מנדבורנה (נו' תרנ"ח)
נולד בנדבורנה ביום כ"א כסלו תרנ"ח [תוקן: ט"ו כסלו תרנ"ב ↓], לאביו בנו של ר' יוסל היבנר נכד הדרך אמת, התוי"ט והמהרש"ל. ר"ש מתייחס אליהם גם מצד אמו, בתו של ר' משה טבק חתנו של ר' דוד מאיר באב"ד מסניאטין וצפת. זקנו ר' יוסל נסע אל ר"ח מקוסוב, רמ"מ ור"ב מויזניץ, ור"ח מאטיניא. היה מחשובי קלויז אטיניא בנדבורנה, עד לפטירתו בכסלו תרע"ג. באיגרתו אלי כתב ר"ש שנקרא על שם זקנו ר' שמואל מרגליות אב"ד זלישטשיק, בן אחיו של המאיר נתיבים. ר' יחיאל מיכל אב"ד ניזנוב היה דו"ז, וכשבא לנדבורנה התאכסן בביתם.
היה השני מבני נדבורנה שנסע לישיבות. מילא כרסו בש"ס ופוסקים אצל הרב פנחס הורביץ בישיבת ברודשין. במלה"ע הראשונה ברח לוינא, והשתלם שם ובברלין. אחרי המלחמה השתקעו הוריו בסטנישלב. נסע לפרקים לנדבורנה להרצות בנושאי פילוסופיה. בן דודו שם היה מאיר היבנר (תרל"ח–תרפ"ו), מייסד ביה"ס שפה ברורה והוצאת הספרים פאמיליענבלאט. הדפיס שם ובוינא בשנים תר"ע–תר"ץ לערך, ספרונים של שירי ציון בעברית, יידיש וגרמנית, קורות היהודים, ומדינת היהודים, עם פרטי מידע רבים ומפה מקופלת, 48 עמ'.
במלה"ע השניה מסר את בנו יחידו יקותיאל זלמן חיים בן הארבע לטיפול במשפחה נוצרית, וירד למחתרת אצל ספר בלגי. אשתו יאכעט סיכנה עצמה למענו להשיג לחם. במחבואו עסק בתירגום כמה ממסכתות מהש"ס ליידיש, ניקוד הטקסט ותוספת סימני פיסוק, ללא כל ספרי עזר. העבודה נשאה חן בעיני ר' נתנאל לעוקאוויטש נין המהר"ל מראשי הציבור היהודי בבלגיה, ובדיוניהם השתתף לפרקים גם הרב המאירי-פוירוורגר. בתש"ח היגר לניו-יורק, ושימש כרב ביהכ"נ לינת הצדק, ואח"כ עין יעקב. בנו נשא את חיה, וילדיהם: לאה, מרים, שרה, משה, ויצחק אהרן.
בתרפ"ז החל לפרסם בכתבי העת ביידיש: אונזער וועג בפריז, די אידישע שטימע בלונדון, ועוד. בארה"ב מפרסם באור המזרח, הדרום והדואר. כתב הקדמה לספר נדבורנה, ומאמר על רבניה ואדמורי"ה. את עבודתו משנות השואה בתירגום מסכתות מן תלמוד בבלי ליידיש, הוציא לאור ר"נ לבקוביץ עם הקדמותיו ואיזכור הקדושים בני משפחתו. ח"א, מסכת ב"ק, פריז וברייסל, תשי"ב, ולה בלבד נלוה פירש"י בצידי העמודים. המסכימים: רש"ד כהנא מירושלים, ר' ישראל שפירא אב"ד אנטורפן, ר' מרדכי לבוביץ אב"ד בריסל. ח"ב, מסכת ב"מ, בריסל תשכ"א, בהידור רב יותר. הסכמה ישנה מרש"ד, וחדשות מרבני בריסל: ר"מ לבוביץ ור' חיים מרדכי ב"ר משה קלנברג. ח"ג, מסכת ברכות, תשכ"ז, עם הסכמה חדשה מרח"מ קלנברג. אחרי פטירת המו"ל בתש"ל, רצתה אשתו רות-רודא להדפיס בת"א את מסכת ב"ב, ונותרה עוד מסכת שבת.
נימוקי שמואל, שו"ת בענינים שהזמן גרמן שצולמו ממאמריו בכתבי העת ובעיקר בהדרום, ירושלים תשל"ט, 335 עמ', עם הקדמתו. המסכימים: ר"מ פיינשטיין (אין הכרח שדעתי כדעתו... אבל הרב הגאון והמחבר הוא גדול בתורה); רש"ז אוירבך (אף שבחלק מהדברים כבר נדפסו ממני מדעתו... נוכחתי שידיו רב לו, וכוחו גדול בבירורי הלכה).
מכתב מהרב שמואל היבנר מיום י' תמוז תשל"ט אל המחבר בתשובה לשאלותיו על המשפחה מביע תודתו לר' שלמה לוי שהתרם לזכר הוריו מנדבורנה, ר' יוסף ב"ר אברהם וזו' לאה בת ר' שלמה לנגסנר שנרצחו שם ביום ט"ו תשרי תש"ב, ומוסר בסוף את רשימת קרובי משפחתם. המחבר רצה להדפיס מהדורה משופרת בניו-יורק, אלא שמשך את ידו מזה.
לעקסיקאן, ח"ג, 120, עם ביבליוגרפיה; ספר נדבורנה, 3–6, 23–27, 55, 122–127, 188-189.