ר' מרדכי אריה ב"ר אברהם יעקב הורביץ

ממאלד-באנילא (תרמ"ב–תשכ"ח)

נולד בסאסוב ביום י"א כסלו תרמ"ב, כבן יחיד לאביו הרב אברהם יעקב מפרוביזנא. אביו לקח לו חבר טוב, ושכר לשניהם מלמד מיוחד. למד בשקידה רבה, וסיים בנעוריו כמה פעמים את הש"ס וד"ח שו"ע. נסמך בסטניסלב מבעל הרי בשמים, אחרי שבחן אותו כמה ימים בכל מסכת חולין עם התוספות, בטוש"ע, ומשא ומתן של הלכה. בצעירותו דבק ברד"מ מצורטקוב. נשא בתרס"ה בקוסוב את שרה טרנא, בת ר' חיים קצנלבויגן ב"ר אברהם יהושע השל אב"ד טלוסט, חתן ר' ישראל חתן התורת חיים, נפטרה ביום י"ז סיון תשל"ב. עשה שם שנה אחת בחצר חמותו זקנתו בו היה בימ"ד, והחל ללמד תלמידים. בתרס"ו נתקבל כרבה של מאלד-באנילא על נהר סירט בבוקובינה, ועל שמה נקרא. המליץ עליו רבי ישראל מויזניץ שרקד הרבה בחתונתו, ועתה ליוהו לתוך עיר רבנותו. נהג נשיאותו ברמה, וחיזק בדקי היהדות בעיר. בני המקום אהבוהו מתוך יראת הכבוד, בראותם אותו מתמיד חסיד ועניו, ומנעו ממנו לקבל משרת ר"מ בעיר גדולה. מעולם לא עבר איש ברחובו גלוי ראש, ובמקום שעבר בחול המועד שבתה המלאכה מפניו. כשפרצה מלה"ע א' והרוסים נכנסו לעיר, סירב לעזבה אע"פ שרוב התושבים ברחו. רק כעבור שנה נס ברכבת פליטים לבוהמיה, וכשבגלל השבת ירד לעיר ווערפעלט שבהונגריה, רצו התושבים להרכיבו אלוף לראשם. בדרכו חזרה לבנילא שבת בראצפערד אצל מהרי"ד מבלז שקרבו מאד. בשובו חידש גדרי העיר, והקים ישיבה לבחורים. חסיד מובהק של אדמור"י ויזניץ, וכשבא לשם נתכבד לדרוש בביהמ"ד. ממיסדי אגו"י, ומשתתפי הכנסיה הגדולה השלישית במרינבאד.

כשהנאצים פשטו על בנילא, הגלו את כל בני הקהילה למאהלוב שבטרנסניסטרה. הפליטים הגיעו לשם בעירום ובחוסר כל, אחרי הליכה רגלי כמה שבועות. סבל שם נוראות, ואעפ"כ שקד על לימודיו. אסף ספרים שהניחו יהודי המקום, ורשם את חידושיו. חתם על חלוקת הכספים ששלח רבי אליעזר מויזניץ מבלי לדאוג לעצמו, וטיפל בצרכים הדתיים. אחרי המלחמה לא נענה להפצרות בני משפחתו להגר לארה"ב, ובתש"ח עלה לארץ. גר בת"א מבלי לקבל עליו עול רבנות, ושקד עשרים שנה על התורה והעבודה בהצנע לכת. התפלל ודרש בביהכ"נ יבנה. ממקורבי האדמו"ר מבלז ששלח לקרוא לו כשערך שולחן באמצע השבוע, וכיבדו לסיים את המשניות. גם האדמו"ר מסדיגורה החשיבו מאד, וראה בו את ה"רב" שלו. בשנותיו האחרונות סבל פעמיים משטף דם במוח, ולמרות פקודת הרופאים שב ללימודיו למעלה מיכולתו. נפטר אור ליום ד' כ"ב שבט תשכ"ח מהצטננות ודלקת הריאות, ונטמן באוהל אדמור"י ויזניץ בזכרון מאיר.

הערותיו נדפסו בשולי ספר התשבי מרבי אליהו בחור, עם הגהות רגלי מבשר מהרב אליעזר ב"ר מנחם שמואל הרשטיק, מארמאראשסיגעט עת"ר. כמו"כ צורפו הערות ר' חיים גלרנטר אב"ד קיטוב בעמ' 7–11, הסכמה והערות אביו מפרוביזנא בעמ' 12-13. צולם מחדש בבני-ברק תשל"ו ע"י נכדו הרב אברהם יעקב בומבך, בתוספת הגהות "עזר אור" מהיעב"ץ, לראשונה מכתב ידו. בסוף רשימת קדושי באנילא, ותודה למסייעים.

זכרון ישראל, הספד שנשא על ש"ב רבי ישראל מויזניץ, קלוז, דפוס איפורון, תרצ"ז, כז ד', עם הקדמה קצרה ומפתח לאמרות הנספד. קצתו הלכה, ורובו מוסר ושבחים. בסוף מבקש שישלחו אליו עוד ד"ת מהנספד, על מנת להדפיסם בספר. מהדורה נוספת בשנה שלאחריה. ד"צ בסוף בשם מרדכי, כח ד', בתוספת קונ' זכרון אליעזר, ההספד שאמר על רבי אליעזר מויזניץ, יד עמ', עם מאמרו בענין יחוס אבות, וקוים לתולדותיו מאת נכדיו ראו"י בומבך ור' חיים משה הורביץ.

קונ' אור ישראל, מאמרי רבי ישראל מויזניץ שנסדרו על ידו, עם הספדו זכרון ישראל, נדפס מחדש בשינויים קלים ע"י ש"ב ר' חיים דחנר מגרוסוורדיין היא אראדעא, דפוס ר' אברהם יצחק פריעדמאנן, תרח"ץ, 72 עמ'. 2 העמ' האחרונים הוספות לאור ישראל. ד"צ בסוף בשם מרדכי, 18 עמ'.

ילדיו: א. ר' יהושע השל בכורו. נולד בשנת תרס"ו. בזמן מלה"ע א' למד בפרוביזנא אצל זקנו שכתב עליו: פניו מאירים בתורה וביראה כאחד הגדולים. נפטר שם ביום כ"ו תשרי תר"ף; ב. ר' שמואל. למד שבע שנים אצל זקנו, וכיהן כאב"ד בורדוזען.

ברומניה, ותל חנן שליד חיפה עד צאתו לגימלאות. אביו השיב לו בתש"ט בצור יעקב, ח"ב, כה. נשא את חיה שרה בת ר' חיים מקוסוב, נכד ר"ח מקוסוב; ג. ר' משה, עסקן לתורה וליהדות. למד אצל רמ"מ הגר בוישובה, ואמר שיעורים בישיבה בבנילא. נשא את בתו של רח"ה פרנקל האדמו"ר מדורוהוי ונכד הרבי מבוצ'צ'י. נפטר במהלוב שבטרנסניסטרה ביום ה' ניסן תש"א (ולא י' ניסן תש"ב). יתומיו ניצלו והקימו משפחות בבני־ברק: ריזל זו' ר' אריה גורא, ור' יוסף יחיאל מיכל. ד"ת ממנו: צור יעקב, ח"א, שאריה יעקב, סי' ו; ד. ר' פנחס בב"ב, מראשי אגו"י. נשא את פערל בת ר' חיים וולטפרייד ב"ר עמנואל האדמו"ר מפביאניץ; ה. ר' נחמיה בת"א. נשא את לאה בת רבי ישכר בר ליפשיץ מאונגוואר; ו. ריזל זו' ר' יוסף אשר בומבך בת"א; ז. חנה גיטל זו' רמ"מ פולק, ב"ר נתן, ראש ביהכ"נ המרכזי בהר הכרמל חיפה, נכד ר' משה פנחס אלחנן וקסלר אב"ד הירברג, ונין המנהיג ר' מנדל רוזנבאום מגזע רש"י; ח. סוסי זו' ר' יעקב פרגר בירושלים, ב"ר אשר אנשיל הי"ד, נכד המהר"ם שיק ומנוחת אשר.

רשם את חידושיו בהלכה ובאגדה, ודרשותיו לשבתות דריגלא. כמו"כ את התשובות שהחליף עם גיסו אב"ד יזירנה, דו"ז ר' פנחס חודרוב אב"ד טלוסט, ועוד גאוני הזמן. הכל נשרף בשנות השואה, ונותרו רק החידושים בגפ"ת ועה"ת שרשם בארץ, וזכרונות על המשפחה ורד"מ מצורטקוב שטרם נדפסו. ההדיר את שו"ת צור יעקב ח"א של אביו, ופלפל בדבריו בקונ' בשם מרדכי שבסופו. ערך את פירוש דמשק אליעזר על תהילים.

בשם מרדכי עה"ת והמועדים, הובא לדפוס ע"י שלושת בניו, ראשון לציון, דפוס ינקלביץ, תשל"ב, ו, רצג עמ'. בהקדמת בנו ר' שמואל כותב, שהספר מיוסד על מה שאמר ורשם בעשרים שנותיו האחרונות בארץ, ותודה לארבעת נכדי המחבר שסייעו להדפסה. בסופו ד"ץ של אור ישראל וזכרון ישראל.