיתר בעירו. רמ"מ קרנגיל חידש את מאבקו, והדפיס שם באותה שנה את ספרו שו"ת תורת עירוב הדפים ובפי המחבר: תורת עירוב, וכנראה זוהי מהדורה מורחבת של הספר הקודם. הספר נועד לסתור את ההיתר המבואר בספר תקון עירובין, וכולל קונ' ביטול מודעה על מודעה רבה של ביה"ד. בהקדמתו כותב שהיראים לא קבלו עליהם את ההיתר הבנוי מגיבוב קולות רבות, ותוקף את רחא"ל בביטויים חריפים. לדעתו קל להשיג רשיון מהשלטונות למתוח מחדש עמודי עירוב נאים.

רבני וישניצה ודזיקוב כתבו לרמ"מ שלא רצו להשיב לרחא"ל, וגם לא קרובו ראל"ה מסטרי, מח' של רמ"מ וש"ב של ר"י ניימן דומ"ץ ק"ק מחס"ס מחנה ישראל שלא הסכים להיתר. מדף כג. ביטול מודעה מתרנ"ב, ובו מונה את רבני ודייני ק"ק שהסכימו עמו: ר' עקיבא קורניצר, ר' חיים גולד, ר' יוסף דמשק, ר' מאיר רפפורט מליקובה, ור' יוסף יהודה צוקר מאפטא. מדף כז. תשובות מרבנים שהסכימו עמו לאסור: מח' ר' חיים יהודה סוסניצר מסמורגון בתרמ"ט, ויתרם מתרנ"ב: ר' עקיבא קורניצר; ר' יעקב ויידנפלד (מנוע מלצאת נגד רחא"ל אחרי שהסכים עמו זקנו רבו של ר"י, ולכן בחר בשתיקה); ר"י שמלקיס (הרב מוהרח"ל הפריז על המדה, והרהיב עוז בנפשו יותר מדאי), אבל מכיון שלא ענה לו אז, לא יתערב גם עתה (והאמת כי לא חשבתי להשיב, כי שמעתי שהיראים לא ישגיחו על דבריו כלל זולת זה); רי"ש משינאווא בחריפות רבה; המהרש"ם (מפלפל בדברי שני הצדדים, ואינו מסכים להיתר); רי"א ספקטור מקובנא (והנכון עם מעכת"ה, והלכה בעירובין במותו בזה); הרב ישראל איסר שפירא אב"ד מזריטש.

קול נהי על מות יורש העצר רודולף שנשא ביום הקבורה ד' אד"א בביהכ"נ הישן, תרמ"ט, 15 עמ'. מזכיר את ביקור המנוח בביכ"נ זה עם רעיתו, וששנתיים אחרי שנולד בתרי"ח, הוחל לתת זכויות גם ליהודים.

חיי אריה ח"א, שו"ת בד"ח שו"ע, חידושי הלכות וביאורי סוגיות בש"ס, תר"ן, ב, צא; לז ד', סז סי'. אחרי הקדמתו מוסר פרטים לתולדות משפחתו. מדף פא. מפתחות והשמטות, כולל תשובה סז. בשער מיוחד: ח"ב, עשרים דרושים שנשא בערי רבנותו בנושאים שונים, על המקראות ואגדות חז"ל, מועדי השנה וכבוד המלכות. בסוף מפתחות ותוכן.