ר' טודרוס זונדל ב"ר יעקב הורביץ
דומ"ץ בבוסק ובברודי
מברודי ובוסק (תק"ס*–תרכ"ו*)
נולד בברודי כבן יחיד לאביו ר' יעקב (מחכמי קלויז ברודי, נפטר בצעירותו, ידידו ראז"מ אמר לבנו רט"ז שהיה נכד השל"ה בן אחר בן), ולאמו שרה בת רבי טודרוס רמר"ז, מגדולי חכמי הקלויז בברודי. שמו נכתב גם טודרס זינדל, ומצויה חתימתו: טודריס יהודא זינדיל. כל ימיו למד תורה מתוך יסורי הגוף וצער גידול בנים. תלמיד רצ"ה מזידיטשוב בחכמת הנסתר. נהג בדרכי הקבלה, והניח תפילין דשימושא רבא. לפי זכרונות נכדו אב"ד בנילא בכת"י היה דומ"ץ בבוסק עד שנת תרי"ג, ואז נעשה שנה וחצי דומ"ץ בברודי. הניח את הרבנות, והתישב כאדם פרטי בבוסק. בתרכ"ה היה שם, וסמוך לאחר מכן נפטר. אשתו פתחה בעיירה חנות לפרנסתם. היא היתה בת ר' יצחק מבילקמין, מגדולי תלמידי השרף מסטרליסק, נכדו של רבי בנימין מזלוזיץ, וחתנו של הגביר ר' אברהם צייטליס מבילקמין. עליו כתב לי נכדו ראי"י בומבך, שהיה מחסידי החוזה מלובלין והשרף מסטרליסק, ורבי שלום מבלז אמר לו, שלעולם לא ישכח לו את גמילות החסד שעשה עמו בנעוריו, כשבא לבילקמין ואיבד שם את מעותיו. כשנפטר פתאומית, סיפרו זאת החסידים שנסעו לשבת אל השרף מסטרליסק, ואמר שמת מיתת נשיקה. לעת ס"ג אמר שכבר נמצא בגן עדן העליון. בני רט"ז: א. ר' שמואל אבי ר' אברהם יעקב אב"ד פרוביזנא; ב. ר' יצחק בבוסק.
בחייו הדפיס ג"ח מספרו שורש מיעקב, רק על יו"ד, ונותרו עוד תשעה חלקים על יתר ג' חלקי השו"ע. כמו"כ הניח חיבורים עה"ת, מדרשים, ש"ס, משניות, כתבי האריז"ל, ספרי עץ חיים ופרי עץ חיים, ויו"ד מהדו"ב. כתב בצוואתו שלא יחלקו את ירושתו עד שידפיסו את ספריו, אבל לא איסתייעא מילתא. חלק מספריתו העשירה עבר בירושה לנכדו מפרוביזנא, ובתרמ"ז עלה הכל באש עם כתביו בנגלה ובנסתר. כך עלה גם לספרים שנותרו אצל בנו ר' יצחק בבוסק. שרד רק ספרו על הש"ס, שנמסר ע"י בנו ר' יעקב מבוסק לראי"י מפרוביזנא. הוא רצה להדפיסו לפני השואה, אבל הכל אבד במלחמה.
ורש מיעקב (השני) על יו"ד (מסי' קנט עד סי' רנח), מברג, דפוס מיכאל י. פורמבה, תרי"ח, ג, פו ד'. מסכימים: בתרט"ז ר' יחיאל מיכל קריסטיאנופולר ב"ד בראדי (פלפלתי אתו בחכמה, ומצאתי אותו לא בדבר ה' זו הלכה... ושמתי עיני בו דברים אים וישרים); בתרי"ב ר' יעקב אריה המבורגר זמ"ץ בראדי (בדברי עמו פה אל פה, וראיתי כי לא כרסו בגפ"ת... נפשי יודעת בו מנעוריו כי גדל על ברכי התורה, ואנכי מחזיק אותו בודאי כי כל בריו היטב בכור שכלו נבחנו, והמה ערבים לכל עיין... וגם זה כבר שלח לי איזה עלין מספרו, הוטבו בעיני... וחריף הוא ושנון בפלפולא ריפתא). היו עמו עוד הסכמות, ולא הדפיסן בגלל וצאות הדפוס. בהקדמתו מלאת הענוה כותב ימזה עשרים שנה כתב את החידושים לעצמו, יגש להדפיסם רק בעצת גדולי הדור שעמם החליף ו"ת. יש וחזר על החידושים ד' וה' פעמים, ונשא תן אודותם עם חכמים אחרים כגון המהרש"ק. תנצל על שכתב את חידושיו בבוסק בה היו פרים מעטים: ש"ס בבלי, טושו"ע, רי"ף, רמב"ם קצת ספרי מפרשים, ואח"כ בבואו לברודי מלאת ספרים, מצא שבכמה דברים כבר קדמוהו. כמו"כ צטדק על שלא היה יכול להשגיח בעצמו על הדפסה, ואת רובי השיבושים תיקן בלוחות טעות. חליפת שו"ת מתר"ב עם המהרש"ק בדפים שורש ו:-עג: מדף עה נדפס בזולקווא, וכן גם שורש יעקב השלישי, מסי' רס עד סוף יו"ד. מדף עג: קונ' ספדים שנשא בבוסק בשנת תר"ב. מדף עו: הדו"ת מתרי"ט על שורש מיעקב השני. מדף פד. נין אחד משורש מיעקב הראשון, עם חליפת שו"ת תרי"ד עם ר' יחיאל מיכל אב"ד בראד. שורש יעקב הראשון על יו"ד ח"א עד סוס"י קכא, נדפס חרון בלבוב תרכ"ה, מה, סא ד'. בהקדמתו כותב שאינו חוזר להדפיס את ההקדמות וההסכמות שהציג בשני החלקים שכבר הופיעו, ושוב מביע את קותו להדפיס גם את שאר ספריו.
שובות אליו: חסל"א, קמא, יו"ד, א, צד בתרי"א לבוסק. דפס גם בשורש מיעקב השלישי, דף כה-כט. עם תשובתו; דרי זרוזין, ח"ב.
ר' יהודה (לה) ב"ר אלטר יחזקאל אליהו הורביץ נו השני של ר' אלתר"ל האדמו"ר מדזיקוב. התחנך על ברכי זקנו רבי ישראל הגר מויזניץ, ולמד אצל "מ אריק. נשא בתרע"ח את מרים בת רבי חיים איר הגר, וגר עמו בגרוסוורדיין. כיהן כדומ"ץ קלוזנבורג. בזמן המלחמה ברח לרומניה, ועלה ארץ. שימש כר"מ בישיבת תרביצא בירושלים, סירב בתוקף לנהוג אדמורו"ת כממשיך שושלת דזיקוב. משלא זכה לבנים התגרש, וחי בפרישות בירושלים.
ספר דזיקוב, 105-106.