ר' יעקב ב"ר טוביה יחיאל מיכל הלפרין

מפמורן וזוואניץ (תנ"ח–תצ"ח)

נולד בשנת תנ"ח לאביו ר' טוביה יחיאל מיכל הראשון אב"ד סווירז וברזאן. רבה של פמורן, ואח"כ בזוואניץ שבמחוז קמניץ בפודוליה, וחכם הספרדים מחאטין עד בנדר. יגע וכתב חידושים גם בסדרים קדשים וטהרות, ונקרא חריף. הבעש"ט עשה שאלת חלום, והראו לו עליו שנשמתו היא של הרב אלפסי, וכיון שלא חיבר על קדשים וטהרות, בא עתה בגלגול לתקן זאת. זמן קצר לפני פטירתו ביום כ"ט ניסן תצ"ח, קיבל כתבי רבנות מברלין ומקונסטנטינופול.

ר' זאב וולף הכהן חמיו, היה אב"ד לומזא בילדותו ואח"כ בבריסק. נשא את רחל בת הרב אבא מארי. אחיו היה ר' משה מנחם מנדל (בוכנר) אב"ד דרוהוביטש בלז וסלוצק. שניהם בני הנגיד ר' אריה ליב, ב"ר משה כ"ץ אב"ד ויסוקי הסמוכה לבריסק ואח"כ אב"ד ורמ"מ בלוצק, מחבר שו"ת וחידושי מהר"ם ותשובתו בשו"ת גאוני בתראי, לו, חתן ר' יהודה ק"ב ב"ר מאיר ב"ר שאול וואהל. ילדיו: א. ר' מרדכי צבי הירש, חתן הפרנס ר' משה דובריש מחעלם, גיסו של ר' איציק אב"ד בראד. ילדיו: 1. ר' זאב וולף אב"ד מאדלי באזיש, חתן ר' מרדכי מזברז, בנו של בעל לקט יוסף; 2-3. בנים מופלגי תורה בקראשנין; 4. כונה בלעוורטוב זו' ראל מפוליאה אב"ד דובענקי, ב"ר צבי הירש אב"ד הלברשטט; ב. מראדיל זו' ר' יעקב מפמורן וזוואניץ (ולא פראדיל, פרידל); ג. דרעזיל זו' ר' שלמה ב"ר אברהם אבלי אב"ד קלויז בריסק, ב"ר שלמה חריף אב"ד סלוצק ולבוב.

ר' אבא מארי בנם של ר' יעקב אב"ד וינא, וזו' מראדיל ששמה נפוץ בין צאצאיה. כשאביו חלה את חוליו האחרון, נזדמנו לוינא הרבי ר' השל ור' שפטל בעל ווי העמודים, וביקש מהם שישגיחו על בנו היניק. כך נתגדל בבית הרבי ר' השל, עד שהיה בקי בש"ס טורים ואשר"י בע"פ. כשגדול אחר סידר ספר שו"ת שלו לדפוס בווינא, ביקש מרבי השל שישלח לו תלמיד חריף לפלפל בדבריו ולהכינם לדפוס, ושלח לו את ר' אבא מארי. בשהותו שם פרצה שריפה שכילתה את ספרי הסמ"ע בהם היו הגהות רבו על כל דף. רבי השל התאבל על כך מאד, והתנחם בזאת שתלמידו ישוב ויוכל לשחזר הכל מזכרונו, וכן היה. אח"כ הסמיכו להוראה עם רבי שפטל בכבוד רב, והתעודה היתה בטרנופול אצל נכדו ר' נחום ב"ר ישראל איסר אב"ד בריסק ופינסק. נמנה על מגורשי וינא, עם בן דודו ר' נפתלי הירץ אב"ד לבוב. כיהן כרב בכמה קהילות בליטא ובנובהרדוק. נשא את בתו של ר' שלמה אב"ד זמושץ. משנפטרה נשא את בת ר' ישראל איסר אב"ד לובלין, בנו של מהדו"ב חתן המהרש"א ונכד הרמ"א. ילדיו: א. ר' שלמה אב"ד קוברין. ילדיו: 1. ר' ליב חתן ר' נחמן כ"ץ אב"ד באר, ב"ר שמחה רפפורט; 2. זו' ר' חיים שמחה בזולקווא, ב"ר נחמן הנזכר אב"ד באר; ב. ר' שמשון מזולקווא, פרנס בגליל לבוב ואב"ד פלוצק; ג. ר' אליהו אב"ד צורטקוב, נפטר בצעירותו; ד. ר' ישראל איסר אב"ד בריסק ופינסק שבניו וחתניו רבנים מפורסמים; ה. כלת ר' איציק ר' אליהו ראליש (או יאלוש) אב"ד ליסא. בניהם יעקב, איציק ושלמה, אימצו את שם העיר כשם משפחתם, וגרו בברעסלא; ו. זו' ר' צבי אב"ד בראד; ז. רחל הנזכרת, זו' הראשונה של רז"ו כ"ץ מלומזא; ח. זו' ר' זאב, אחיו של ר' איציק לנדש, ואביו של ר' בריש חתן ר' ליפמן מבראד.

לר' יעקב נולדו: א. ר' זאב וולף שמילא את מקומו בזוואניץ; ב. ר' שלמה יצחק אב"ד טרנופול ובאר; ג. ר' ישראל חתן הנגיד היחסן מנהיג מדינה ר' דניאל בנארול, אחיו של ר' סנדר אב"ד זמברוב.

הניח חיבורים רבים, ובהם: בית יעקב, חיבור גדול הכולל שו"ת, חידושי סדר קדשים בו עסק עם תלמידיו: הלכות קרבן פסח, בנין מזבח ועבודת יו"כ, ופלפולים בסוגיות הש"ס, רמב"ם ופוסקים. העתק מכתב ידו וסודר ע"י בנו רש"י לפני תקמ"ד, בתוספת הרבה שו"ת וחידושים משלו. נעתק שנית בצורה נאה אך בשיבושים בסטרי בשנת ת"ר, ע"י רנ"ה הלפרין נכד אחי המחבר. בספריו קורא למהרש"ל וללבוש זקני, ומוח"ז לרמ"א ולר' יעקב טמרלש. הוא מזכיר את ספריו הנוספים: על יו"ד, על חו"מ, קונ' התערובות, חידושי כתובות, על ספרי, עמ"ס תמיד, לחם הפנים, על ד' טורים, וספר כללים שחיבר בצעירותו. ספר תרי"ג מצוות ע"ד הרמב"ם חיבר במצות אביו, והכל אבד. רוב השואלים פנו אליו בתארים מופלגים. ביניהם: מח' רבני לבוב, מח' רצ"ה הורביץ אב"ד צורטקוב בתפ"ב, מח' הפנ"י, מחכמי בוצץ, למח' ר' אברהם טרויש אב"ד רוהטין בתפ"ח, לתלמידו ר' ליבש ר' נחמן מפודהייץ בתצ"ג בקבלה. ידי זרים שלטו בכתביו, ואחד מתלמידיו הדפיס ספר מחידושיו מלה במלה על שם עצמו. אצל נכדו ר' יחיאל מיכל צבי הירש ראב"ד אודיסה היו בכתובים ששת ספריו על תרי"ג מצוות, שו"ת בית יעקב וחידושי ש"ס, ובמיוחד על קדשים וטהרות. ד"ת ממנו נדפס בספר אמרי נועם פרשת שלח.

ר' יעקב ב"ר יוסף ראה לפי: הלפרין, ר' חיים יעקב