ר' פנחס חיים ב"ר אברהם זאב וולף הורביץ

מקוסוב (תרי"ח–תרח"ץ)

נולד בפשוורסק ביום י"ח תמוז תרי"ח לאביו הדומ"ץ ר' אברהם זאב וולף. בגיל תשע נסע לשינאווא הסמוכה, ללמוד כמה שנים אצל הרב דוב בריש רפפורט בעל דרך המלך. הוריו מסרו נפשם להחזיקו שם, ולכן התאמץ ללמוד בשקידה מבלי להינפש, כדי שלא יהא יגיעם לריק. כשחלה בטיפוס טיפלה בו הרבנית, ורבו התפלל עליו עד שהבריא. החזיקו כאחד מבניו, והסמיכו להוראה. כשהמנ"ח בא ללבוב להתרפא, נסע עם רבו לבקרו, והכיר שם את השו"מ שבא לבקר את האורח. אע"פ שהתפלל אשכנז נסע בגיל ט"ז עם רבו לצאנז, ונעשה חסידו של הדב"ז, ואח"כ של בנו ר"ב מגורליץ. התידד שם עם מהר"ש ענגיל ועוד גאונים. בתחילת תרל"ו נשא את רוזה (נספתה תש"ד באושוויץ), ופנה למסחר. גר בליזנסק כחמש עשרה שנה, ולכן נקרא ר' פנחס ליזנסקר. אחרי תרנ"א עבר לגור ברישא, ורבי אלעזר וייסבלום חיבבו מאד. כאן גר אחיו ר' יחיאל שהיה חסיד רוזין, שניהם הסכימו ביניהם שלא לדבר בעניני חסידות.

שקד על לימודיו, וחידש פלפולי אורייתא בסוגיות שונות. מגיל י"ז החל לכתוב את חידושיו. התרחק מפלפולים ועבר ללמוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, משנתקבל כדמו"ץ בקוסוב אחרי נישואיו בתו הבכירה. היה זה אחרי שרי"י שטרוזברג הראב"ד הקודם עלה לארץ, וניטשה מחלוקת בעיר מי ימלא את מקומו. רבי משה הגר היה מעונין בלמדן ממערב גליציה, וכתב על כך לקרובו הרב חודרוב חתנו של ר"ב מגורליץ. חמיו המליץ על פ"ח, ובתרנ"ו כבר היה בקוסוב. הרבי כיבדו מאד, קבע שהסנדקאות בעיר שייכת לו, ואף נתן לו להיות סנדק אצל בנו שלו. החליף שו"ת עם גאוני הזמן, והמהרש"ם היה משיב לו תמיד באותו יום, באמרו ששאלותיו הן יותר מחצי תשובה.

בזמן המלחמה ברח להונגריה. אחרי גילגולים רבים הגיע לגרוסווארדיין, ולמד מתוך הדחק. רק בשנותיו האחרונות נתקבל כדמו"ץ בעיר. רבי ישראל הגר שהקים שם את חצרו חיבבו מאד, והמתיק סוד עמו. היה מלא שמחה, ומקטין עצמו לפני כל. בליל שבת למד נו"א ודב"ח, ובשבת אחה"צ שאר ספרי חסידות. בימים טובים ראו עליו שמחה של מצוה לאין שיעור. בעיו"כ זלגו עיניו דמעות לצלחתו, עד שהיו אולי יותר מהמרק. נפטר ביום ט"ז אלול תרח"ץ.

כולדו לו רק בנות: א. הענטשא סערקא הבכורה זו' הרב שלמה יהודה זלמן ליב פרידלנדר, אבי הרב אברהם דוד משטרסבורג בירושלים; ב. ראשא זוגתו של הרב יצחק איזיק פרידלנדר; ג. יוכבד זו' הרב אריה ליב גוטליב אב"ד זביא. (חוצי נספתה עם משפחתה).

זכה לראות נכדים בעלי הוראה: הרב יחיאל הלוי הורביץ; ב"ר שלמה מסיגט שנשא את נכדתו; הרב מנחם מנדל ברי"א פרידלנדר; ר' משה יעקב ור' ברוך גוטליב. מנכדיו שרדו אחרי השואה רק שרה בבציאלג בת ר"י פרידלנדר, ראי"ד משטרסבורג, ור' יצחק איזיק גוטליב.

פתחא זוטא הוא השם הכללי של ספריו. חיברם לתועלת מורי הוראה, על ההלכות שבהן מצויות שאלות רבות. ליקט מספרי השו"ת והפוסקים מעיקרי המשך לפתחי תשובה על אותן ההלכות, אך לא העתיק סתם, רק שקל וצירף כל מה שהביא ובחידושיו שלו התיעץ עם ת"ח מובהקים. עשה כך לילות כימים, ובקוסוב ראוהו ביום אחד בבוקר מעיין וכותב בבגדי שבת.

פתחא זוטא על הלכות נדה וטבילה (מדף נז.) פתיחה לסימנים קצו, קצח וקו"א, מונקאטש, דפוס ר' שמואל זנוויל כהנא וחתנו ר' עוזר הכהן פריעדמאן, תרס"ב, ב, פו ד'. רבו רד"כ כתב בהסכמתו: ידעתין מאז כי ידיו רב לו לסלסל ולפלפל בפלפולא דאורייתא בטוב טעם ודעת... ובעזה"י יהיה זה לתועלת רב. בהקדמת המחבר רושם את יחוסו והיה אומר שהספר זכה להתקבל על כי הניחה שנתיים אצלו, ובקושי נתרצה להפצרות המדפיס דומ"ץ מונקאטש שטובה לעולם שיודפס. אעפ"כ לא הציג את שמו בשער ספריו, בחושבו שלא יאבד.

כתב ידו וחתימתו של בעל להסתכל בו. ר"מ אריק אמר לו שמוקיר את חידושיו בהלכות נדה, ומביא מהם בספרו.

פתחא זוטא השלם על הלכות נדה וטבילה, כולל שתי המהדורות של המחבר והוספות מכתב ידו.

נדפס מחדש ע"י נכדיו האחים שניבלג, ר' מנחם מנדל אב"ד לנדסברג וכעת בעיר פרעסטוויטש, מנצ'סטר, ור' שרגא פייוויש רב ביהמ"ד עדת ישראל בלונדון, לונדון, דפוס החינוך, תשי"ח, ר עמ'. המולי"ם כותבים בהקדמתם שאת הערותיהם ציינו: אמנ"ה, א"ש. בהתחלה מכתב מאביהם ר' דוד, ובו פרטים אודות המחבר. עוד מכתב עם פרטים לתולדותיו מנכדו ראי"ד משטרסבורג, הכותב שהמחבר השתוקק להוציא מהדורה שניה מאוחדת, ואמר כי מקובל שספר ששזוכה להידפס פעם שניה, זה אות שמהשמים הסכימו עליו. אח"כ מציג בירור הלכה – אחת מתשובותיו. בסוף תודה למסייעים, וזכרון לנספים מבני המשפחה.

פתחא זוטא על תיקוני עירובין בשו"ע או"ח סי' שסא-שסה, בתוספת ספר עבודת הקודש להרשב"א, שערים א-ב בתיקוני מבואות, עם הערות ומקורים עבודת הלוי, וי"ג כוללים עיקריים כמבוא להלכות אלו. מונקאטש, דפוס השותפים קאהן עט פריעד, תרס"ז, ד, נו ד'. בהקמת המחבר מביא ד"ת ממח' ר' אהרן מאיר פרידלנדר אב"ד בוליחוב. אח"כ כמה מחידושיו ע"ד החידוד. פתחי שערים, הערות וחידושים על ספר זה, מאת הרב יצחק שלמה יואל ב"ר שמואל שערמאן חבירו של החפץ חיים, אב"ד ור"מ בכמה קהילות ולבסוף ברובנה. יצא לאור מכתב ידו בחליפת שו"ת עם המחבר, עם הערות רפ"ח על השגותיו, ע"י רש"פ שנעבאלג, לונדון תש"ך, קק עמ', עם הסכמת רד"ב ויידנפלד.

בהקדמת המהדיר פרטים לתולדות המחבר. מעמ' קב קונ' ב, השגותיו על פתחא זוטא סוכה.

פתחא זוטא על שו"ע או"ח הלכות סוכה, וקונ' סוכת שלם מהפמ"ג על דיני הכשר סוכה באופן היותר טוב, עם הערות ומקורים. מדף סז ע"א קונ' דרושי חפץ, ביאורים על פסוקי תנ"ך ואגדות הש"ס, עת"ר, ב, עז (צ"ל עו) ד'. בהקדמה מזכיר שקיבל מכתבים רבים מגדולי הדור. בדף האחרון הוספות שונות.

פתחא זוטא עם ספר ברכת הפסח על הלכות פסח, כולל עיקרי ההלכות בקצרה. מדף כה ע"א ביאורים והערות על כל דף ממסכת חגיגה, בהוצאת בימ"ס ר' משה הערשקאוויטש במונקאטש, תער"ב, מז ד'. בהקדמה כותב שחיברו לפני כמה שנים. מהדורה חדשה של ברכת הפסח עם פתחא זוטא על הלכות פסח, נדפסה מחדש ע"י נכדיו שנעבאלג, עם הוספות, תיקונים והקדמתם, לונדון, דפוס החינוך, תש"ך, צ"ו עמ'. בעמוד האחרון תודה למסייעים.

פתחא זוטא על או"ח הלכות נטילת ידים סי' קנח-קסה, תרע"ד, ב, נב ד'. בהתחלה קו"א להלכות נט"י. מדף לג ע"א מהדו"ת על הלכות נדה וטבילה ביו"ד סי' קפג-ר. מדף נ ע"א קו"א להלכות נדה ויו"ד הלכות בשר בחלב. מהדורה חדשה של הלכות נטילת ידים, נדפסה מחדש עם הוספות ותיקונים, ובשער מיוחד קונ' קיצור ותמצית שרגא המאיר, ע"י נכדו הרב שרגא פייוויש שנעבאלג רו"מ בלונדון, תל-אביב, דפוס ליפא פרידמן, תשכ"ט, ב, עד; כ עמ'. בראש הקונ' מכתבי רבנים (ר' שמעון ישראל פוזן משופרון, ר' יוסף גרינולד מפאפא, ש"ב רא"ד משטרסבורג, ר' שמואל וואזנר), והספד על אביו.

פתחא זוטא על הלכות חלה בשו"ע יו"ד סי' שכב-של, עם ח' כללים לביאור השיטות גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תרפ"ח, ב, נו ד'. עם הגהות מכוכבות מהמו"ל הרב יעקב ליימזיעדער מגרוו"ד. ד"ת מנכדיו בדף ההשמטות שבהתחלה.

בית פינחס על התורה ופירש"י וליקוטים למועדים ולפרקי השנה, גראסווארדיין ת"ש. זהו הספר הראשון שיצא לאור אחרי פטירתו, מתוך חיבורים רבים שהניח. בצוואתו כתב שנכדו רא"ד הורביץ יסדר כתביו, וסומך עליו שיודע מה לקרב. הנכד כותב בהקדמתו, שאת הערותיו שלו ציין בר"ת אא"ד. המחבר הביע את רצונו במכתב, שחתנו ר' יצחק אייזיק פרידלנדר יתעסק בהדפסת הספרים ובמכירתם. הוא אכן הוציא את הספר לאור, ובהקדמתו מדבר בשבחי חמיו. מהדורה חדשה עם הוספות ותיקונים, ד"ת רבים מר"ש מבלזו מכתב יד ומעוד צדיקים, קונ' דברי חפץ מהמחבר שנדפס כבר בסוף ספרו על סוכה, ונופך מהמהדיר פרי הארז ממנו יסתעפו פארותיו ענפיו, עָלִין ואותיותין והם פלפלא טבא על חגא רעצרתא נתייסדו ע"י ועירא רמן חבריא פינחס חיים הלוי בלאאמו"ד הרב וכו' מוהר"ר ר' אברהם זאב הורוויטץ שילט"א, דשננים ורעננים, כארז בלבנון ישגה. נס"ו בירח תמוז תר"מב לק שער כתב-יד לספר פרי הארז ר' שרגא פיוויש שנעבאלג, לונדון, דפוס החינוך, תשכ"ג, 12, קמד עמ', עם הסכמת רד"ב ווידנפלד. הקדמת המהדיר נכתבה אחרי שהיה חולה ד' חודשים.

ש"ת פתחא זוטא, לונדון דפוס החינוך. ח"א, תשי"ז, או"ח, 45, יו"ד, 78, ח, קלו עמ'; ח"ב, תשי"ט, אה"ע, 21, חו"מ, 46, ד, קח עמ', ובס"ה 190 תשובות. אחרי פטירת המחבר החל נכדו ר' אברהם דוד לסדר את כתביו, אלא שבינתיים פרצה המלחמה. בשואה אבדו רוב הכתבים, ובתוכם קונ' על תקנת עגונות. אחרי המלחמה מצא הרב דוד שניבלג חלק מהם, כגון חידושי סוגיות מצעירותו צ"ד חידוד ופלפול, ספר פרי הארז על כבשי עצרת שחיבר בגיל כ"ד ושלחו לאביו דורון לשבועות, חיבורים על הלכות יין נסך ומקואות. ר' דוד מסרם לבנו ר' שרגא פיביש רב ביהמ"ד אהבת ישראל בלונדון, לסדרם ולהוציאם לאור עם הערותיו. מעט מעט שלחם אל ראי"ד לשטרסבורג לעבור עליהם להוסיף: הג"ה מנחה"מ. בראש הספר מכתבי עידוד שקיבל המהדיר מרח"מ מויזניץ ומרבו רד"ב ווידנפלד, וכן מאביו. הקדמת ראי"ד משטרסבורג בהלכה, ובה פרטים לתולדות זקנו המחבר. בהקדמת המהדיר מוסר על גלגולי הכתבים, ומצרף ת מאת ולזכר אחיו אהרן מאיר. גם בח"ב הקדמת המו"ל, ותודה למסייעים. בעמ' קג-קה קונ' שרגא המאיר לתורה, לזכר האח אהרן מאיר. בי התשובות אחת לסאמאש איוואר (או"ח, כג), ולהרב יהוסף שוורץ (יו"ד, סו בתרפ"ו).

בית פינחס חידושים על הש"ס, סודרו מכתב יד ע"י רש"פ שנעבאלג עם הערותיו. ח"א, עמ' ... ברכות ומועד, תשכ"ב, קצו עמ'; ח"ב, עמ' ... נשים-נזיקין, לרבות חידושים על כל מסכת סוטה ... שחיבר בתרמ"ב בליזנסק, תשכ"ה, ב, קעד עמ' ... בח"א הסכמת רבו רד"ב ויידנפלד עם ד"ת (הגאונים). המחבר ידוע ומפורסם בגדלו וידו החזקה). המו"ל כותב בהקדמתו שהערותיו צוינו א"ש, והערות ראי"ד משטרסבורג אא"ד או אד"ה. בסוף תודה למסייעים. בהקדמת ח"ב מביע המו"ל תקוה להדפיס ח"ג על קדשים.