ר' נפתלי (נפתלטשע) ב"ר אפרים הורביץ

מרוזוודוב (תר"ן–תש"ב*)

בנו של ר' אפרים אב"ד רוזוודוב. כשנפטר אביו בתרע"ב ניהל מאבק מר על ירושת הרבנות עם אחיו הצעיר ר' משה, ורק בפורים היו שולחים מנות זה לזה. בדין תורה נפסקו לו שני שליש, ולאחיו שליש. היה הראשון שהוכר גם רשמית, אחרי שלמד באורח פרטי מעט ידיעות כלליות ופולנית.

לפני כן מילא ר' נפתלצ'י כרגלז את התפקידים הרבניים הרשמיים כלפי השלטונות. ניחן בקול חזק בו שר את ניגוני אביו בדבקות רבה. היהודים הסבו בעונג לשולחנותיו עד שתים אחרי חצות, והאזינו לדברי התורה המובנים לכל. השתתף באספות חכמים (בירברייער) בתרע"א. בתקופת השואה שהה בגיטו קרוסנו עם גיסו האדמו"ר רבי משה המלצת הרב נפתלי הורביץ מרוזוודוב מיום ה' בהעלותך ... שישמרו את יום השנה שלו טברסקי. כל בוקר צעדו עם יתר היהודים לעבודה כפיה במכבסה לכיבוס בגדי הנאצים, כשהם מגולחי זקן ופיאות, קסקט בראשם, ולבושם קצר כשהמכנסים במגפים כדרך האכרים. נספה בלבוב עם זו' מרימ'צה, בתו יהודית ובנו צבי הירש הי"ד.

פלותך תרצ"ז אל נשיא כולל גליציה להיענות לבקשת גבאי הכולל בעירו נה של הצדקת מירל בת רצ"ה מרוזוודוב