ר' יחיאל מיכל ב"ר ישראל משה היבנר

מניזנוב (תקצ"ד–תרס"ז)

נולד בניזנוב בחשון תקצ"ד כבן יחיד לאביו ר' ישראל משה ב"ר משולם פיבוש מקולומיאה, נכדם של רבי משולם פיבוש הלר מזבריז', ושל ר' ישראל משה שנקרא הירושלמי, ברח לטיסמניץ בה נתקבל לרב, ושם נטמן. זקנתו הענציא אשת רמ"פ מקולומיאה נפטרה בצפת אחרי תרל"ה. אחותה יהודית האריכה ימים עד אחרי תרס"ה. היתה אשת ר"מ ב"ר נחמן מרדוביל גיסו של המגיד מזלוטשוב. אחרי פטירתו היתה בבית רמ"מ מקוסוב ראש המשפחה, וכל הנכדים היו חסידי צאצאיו. רק לה היה קורא בשמה יהודית, והסכים שתשא את ר' יצחק איזיק מניזנוב זקנו של רי"מ, ונולדה לה ממנו רק בתה ריבלה. כמו"כ התיחס רי"מ לר' צבי שפירא, רבה של יגולניצה בזמן הבעש"ט.

בגיל רך נפטר עליו אביו ביום ג' שבט, ולא זכר איך נראה. אמו רבקה מלכה (נפטרה ה' אלול תרט"ו), בת ר' יצחק ויהודית ונכדת המהרש"ל, נישאה בשנית לדודו ר' יצחק גדליה הכהן כ"ץ, נפטר ב' איר בין תרל"ו לתרנ"ד. מגיל שש־שבע נתגדל על ברכי אביו חורגו, והוא שהשיא לו בתר"י את בתו וויטשא רבקה, נפטרה בשבת ח' שבט תרס"ה. למד זמן מה בבוצץ לפני רב מובהק (נחלה לישראל, יז).

בתר"ח למד אצל ר' זושא פאליק שנסע אותה שנה לר"מ מפרימישלן (הקדמה לשו"ת הד"ר, תרנ"ד, ח"ב).

משנת תרי"ב מילא בפועל את תפקיד הרב בניזנוב באורח בלתי רשמי, והחליף שו"ת עם גאוני הדור בענינים חמורים. בתרט"ז חתמו למענו רוב יהודי העיירה, למעלה מחמישים, ומשבת נחמו נהג את נשיאותו בביהמ"ד המקומי מיסודו של רה"ק ר' מאיר ב"ר צבי הרמן. תקיפי העיירה מיאנו בו, אבל הסכימו לקבל את בוררותו של רבי אברהם מסטרטין שבא למקום ופסק לטובתו. גם המהרש"ק התערב למענו, וכתב בתרט"ז המלצה וסמיכה (אני רואה בו שהוא בקי בהוראה ושכלו ישר להורות כהלכה, וכדאי הוא לסמוך על הוראתו כאחד המורים, ולהורות אפילו בעיר גדולה שבגדולות). במכתב שני כתב שהוראות מורה אחר מלבדו יהיו כחתיכה דאיסורא. מכתב שלישי הריץ ליחידים בעיירה, ובו הזכיר שעל פי הרוב, החולק על הרב אינו יוצא נקי. כמו"כ כתב לקהילה מפוארת שיקבלוהו כרב. גם השו"מ כתב אז עבורו המלצה וסמיכה (נחל"י, סוף טו). רק בתחילת תרי"ט השלימו עמו אנשי ריבו. כולם קיבלו את מרותו, ואף בעלי הבנק נתרצו להחזיק בו. את דרשת שבת שובה דרש כבר בביהכ"נ הגדול, והיא נדפסה במשכנות הרועים, ח"ב, בסוף קונ' עת שלום, מדף טו: חיזק את מוסדות הדת, ותיקן תקנות מועילות (שם, קונ' עת דודים, דפים כא, כה). עבר לפני התיבה בתפילת נעילה.

נחשב מגדולי הרבנים בעלי ההוראה, והתכתב עם גדולי הדור שהשיבו לו בחיבה. נסע כחסיד אל גדולי הצדיקים בימיו, אך בעיקר היה אדוק באדמור"י בית סטרטין. זכה להדפיס בחייו ספרים רבים שנתקבלו בחיבה ובהערצה בעולם התורה. שפוכה עליהם ענוות חן ותום נעורים, ורק חוסר הסדר שבהם מונע הפיכתם למקור חשוב בענינים רבים. אלו היו מטפלים בההדרתם בסדר מתוקן ועם מפתחות, היו מוצאים אוצרות בלומים. באחרית ימיו נתערערה בריאותו. בתרמ"ט שכב חודש בבי"ח בקולומיאה בגלל מחלת עינים. בתחילת תרנ"ט חלה אנושות, ובשבט בירך הגומל. באדר תרס"ד נחלה מאד, וצדיקי הדור ביקשו עליו רחמים (לבושי מכלול, סוף כו). נפטר בשנת תרס"ז [תוקן: כ"ג אד"ב תרס"ח ↓] אחרי שכיהן בניזנוב יותר מיובל שנים.

בספריו מרבה להזכיר את הצדיקים שהסתופף בצילם ונסע להכירם, ורבים מהם נספדו על ידו. רשימה חלקית מסר בשו"ת הד"ר, תנינא, דף כט: בהיותו תינוק לקחתו אמו אל הדע"ק שנתן בו את עיניו לטובה. בילדותו בא המהרי"ץ מסטרטין לבקר בניזנוב, ואז רמז לו זקנו שיבקש להתברך. כשעשה כדבריו הניח הצדיק את ידו על ראשו, ואמר בבדיחותא: הנה ברכתיך ברוך. משבועות תרי"ד חסה בצל רבי אברהם מסטרטין. רבו ציוהו בתרט"ז לענות בענין חמור של אברך מחודורוב (משכה"ר, ח"א, לז), והמכתב שקיבל ממנו, שם, דף טו:). לשבת שקלים תרי"ח נסע ר"א בקור עז לניזנוב, ושהה שם ח' ימים כדי להשקיט את המחלוקת שהתעוררה נגד ר"מ. נסע גם אל האח רבי אליעזר מאזיפולי. הוא שבת בניזנוב בשנה שלפני פטירתו, והיה הסנדק של ישראל משה בנו יחידו של ר"מ. כמו"כ נסע אל האח השלישי רבי שמואל זנויל מסטרטין. אח"כ דבק ברבי אורי לנגנר מרוהטין, ועשרים שנה ברציפות נסע אליו לשלוש שבתות בשנה. בתרל"ה נידה את מי שברכו (נחל"י, נ). כל שנה נסע לרוהטין, והיה מקבל שם לברך בתורה על עשרת הדיברות. גם בתרמ"ט יצא לדרך, ובבואו לבוזנוב נודע לו מפטירת רבו. בל"ג בעומר נתכבד שם בסנדקאות לילד שנקרא בשם אורי, ודרש שם הספר. המשיך בדרכו לשבועות לנחם את הבנים, ובשבת שובה הספיד את רבו, והדפיס את ההספד בשם הלולא דרבי. אחריו נסע אל בנו ר' יהודה צבי לנגנר מסטרטין, והכיר גם את הבן השני ר' יצחק אהרן מרוהטין.

בצעירותו נסע פעם לר"י מרוזין בעת שהיה בבורשטשוב, יחד עם אשתו ואמו שנתנה פתקא ופדיון נפש. אל בניו נסע פעמים אין ספור. בפאטיק היה בפעם הראשונה אצל רבי אברהם יעקב לר"ה תרי"ב (משכה"ר, קונ' עת מצוא, דף כג: ושער בת רבים, דף ג השלישי), ואח"כ פעמים רבות. בבואו פעם לשבות בסדיגורה, שלחו ראי"י להכשיר את המקוה בטשרנוביץ (נחל"י, לה). אצלו הכיר גם את בניו הקדושים. נסע גם אל ר' דוד משה מצורטקוב, והכיר את בנו ר' ישראל. בשולחנו של ר' מרדכי שרגא מהוסיאטין ראה עוצם עבודתו (שו"ת הד"ר, תנינא, כח), והכיר את בנו ר' ישראל. נסע לפורים אל רבי יצחק מבוהוש, שהסכים לשידוך של בתו עם בנו של אב"ד בוהוש, וקרא את התנאים.

נסע אל רבי שלום מבלז לר"ה האחרון בחייו בתרט"ו, ופעמים רבות אל בנו רבי יהושע. ליארצייט הראשון שלו בתרנ"ה, נסע לבלז אל בנו המהררי"ד. כמו"כ הרבה לנסוע אל רח"ה מאלסק, ועמד מקרוב על עבודתו בקודש של בנו וממלא מקומו ר' יצחק. היה אצל הבן גם לשבת שלפני ל"ג בעומר תרס"ג, וקיבל באותה שנה את מכתב איחוליו לרפואה שלימה.

בראש לבושי מכלול כותב על זקניו חסידי רמ"מ מקוסוב: "ועד היום אנו משועבדים לזרעו". היה פעמיים לר"ה אצל ר"ח מקוסוב, כנראה בתרי"ג–תרי"ד (שער בת רבים, בתחילת הקונ' השלישי שבראש נחל"י). שבת לפני פסח תרכ"ג אצל הגיס ר' גרשון אשכנזי אב"ד קולומיאה. התענג מאד משולחנותיו ומתפילותיו, והשתעשע עמו כמה פעמים בענינים רמים. באותה שנה פקד ר' יעקב שמשון מקוסוב להקריב אל רי"מ את המחלוקת עם השו"ב בסטאפעשט (משכה"ר, ח"א, כט). פעמים רבות מאד שבת בויזניצא אצל רמ"מ, משבועות תרי"ז ועד פרשת תזריע תרמ"ד. מסר לו את ספרו נחלה לישראל, ושמע ששבחו ברבים. נסע גם אל בנו רבי ברוך, והדפיס את ההספד שנשא עליו בשו"ת הד"ר ובקונ' זכר רב. המשיך לנסוע אל בנו רבי ישראל, ופגש אצלו את הגיס רבי יהושע מדזיקוב, ששלח לו את הספר אמרי נועם ח"ג על המועדים (הדרת קודש, מה.). בשבת תולדות תרנ"ו היה באטינא אצל רבי חיים, ובעונג תיאר את הריקודים שם בשמחה רבה.

נסע אל ארבעת חתני רבי מאיר מפרימישלאן. שתי שבתות עשה אצל רבי יחיאל מיכל מושקוביץ מגלינא. אל רבי אברהם חיים רדליך ממיקולייב נסע לכמה שבתות, והיה אצלו גם כשבת בטלומטש בשנה שלפני פטירתו. כמו"כ נסע אל חתנו ש"ב רבי יוסף יוסקא הלר-גוטסמן מלשקוביץ, ואל בנו ממלא מקומו ר' אהרן אריה. אליו נסע במיוחד לשבתות שלפני הילולת דו"ז רבי שמשון מאוזירן שנטמן בלשקוביץ.

הכיר גם את צדיקי רוסיה, ובשבת שלפני סליחות תרכ"ז היה אצל רבי יצחק מנשכיז (נחל"י, דף יד). ביקר גם את נכדי ראי"ה מאפטא בזינקוב ובמזבוז. השתטח שם על קברי צדיקים בבית העלמין (שם, טו.), ופקד עוד בתי קברות במקומות רבים. בר"ח אלול שבת אצל רבי אהרן מטשרנובל, וכשהתפלל שם באה לו התעוררות בכיה גדולה בתפילתו. נתברך מהרבי, וקיבל מיני מתיקה שהיה מחלק בר"ח. את פני רבי אהרן מקרלין קיבל אצל חתנו ראי"ד מס"ג, ור"א נתן לו קוויטל עבור הרבי מסטרטין. ראה שהתפלל בזקנותו יותר מכוחו (שער בת רבים, בתחילת קונ' ג' שבראש נחל"י; לבושי מכלול, כו). אצל רבי אברהם מטריסק היה לשבת בימי השובבים, והיה מצוה להתענות בעש"ק.

בשבת כשאמר הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא סמך ראשו לכותל, נתעלף כחצי שעה, ואמרו שיש לו אז גילוי אליהו. ההספד שאמר עליו בשבת שובה תר"ן נדפס בהלולא דרבי, דף י: כמו"כ נסע אל רבי דוד מטולנא, ובן אחיו רבי משה ממקרוב.

שבת אצל רבי דוד מדינוב, וראה שהיו לו אלפי חסידים יראי השם. נסע גם אל בניו רבי ישעיה נפתלי הירץ מדינוב, רבי צבי אלימלך מבלוזוב ורבי מאיר יהודה מבוקובסק, וכן אל רבי שלמה שפירא ממונקטש. כמה פעמים שבת אצל מהרי"א מזידיטשוב, ואח"כ אצל בניו ר' אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא, ר' שלמה יעקב מסטרי, ר' ישכר בריש מדולינא, ר' אליהו ור' מנחם מנדל מזידיטשוב. בשנת תרנ"ז היה בדולינא, בנישואי בתו היחידה של מח' ר' יהודה צבי ב"ר ישכר בריש אייכנשטיין. ראה את מהרי"א מקומרנא בשבתו יחד עם בן דודו מזידיטשוב בשבת ההילולא של דודם העטרת צבי, והתענג במחיצתם (שער בת רבים, דף יא: השלישי). הספיד את בנו רבי אליעזר צבי. נסע גם אל רבי אורי יולס מסמבור.

היה כמה פעמים אצל הדב"ח בצאנז, ובשבת שקלים תרל"ה (הלכה למשה, הל' נג בראש נחל"י). ראה שהניח אמה נגד הפתח (משכה"ר, ח"א, דף צ.). נסע גם אל רבי יחזקאל שרגא משינאווא, וכשהתפלל עמו בדרך, הורה לו רי"ש בשם השר שלום, לעשות קשר של ראש קבוע (הדרת קודש, ב:). כמו"כ נסיע אל יתר האחים רבי דוד מקשאנוב, רבי אהרן מצאנז, ורבי ברוך מגורליץ, ושבת גם אצל רבי שלמה מבובוב. החליף מכתבים עם הייטב לב, והיה אצלו בשבת האחרונה לפני פטירתו. בגלל הקפדת הייט"ל חזר בו מהסכמתו על ספר המדריך, ולבקשתו השיב לו רי"י שנמחל לו. הכיר שם גם את בנו הקדושת יום טוב. בדרכו הספיד בבורשא את האב"ד ר' יעקב צבי ולדמן, בנוכחות בני המנוח.

החליף שו"ת רבות עם המהרש"ק החל מתרי"ג, וזכה לקבל פניו (משכה"ר, ח"ב, קונ' עת דודים, דף ח:). כמו"כ קיבל את פני השו"מ והמנ"ח. עם מהריא"ז צוזמיר נפגש אצל חתנו הגביר בסטניסלב, והתווכח עמו בדינה של האשה מחודרוב (משכה"ר, ח"א, סוף תשו' לז). התכתב עם ר"א הורביץ אב"ד וינא, והכיר את ר"י שמלקיס. ר' יצחק חיות אב"ד ברודי ור' יוסף פנצר ראב"ד דרוהוביטש נתנו לו את ספריהם (הדרת קודש, מה.). את כל אלו הזכיר בספריו, ואין ספק כי הכיר עוד רבים אחרים.

היו לו רק בנות, עד שנולד בתרכ"ד בנו יחידו א. ר' ישראל משה; ב. לאה יהודית נישאה בתרכ"ט לר' שמואל מרדכי כ"ץ, ב"ר אורי גיסו של רבי אברהם מסטרטין. אחרי שנתאלמנה בתרמ"ט נישאה בשנית לר' שמעון צבי וייגר אב"ד קרופיטש; ג. בילא דבורה זו' ש"ב ר' משולם פיביש הלוי הלר מסניאטין; ד. יענטי זו' ר' משה ראובן גינצבורג אב"ד חודרוב; ה. זו' הרב חיים ברוך הוכברג ממלא מקומו בניזנוב (זיווגה השני?); ו. זו' רב"צ הכהן מעט מברוזדוביץ, ב"ר יצחק גיסו של ר"א מסטרטין; ז. הדסה מלכה זו' ר' יוסף הלוי סג"ל, בנו יחידו של ר' שבתי אב"ד בוהוש (נפטר ביום ג' כ"ח סיון תרס"ג), בנו של ר' יצחק דוד וחתנו של רבי משה מקיטוב. רי"מ החליף שו"ת עם מחותנו ובנו המפולפל, נחלה לישראל, כט, ל, לט בתרל"ד (כשהבן מיולי"ח); שו"ת הד"ר, תנינא, לא, מז ודף מד; הדרת קודש, דפים לא.-לז. בתר"ס. נולדו להם:

1. יצחק דוד. נולד בשושן פורים תרמ"א, והבריא אחרי שנואשו ממנו (הד"ר, ח"א, ד:); 2. אשת העילוי רב"צ רולר, בנו של ר' יצחק איזיק אב"ד פנשט ואחיו של רח"מ אב"ד ניאמץ. נולדה ביום כ"ד אד"א תרמ"ג, והתארסה בתר"ס. בעלה קנה את רבנות בוהוש מחו"ז ר' שבתי, והוסכם שם על הכל.

אז בא הרב שמשון אהרן להסיג גבולו, וחו"ז נחלץ בזקנתו בתרס"ג למערכה עבורו. קיבל תשובות רבות מרבנים לטובת נכדו, והדפיסם בספרו לבושי מכולל, דף יא השני, ובקונטרס מיוחד הנקרא ואלו האיסורים... מונקאטש תרס"ד.

בספריו אוצר בלום של ידיעות מגדולי דורו, ודברי תורה ששמע מהם. נהג לערוך רשימות של דברים נאים ששמע, וכללם בספריו. בגלל מצבו הכספי היה מדפיס ומפיץ קונטרסים, ולבסוף איחדם כספרים. ספרו הראשון הוא משכנות הרועים, למברג, דפוס ש.ל. קוגל-לוין, תרכ"ה, ג, פט; ב, כה, כז, כא ד'. שער מיוחד לכל חלק: בח"א נ' שו"ת וחידושים, בח"ב ההספדים שנשא בניזנוב: עת דודים — על רמ"ז איטינגא מלבוב, ר"ג אשכנזי מקולומיאה וריו"מ קריסטינפולר מברודי שנפטרו בחודש אחד; עת מצוא — על ר' אברהם מסטרטין, ואחיו ר' אליעזר מאזיפולי (ד' הדפים האחרונים); עת שלום — על השר שלום מבלז. בהקדמתו מודה לר' יהודה ב"ר צבי הרמן ששייע לו בהדפסה, ובקולופון לתלמידו ר' יהודה צבי שטרח בהעתקה. המסכימים: השו"מ עם ד"ת (יעץ לו לקרוא לספר מיכל המים); מהרש"ק (דבריו חביבין עלי פעם בפעם); ר' אלעזר הורביץ מויען (נגלה אלי במכתב כפעם בפעם, שאל כענין ופלפל בחכמה בדברים של טעם... הנהו נודע למשגב בין גאוני וחכמי הדור לאדם ביקר). את שלושת הקונטרסים הדפיס בנפרד, ובהקדמה לח"ב מצטדק על שקבעם כאן בסדר זה, כי הראשון נדפס בתוך שנה לאבל, השני עדיין בתוך השנה, והשלישי אבלות ישנה. עוד מצטדק בתום לב, כלפי הטוענים שנגע בכבוד ר"א מאזיפולי. דף מילואים על הקונטרסים הדפיס בסוף ח"א. את הספר הדפיס בכמה מאות עותקים, ותוך כמה שנים אזל כליל. מכיון שהיתה לו דרישה רבה החל בתרמ"ב להדפיסו מחדש, ואף נטל הסכמות חדשות. בלבושי מכלול סוס"י כו הוא מספר שהוסיף על כל דף מה שנתחדש לו בינתיים, וקרא למהדורה זו משכנות מבטחים. לשער פתח המשכן, וכלל בו כמה הספדים. בין היתר ספד לרח"ה מאלסק, וכתב שהשתמש בקבלה מעשית. מאה עותקים שלח אל בנו רבי יצחק מאלסק, והוא התמרמר והחזירם באמרו שראויים להישרף, כי כל מה שפעל אביו היה רק ע"י תפילה. ההדפסה נתמשכה עד תרמ"ז, ואז פרצה שריפה שכילתה את כל הקונטרסים שבביתו, וגם את מה שהיה בדפוס לא זכה לגמור. רק כעבור זמן הדפיס את ההספדים זופניל להדפיס חורגו שנפטר יעקב קריא ההסמ אב"ד ממול משה מד, מ בידיד בחתיד קונטר ונשרף ראהא והדר מושק ר' ש מבלו הורב שמעו מהשו בניו ה אחרי דובב שלוש צולמו הדרר משינו מו ד לספר שבעי בדפים מספינג מתר"ס שנה.

לבוש תרס" חידוש מוסר בסופו בסי' א שנזכר מכתב מכתבי ובקו"א עם מו שלשו מיכל ככונטרס דובב שפתי ישנים, ושינה בו את השורות שעוררו את הביקורת.

נחלה לישראל, ש"ת ודרושים, לעמבערג, י.מ.ניק וא.ו. סלט, תרל"ו, ב, יג, י, לא; נב ועוד ד'. בהסכמת הייטב לב כותב: כבר ת"ל יצא טבעו בעולם בספרו הקדום, ושבחוהו רבנן. השו"מ אמר לו, שאין צורך לתת לו עוד הסכמה. בהקדמתו מביע את שמחתו על שספרו הראשון נתקבל בבתי מדרש ומצוטט בספרים, מוסר שמדפיס כעת אלף עותקים, ומתרעם על שבגלל חסרון כיס יצא הדפוס הפוך ומשובש. את כתב ידו העתיק לדפוס ר' גדליה יצחק ארוך מלבוב (ש"ב?), ותשובה אליו: מ. בראש הספר: שער בת רבים — דברי אגדה שדרש במקהלות. בדף ו. מזכיר שהשיא כמה מבנותיו, ומשבח תקנות הקיסר ביחס ליהודים. בדף טו מתמרמר על מחלוקת תרכ"ט. כמו"כ דרשות לכמה חתונות בתרכ"ט (ט), לשבת הגדול תרכ"ז (לב), ולשבת שובה תרל"ב (כז). מדף [טז:] הלכה למשה, קובץ הלכות וחידושי דינים שנשאל הלכה למעשה. בספר נ"ז שו"ת (כח כפולה). סי' מא לבוני קלויז קרלין בצפת. שלח להם 25 רו"כ מהגביר ר' איצי ב"ר מאיר הרמן. הקונטרס שער בת רבים נדפס בנפרד בזאלקווי, שטילער, תרל"ו, יד, י, כט ד'. בספרית הרמב"ם עותק עם שער בכתב־יד. בתרמ"ה לערך הדפיס קונטרס דובב שפתי ישנים. נועד להיספח למהדורה השניה של משכנות הרועים, ומכיון שנשרף נדפס שוב בסוף הלולא דרבי.

כשנפטר בתרמ"ט רבי אורי מרוהטין רצה להדפיס ג' קונטרסים של הספר, הלכה ודרוש. הסתבך בעסקי ההדפסה בקולומיאה, והמשיך בלבוב. הלולא דרבי, הספר, קאלאמעא, דפוס אלטער טייכער (בילוס), תר"ן, ג, כב ד'. מעבר לשער מודה לברון הירש מפריז שתרם לו 150 רו"כ אחרי שריפת ביתו, באמצעות ר' שמואל קלרמן מלבוב. בראשו הקדמה, ובסופו לוח התיקון והשמטות. ח"ב של ספר זה הוא שו"ת הד"ר, לעמבערג, דפוס חיים ראהאטין, תרנ"ד, ב, כ; יד, ז; יב ד'. בדפים הראשונים כ"ה שו"ת. בסי' יא דרשת שבת שובה תרנ"ב. סי' יז-יח הוא הספר על רבי ברוך מויזניצא שנשא ביום ה' לפרשת ויחי תרנ"ג. מזכיר בו את פעולות הנספד למען ישוב א"י, פורט רשימת בניו, מגדירים, ומונה מעלותיהם. אח"כ חידושי חתן בתו, וקונטרס כרמי שלי מחתנו ר' משה ראובן גינצבורג. מאוחר יותר הדפיס שם באותה שנה אצל י.מ. ניק דפוס פ. בנדרסקי, יד, יב ד', את ההספד שבסי' יז-יח כקונטרס נפרד זכר רב, ובראשי הדפים: שו"ת הד"ר. בהקדמתו מספר שעבר להדפיס בלבוב, בגלל הקשיים שנתגלעו בקולומיאה. גם כאן נספח כרמי שלי. שו"ת הד"ר תנינא, פרעמישלא, דפוס זופניק-קנאללער, תחילת תרנ"ט, א, צב; יב, ב, ד ד'. להדפסה סייעה אסתר אחותו מאמו, בת דודו אביו חורגו והמיו ר' יצחק גדליה הכהן, לע"נ בנה יחידה שנפטר בשליש ימיו מבלי שהשיאתו: מנחם יוסף בן יעקב. כשמסר ספרו לרבי משינאווא, הקפיד על קריאת שם הד"ר (דף נא.). בדף נד. הדפיס מתוך ההסכמות שברשותו, את הסכמת ר' יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב מתרמ"ב (ואנכי הרואה שהוא ת"ח ממולח טהור קודש, בקי באחרונים ומפולפל), ור' משה תאומים אב"ד הורודנקה מתרמ"ז. בדפים לג, מד, מט, תשובות מתרנ"ב–תרנ"ח ששלח לו השד"ח בידידות רבה מקרסובזר ומחברון, והאחרון בחתימת ר' אברהם ניסן אשכנזי. נספח בסופו קונטרס הספדים מתרמ"ה שכבר נדפס פעם אחת ונשרף, דובב שפתי ישנים, לעמבערג, דפוס חיים ראהאטין, תרנ"ח, יב, ו ד'. בדפים שבסוף "הוד והדר", ובהם רשימת מסייעיו: ש"ב רבי מאיר מושקוביץ משאץ, בנו של מהריל"ס בדרוהוביטש, ר' שמואל שטרויס מקרלסרוה, רצ"א שפירא מבלוזוב, ר' שלמה מסאסוב, ר' חיים אריה ליב הורביץ מקראקא, הדרכי תשובה ע"י בנו, הברון ר' שמעון זאב וולף רוטשילד מפפד"מ, ומכתב מהשד"ח בתרנ"ט. ההספד הלולא דרבי צולם מחדש בניו יארק תשל"ד, כאחרון בשלושה ספרי סטרעטין, אחרי אמרי ברכה ולקוטי תורה מהר"י. נספח גם דובב שפתי ישנים, אבל מדפי הוד והדר צולמו רק שלושה עמודים וחצי, וחסרים עוד ארבעה שלא צולמו.

הדרת קודש הספד שנשא על רבי יחזקאל שרגא משינאווא, מונקאטש, דפוס קאהן עט קליין, תר"ס, מו ד'. רוב הספר עניני הלכה בדברים הנוגעים לספריו, ובדף האחרון דרשה לרגל מלאת לקיסר שבעים שנה.

בדפים יא-כז: הערות על ספר ארחות חיים מר' נחמן כהנא מספינקא, בדרך כלל מתוך ספריו. בדף ל: תשובת ר"נ כהנא מתר"ס. בדף לד-לה. תשובת רח"מ רולר מניאמץ מאותה שנה.

לבושי מכלול מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ה, ב, מב; ז ד'. בספר כ"ח שו"ת, ובעיקרו חידושים ומילואים לחיבוריו הקודמים. בהקדמתו מוסר שושלת רבני יגולניצה, ואח"כ עמוד השמטות.

בסופו קו"א מכללתא ומלבשתא.

בסי' א דרשת שבת שובה תרס"ג. בסי' ב העתק המקומות שנזכר בשד"ח, ובקו"א דף ב. תשובתו מחברון בתרס"ג. בסי' ג מכתב מר' יהוסף רוטנברג מקאסאן שבהונגריה, עם שני מכתבי האדר"ת מירושלים בתרס"א–תרס"ב. בסי' ד, יט, ובקו"א דף ב: הערות על ספר לקוטי מהרי"ח, וחילופי שו"ת עם מחברו ר' ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב בתרס"ד.

שלשה ספרים נפתחים: א. מעשה יחיאל עה"ת; ב. מיכל המים על תהילים; ג. מיכלא דאסוותא, הערות ותיקונים לחיבוריו הקודמים, לרבות מה שהעירוהו ת"ח שונים, ובמיוחד ר' חיים ישכר גראס אב"ד פעטריוא בהערותיו "ישמח חיים" (בדפים כא., כב:-כה., כז:-ל., לז:-לח:; סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ז, ב, נב (בלי מג-מד); יב; מ ד'. בהקדמתו כותב שאת השם מיכל המים הציע לו השו"מ לספרו משכנות הרועים, ובו גם רמז לשם משפחתו. בראש שני הספרים האחרונים מודה למסייעיו ר' ישראל מאיר מרגליות מטשרנוב שליד סטניסלב, ושו"ב ר' משה ב"ר נפתלי פרידלר מרוזניאטוב שהדע"ק היה דודו.

בדף א: הספר על השד"ח. בדף ב מכתב מתרס"ג לבעל תבואות השדה. בדף ז: תשובה לבחור אלקנה קורנבלוט ב"ר צבי שו"ב רדוביץ בתרס"ה. בדפים טו., יט:-כ. מכתבים לר' יצחק קליין דומ"ץ סטמר, ובדף כב לר' צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק.