ר' שמואל צבי ב"ר יעקב הירשפלד
רב ביאלא-בילויץ ומראשי המזרחי במערב גליציה
מבילויץ (תרנ"ב–תש"ב)
נולד בפשמישל בשנת תרנ"ב, כבן יחיד לאביו ר' יעקב, ולאמו טילא לבית סאחאר. האבא היה סוחר קמח, ת"ח למדן ועסקן ציבורי. ביזמתו נבנה ביהכ"נ הגדול ברחוב ולובה, בו אמר כל ערב שיעור משניות. נבחר מטעם אגו"י לנשיאות הקהילה.
פעיל למען יח"ל, ובשובו מאחד ממסעותיו למען הישיבה כרע ונפל. כשזכה לבן אחרי כמה שנות נישואין, החליט שחייו יהיו קודש לתורה. הכניסו ללמוד אצל ר' דוד אורי בישיבת פשמישל, ובתרס"ד הוא חתום על ספר ארץ החיים תהילים. יחד עם זאת שכר לו מורים פרטיים שיכינוהו לבחינות הבגרות. שלט בגרמנית פולנית ולטינית, ובבחינות הגמר של הגימנסיה הופתעו לראות, בחור חרדי בעל פיאות וזקנקן המשיב בהצטיינות לשאלות. נשא את בת ר' אליהו צבי פרידמן מוויליץ'קה, והיה גיסו של ר' אהרן לוין. עבר אל חמיו, וסייע בעסקי היערות והתעשיה של משפחתו. כשהרוסים כבשו את המקום במלה"ע א' העשירה. כשהרוסים כבשו את המקום במלה"ע א' ברח לוינא. למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה, וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה בשל עבודתו על יוסף אוזופוביץ, דמות בולטת בתולדות יהודי פולין. נסמך מגדולי הדור, ושב עם משפחתו לוילִיצ'קה. לא רצה לקבל עליו עול רבנות, ורק לאחר היסודות רבים נענה בתרפ"ו להצעת קהילת ביאלא-בילִיץ. יצק תוכן חדש למשרתו, והיה מעורה בבעיות הקהילה. חידש את מוסדות הדת, ונעשה עסקן ופטרון לצורכיהם. טיפל בבעיות המתישבים החדשים בעיר, ודאג עבורם לדיור, תעסוקה וחינוך ילדיהם. פיתח פעילות ענפה ליהדות ולציונות, עסק בשתדלנות אצל השלטונות.
היה סגן יו"ר הועד"פ הציוני, יו"ר המזרחי בעירו, נשיא התנועה במערב גליציה ובשלזיה, ומועמד לסיים הפולני. חלם לעלות לארץ, וכשביקר בה בתרצ"ז נורו על מכוניתו כדורים מידי פורעים ערבים. בתרצ"ט יצא לקונגרס הציוני בשוויץ. חזר דרך רומא במטוס שכור ערב ההפצצה הגרמנית הראשונה, כדי להיות עם בני קהילתו. בכניסת הנאצים ברח רגלי עם אשתו ושתי בנותיו לפשמישל. בתור בעל תעודת מורה נתמנה ע"י הרוסים כמנהל בי"ס בדוברומיל, אך כשנדרש להפעילו גם בשבת, התפטר ועבר ללבוב. מחלת לב קשה מנעה ממנו לברוח לוילנא. עם הכיבוש הנאצי בקיץ תש"א, הצטרף אל משפחתו בטרנוב. נודע לו שהגיסטפו מתחקה אחריו, וביום י"א אייר תש"ב אחזהו השבץ, כששמע את צעדיהם בבואם לאוסרו (זכור, 139). הובא לקבר ישראל ע"י אשתו ובנותיו, שנספו אח"כ בעת חיסול הגיטו הי"ד.
בנו, ספר פשמישל, 335—336; ספר בילויץ—ביאלא, 79, 90—94; יצחק גולדשלאג, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ב, 103—104; אלה אזכרה, ז, 271—275.
נולד בשנת תר"ע לערך לאביו ר' זאב וולף הירשפרונג, מפודגורזע, ב"ר אברהם צבי, ב"ר ישראל בצלאל, ב"ר זאב וולף, חתן ר' יוסף אביו של בעל מחנה ישראל, ולאמו חיה רחל בת ר' משה מלנצוט, חתן ר' יואל וינדלינג מלנצוט, חתן ר' יחזקאל הלוי לנדא נין הנו"ב. למד בישיבת בובוב כאחיו ר' מאיר יצחק (תרס"ח), ר' יואל, ור' משה בקראקא שעסק באמצאה לניצול אנרגיית השמש על הגגות. נשא את בתו של ר' חיים שיף ב"ר יהודה אב"ד באבוב, ועבר לגור שם. נפטר בצעירותו ביום י"ח טבת תרצ"ד, ומצבתו קיימת בבאבוב. הופתעו שהניח צוואה.
לפרסום רב זכה כשחיבר מגילת יוחסין של אדמור"י באבוב, אותה הגיש בתרפ"ח כשי לרבי בן־ציון הלברשטם, ובה מפורט היחוס עד דהע"ה. בהקדמה שבגליל הארוך כותב שלבקשת רבים נעתר להדפיסה, ומניח מקום בצד למען יוכל כל אחד לרשום בו את יחוסו. דפוס צילום בניו־יורק תש"ם.
שם עולם דרושים עה"ת מר' דניאל טירני אב"ד פירנצי, יוצאים לאור לראשונה מכתב־יד נושן בכתב ספרדי של המחבר, שהיה בגנזי רב"צ מבאבוב, הועתק לכתב שלנו ע"י ראי"צ ונדפס במימון חמיו, פיעטרקוב, דפוס ר' חנוך העניך ב"ר ישעיה זאב פאלמאן, תרפ"ט, יב, צח ד'. בהתחלה: מכתב תעודה מרב"צ לש"ב המו"ל; הסכמת ר"ש פירר מקראס; הקדמת המו"ל; הקדמת המעתיק והמסדר בה מפרט את תולדות המחבר והחיבור ומאריך בדרוש אגדה; הקדמת המחבר באומר ובחרוז. מדף פה מפתחות שונים: שם המספר, שם המצטרף, שם היחס. בקולופון מזכיר המסדר את אחיו הצעיר בצלאל שנפטר בליל שבת ד' כסלו תרפ"ט.
נזכר בהגהות שארית ציון (קרענגיגל), עמ' קכו, אות קיט.