ר' שלום אליעזר ב"ר חיים הלברשטם

מרצפרט (תרכ"ב–תש"ד)

נולד בחודהמ"פ תרכ"ב (או תרכ"א) לאביו רבי חיים מצאנז בהיותו בן ס"ה. האבא קרא לו ע"ש שני ידידיו ר"ש מבלז ור"א מדזיקוב. בגיל צעיר אירס את מרים שרה בת גיסו רבי מרדכי דוד טברסקי מהורנוסטייפל. באלול תרל"ו נשאה, וקיבל בירושה את טליתו של אביו. על אף שהיה בן י"ד בפטירת אביו, הירבה לספר ממנו עובדות והנהגות כל ימיו.

דרך בעקבותיו בכל עניני ההלכות והמנהגים, ובפרטים רבים נהג כאחיו משינאווא. כל ספר שו"ת דב"ח היה שגור על פיו, וישישים העידו שעבודתו כעין עבודת אביו. עשר שנים אכש מזונות בהורנוסטייפל. חמיו נתן לו ת"ח מופלג מתלמידי הצ"צ מליובאוויטש שלמד עמו בשקידה, ותוך שנה נבחן על כל הלכות נדה ומקואות וחלק גדול מחו"מ. כשהרוסים אילצוהו לשוב לגליציה, גר זמן מה בשינאווא אצל אחיו, ואח"כ התישב בטרנוב.

בתרנ"ח נפטר רבי נפתלי הירצקא זילברמן מרצפרט שבהונגריה, מגדולי חסידי אביו. אז עבר לשם בתר"ס, אחרי שעשה חצי שנה בישובו טעגלאש הסמוך. נעשה מנהיגם של חסידי צאנז בהונגריה, ובעשרות השנים שגר בה, היתה אליו נהירה עצומה. רבנים שיחרו את פניו, והסבו לשולחנו. המוני עם בקשו את ברכותיו ועצותיו, והשפעתו קרנה על כל ערי הסביבה והמדינה כולה. במיוחד הרבו לפקוד את חצרו בעשור האחרון שלפני החורבן. המוני אורחים באו אליו לשבת שלפני ז' אדר, ואח"כ יצאו לציון הרבי מקאלוב.

הנהגתו הייתה בפשטנות רבה. בליל שבת ערך שולחן, ולרוב אמר תורה מספר זרע קודש. יש והיה נשאר בליל שבת ליד שולחנו עד הבוקר, ומספר מעשיות מצדיקים. בשנים הבאות עברו החסידים אחרי השולחן לבית בנו ר' זושא, וישבו בצוותא עד הבוקר. יחידי סגולה בין החסידים מסרו פתקאות לרבנית, והקשיבו לסיפוריה על מה שראתה בבית אביה, אצל צדיקים אחרים, ובמיוחד אצל הרבי משינאווא. הצניע את גדלותו בתורה בנגלה ובנסתר, ואת הערותיו רשם בגליונות ספריו. נודע בהתלהבותו בתפילה, ובמסירות נפשו לעזור לכל יהודי. נשאר בסוכה כל ימי הסוכות, גם כאשר ירדו גשמי זעף. פרוש מעניני העוה"ז, ולא התענין במדיניות ובמפלגות. סיפורי נפלאותיו רבו עד מאד, והשתדל להצניעם. גם גויים ידעו כי איש קדוש הוא, אישי השלטון התחשבו בו, ועו"ד נוצרי מדברצין סירב לקבל סניגוריה מיהודים אם לא התיעצו תחילה עם רש"א. כל שנה נסע בקיץ למקומות מרפא, ובכל מקום ששהה לשבת, התקבצו אליו המונים. מהרי"ד מבלז נהג בו כבוד רב כששהה ברצפרט בזמן מלה"ע א', וגם לחסידיו ציוה לנהוג כן. בידידות נאמנה היה עם ר"ש רוזנברג מאונסדורף, רח"א שפירא ממונקטש, ושאר צדיקים.

רבה היתה תרומתו לעידוד רוחם של היהודים בשנות המלחמה. כבר בתרצ"ט השתדל לעלות לארץ, ובשנים שאח"כ השתדלו למענו קרוביו ומוקיריו. רבי משולם זושא טברסקי מטשרנובל העמיד לרשותו את הסרטפיקט שהשיג עבור זקנו ר' ישעיהלה הי"ד, אבל חזקו עליו הפצרות רבנים ואישים מכל המדינה לבל יעזבם בשעה כה קשה. החביא בביתו פליטים יהודים רבים. תפילותיו בימים הנוראים תש"ד המסו לבבות. בסוכות היה אצלו אחד משלושת האתרוגים הכשרים שבמדינה.

באסרו חג פסח כינסו הנאצים את יהודי העיר, ושלחום לנירעדהאז הסמוכה. לשוא השתדלו יהודי המקום שישוחרר, ועם משפחתו הועבר למחנה הריכוז ווארין-לאפאש. תחילה נהגו בו בהקלות מסוימות, אלא ששוטר הונגרי אחד אילצו לגזוז את זקנו. בהשתדלות נכבדי דברצין בא משם קצין גבוה לשחררו, אבל הוא סירב ואמר שילך עם כל היהודים. שלוה פנימית היתה נסוכה על פניו, וכל הזמן שקע במחשבותיו. אח"כ הועבר למחנה שימא-פוסטא בו נפטרה הרבנית בגיל פ"ה, ואחרי המלחמה הועברו עצמותיה לנירעדהאז. גם משם סירב להשתחרר, אף כי השיגו זאת בשתדלנות מבודפשט. בגלל חולשתו הועבר לביי"ח בנירעדהאז, ויחד עם האב"ד ויהודי העיר נשלח לאושוויץ, אחרי שאביו נגלה בחלום, ולבש קיטל ותכריכים. הגיע לשם ביום ט"ז סיון תש"ד, ובו ביום נעקד. שעה קלה לפני־כן הבטיח שינצל מי שישיג לו מים לנטילת ידים (כיפה וטלית קטן), ואמנם כך היה. אותו יהודי ניצל בניסים וגר כיום בארה"ב. יש מוסרים כי בגלל אצילותו והכבוד שרחשו לו מלויו הפרידוהו המרצחים מיתר היהודים, ובגלל שפתיו המרחשות תפילה ותשובתו האמיצה, ירו בו במקום לתוך בור מלא גויות הי"ד.

ילדיו: א. ר' חיים ראב"ד סטמר; ב. ר' משולם זושא יצחק מרצפרט; ג. חנה הבכירה נישאה לנכד המגיד מטריסק, ובשנית לרמ"מ הלוי רוזנפלד ב"ר שלום מקמינקא; ד. סימא ברכה זו' העצי חיים מסיגט; ה.

חיה פראדל זו' רב"צ מבובוב בזיווגו השני; ו. אדל זו' ר' חיים ב"ר בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בזיוו"ש אשת ר' ישראל צבי רוטנברג האדמו"ר מקאסאני בעל "אִיר מלא". נספו בתש"ד באושוויץ עם ג' בנותיהם הי"ד.

הסכמותיו פזורות בספרים שונים. שנים ממכתביו בתר"ע לימין הרב מנאסאד, בקונ' כתב יושר דברי אמת. מכתבו על מחלוקת הרבנות בסטמר, בקונ' שפת אמת. מכתבו אל המנחת אלעזר מתרצ"ו נגד אגו"י, בספר תיקון עולם, מונקאטש תרח"ץ. מכתבו לר' עוזר פריד מקליינווארדיין, כרם שלמה, אלול תשל"ח, יד. מכתבו מעשי"ת תש"ד לר' יודא ליבוש שלא לזלזל באיסור נבלה, עיר חנוך, ח"א, תשל"ח, קנד-קנה.