ר' בן ציון הלברשטם

מבובוב (תרל"ד–תש"א)

נולד בבוקובסק ביום י' אייר (ולא כ"ג ניסן) תרל"ד... בן יחיד לאביו רבי שלמה מיסד בית בובוב. נקרא... בשם שהוא סגולה לאריכות ימים, מכיון שהילודים... לפניו לא התקיימו. נשא את תרצה בת רבי נפתלי... הורביץ ממעליץ, ובשנית בתרנ"ט את חיה פראדל... בת רבי שלום אליעזר ה"ש, נפטרה ט"ז אדר תשל"ד... בברוקלין. בשנות רבנותו של אביו בוישניצה... תר"ם–תרנ"ג שימש שם כראש הישיבה, וכשעבר... לבובוב נתמנה בתור הרב הצעיר. נסע בצעירותו אל...

צדיקי הדור שהתעשעו עמו מאד. חיבה יתירה נודעה לו במיוחד מדודיו הצדיקים משינאווא ומרוזוודוב, וממהר"י מבעלזא. כשנפטר אביו בתרס"ה מילא את מקומו כמנהיג חסידות בובוב. כונן שם מחדש את ישיבת וישניצה, והחזיקה ברמה גבוהה. במלה"ע א' ברח ליפשטיאן, וינא ומרינבד. בשובו בתרע"ט התישב ארעית בקראקא, ופתח בה את ישיבת "עץ חיים". בתרפ"א העבירה עמו לבובוב, וכשצר המקום מהכיל, פתח רשת של כחמישים סניפים בכל רחבי גליציה המערבית והתיכונית.

רשת ישיבות "עץ חיים" חוללה מהפכה בקרב הדור הצעיר שהיה שרוי במבוכה אחרי המלחמה. במרץ רב טיפל בקירוב צעירים לתורה, יהדות וחסידות, והקים לגיונות של אברכים מצוינים זקנים ונערים. גדולי הדור הפליגו את זכויותיו בהצלת רוח החסידות המקורית. רבים נדלקו מקסם אישיותו, ומשכו אחריהם את קרוביהם וידידיהם. בחורים קלים ורחוקים נהפך לבבם לטובה באורח פלא, ונעשו תלמידי חכמים יראי שמים. בבקיאותו בהויות העולם היה יועץ נאמן לתלמידיו שראו בו את אפוטרופסם. טיפל אישית בהדרכת כל תלמיד, להזריח בו את אור הקדושה. השתדל שהאברכים ומשפחותיהם יתפרנסו בכבוד, אך לא המליץ להגר למדינות בהן מצב הדת ירוד. היה שקוע בדאגות למימון החובות העצומים של ישיבותיו. תמך בלבוש ומזון לבחורים עניים, ולשאר נצרכים ויורדים מנכסיהם. בכל ישיבה פעלה חברת "תומכי אורייתא", לסיפוק צורכיהם הגשמיים של התלמידים. תלמידי ישיבות עץ חיים היו לומדים מופלגים מחדשי חידושים בחריפות, ומהם שחיברו חיבורים שלמים על סוגיות הש"ס. מקצת מהחידושים נדפס עתה מדי חודש בקובצי "כרם שלמה". כתשע מאות תלמידים נמנו ברשימה מתרפ"ט שנדפסה בארזי לבנון, קלז-קנה. העניק השפעה לקשת רחבה של יהודים מסוגים שונים, ולשולחנו ישבו גאוני ישראל יחד עם פשוטי עם.

בעל כשרונות רב צדדיים שהכשירוהו להיות מנהיג בישראל. ניחן בגינוני מלכות, הופעה מרשימה, צורה הדורה, ולבוש ללא רבב. פניו הפיקו חן וחסד וחכמה, והעומד לפניו חש יראת הכבוד לדמות של מנהיג השופע אליו חיבה וידידות. בעל השפעה בחוגי השלטונות, ובכל מקום התחשבו בדעותיו. בפיקחותו הרבה חילץ יהודים מן המיצר, וסופרו עליו מופתים ונפלאות. התערב בעניינים ציבוריים, והתכתב עם גדולי הדור. לא הצטרף לאגודת ישראל. הקים בתרפ"ח את ארגון רבני מערב גליציה, ורוב חבריו סרו למשמעתו.

בעל תפילה בהשתפכות הנפש בקול המעורר כוונה, וכוחו היה רב בנגינה והלחנה. ניגוניו מפורסמים כמלאי געגועים והשתפכות על גלות השכינה והרמת קרן ישראל, ומוסיקאים נודעים התפעלו מהם. על חסידיו נמנה החזן הידוע יוסלה רוזנבלט. היה גם סופר אומן, ובעל כתב יד ברור ונאה בדייקנות מופתית ובמליצת לשון להפליא.

בהגיעו לשנותיו של אביו גלה מבובוב, והתישב בטשבין בשנים תרצ"ב–תרצ"ז. גר בבית ר' שלמה חיים מלר הי"ד, ותרם רבות לפריחתה החסידית של העיר. אלפי חסידים נהרו אליו במיוחד למועדים, ועל כולם השרה אוירה חמה ועילאית. קשרי ידידות אמיצים נקשרו בינו לבין רב העיר.

שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה נשכר אוטובוס להבריחו מבובוב, כי ידעו שבגלל פירסומו יתנכלו לו הנאצים תחילה. בטרנוב מצאו בקושי רב מכונית ללבוב, אבל היא הוחרמה בקולבסוב. כאן הצטרפו אליו בני משפחתו, והמשיכו בעגלה מזרחה עם זרם הפליטים, ותחת הפצצות הגרמנים המתקדמים. בקרעשוב עברו את הסאן מספר דקות לפני פיצוץ הגשר, והמשיכו לבילגורייז, זמושץ, פוריצק והורוכוב עד לוצק. בסוכות נסע ללמברג, והתגורר בבית הנגיד הלמדן רח"ה אשכנזי, שהפליג במעשי חסד למאות אנשים במסירות נפש רבה. עם כניסת הנאצים עבר לבית חסידו ר' אביגדור ברינר. חתניו הסתתרו בבית סמוך אצל ר' איטשע לייזר. בנו רבי שלמה היה אצל ר' יהושע גרסטל, וביום צרה לא ידע מהנעשה אתם. ביום שישי השחור ר"ח אב תש"א הרשו הגרמנים לאוקראינים לנקום את רצח פטלורה מידי יהודים, ואסרו 12,000 יהודים. כל המאמצים בחו"ל להצילו היו לשוא, ובערב שבת לפני השקיעה נלקח מביתו לבוש בגדי שבת. כשהתכופף בדרך להרים את כיפתו, הוכה על כך באכזריות. מהכלא הובלו האסורים במשאיות לחורשה ליד יאנוב, וכרו לעצמם את קבריהם. שם נספה ביום שני ד' אב תש"א עם צעיר בניו משה אהרן, ושלושת חתניו: ר' יחזקאל שרגא ה"ש, ר' משה סטמפל, ור' שלמה רובין הי"ד.

פנקסים רבים של תורותיו נרשמו ע"י תלמידיו, נטמנו בפולין ואבדו בשואה. כמו"כ אבדו פנקסיו בנגלה ובנסתר, שיריםשחיבר ע"ד הסוד, וספר שלם של תורותיו שנטל עמו בנו רבי שלמה בבריחתו לצ'כיה. מצבות בית העלמין בבובוב נעקרו ע"י הנאצים, ובבית האדמו"ר מצוי בי"ס מקצועי עם פנימיה.

ילדיו: א. רבי שלמה ממלא מקומו כאדמו"ר מבובוב; ב. ר' חיים יהושע שנפטר בסיביר; ג. ר' יחזקאל דוד האדמו"ר מפקשיבניצה; ד. הב' משה אהרן שנספה עם אביו; ה. דבורה לאה זו' האדמו"ר ממילווקי רבי יעקב ישראל טברסקי ב"ר בן-ציון יהודה ליב מהורנוסטייפל; ו. רבקה בילא זו' ר' יחזקאל שרגא ה"ש ב"ר ישעיה מטשכוב; ז. נחמה גולדה זו' ר' משה סטמפל, בנו של ציר הסיים ר' שרגא פיבל מקראקא; ח. ברכה זו' ר' שלמה רובין ברצ"ה ממישלניץ; ט. שיינדל רייצא זו' ר' ישראל דוב וייץ; י. גיטשא זו' ר' מרדכי צבי ליפשיץ; יא. מלכה זו' ר' ישראל יעקובר.

אגרת הקודש, קראקא, ישיבת "עץ חיים", דפוס מ. לנקוביטש, תרצ"ט, 4 עמ'. דברי עידוד במצוקת הזמן, וקריאה לסייע לנפגעים. נכתבה כשיוצאי פולין בגרמניה גורשו לגבול בזבונשיין. נדפסה שוב בסוף דב"ח עה"ת, ברוקלין, במכתבי קודש, ח"ב, א, ובעוד מקומות.

קדושת ציון, ח"א עה"ת, ברוקלין, דפוס דייטש, תשכ"ז, רנד עמ'. יצא לאור ע"י בנו רבי שלמה, ובהקדמתו כתב כי התורות לוקטו משרידי רשימות תלמידיו ששמעו מפיו. הוא משרטט מעט מגודל פעולותיו של אביו, עם כמה מדברי תורתו. רמ"מ ב"ר יוסף הלל ברכפלד העתיק וסידר הכתבים, ור' שאול הוטרר מימן את ההדפסה.

ח"ב, על המועדים, נ"ך, אגדות הש"ס, ליקוטים, והשמטות עה"ת, דפוס סענטרי פרעס, תשל"ו, רב עמ', עם הקדמה נוספת מהבן המו"ל. למעתיק הראשון סייע ר' שמריה ציטראנענבוים. בעמ' קנה שער נוסף: עטרת שלמה, ליקוטי תורות מרבי שלמה מבאבוב, עה"ת, נ"ך, ש"ס ומפתחות כלליים. את תולדותיו כתב חסידו ר' אלימלך אלעזר ארנברג בספר ארזי לבנון, ח"ג כי מציון תצא תורה, קה-רב.

בספר מכתביו בעניני ציבור: ממהרי"ד מבלז ואליו בתרע"ב (ב-ג); להגרח"ע גרודזנסקי וממנו בתרח"ץ (ה-ו); ממהרי"ץ שניאורסון ואליו בתרח"ץ (ז-ח); נגד ביה"ס שרצה לפתוח רמ"צ יונג (לב); במחלוקת כוללי דרוהובטש-ויזניץ (לא, מתשובה כהלכה); בבחירות תרצ"א–תרצ"ט (לר-לה). כמו"כ הסכמות (מז-מח); מכתמים וחידות (מט-נז).

לקהילות בגליציה: אושפיצין בתרפ"ה (מב); בובוב (כד); יאסלו בתרצ"ד (לג); צאנז (י); קשאנוב בתרפ"ו, לרה"ק הגיסים נכדי רבי שלמה בוכנר ר' שלמה אריה ליב שנברג ור' אליהו רויכוורגר (יז). כמו"כ לשו"ב ר' שמואל יעקלי ברגר מברטשט בתרצ"ט (יב), מארזי לבנון, קסב, ושם גם המכתב לר' שלמה דוב לונדון מאנטורפן ובסוף ימיו בירושלים, שהשתדל רבות בהצלת רבו.

בין גדולי חסידיו: ר' איטשע בארבער (פיוויניטשער) זקנו של ר' שלמה מבת-ים. נסע עוד אל הדב"ח ומהר"ש, נפטר תרצ"ב; ר' כתריאל בלומנפלד מגורליץ; ר' יעקב הירש ור' ישראל יצחק מאס מקראקא; ר' שרגא פיביש פלאקס מוישניצא; ר' שלום יצחק פרידמן מצאנז ישן; ר' יחיאל מיכל קלוריער; ר' אברהם קליינהנדלר מבוכניה; ר' קלמן רוטנברג (קלסנר). המשב"ק היה ר' ישעיה ניימן הי"ד. כמו"כ ר' יחזקאל רוטנברג המלחין של בית באבוב.