ר' יעקב אליהו הלפרין

(ולא אלחנן)

חמיו, היה בנו של ר' משה מאך אב"ד שריגרד שאחותו נישאה לבעל מגיני שלמה, בנו של הנגיד ר' שמואל מבריסק דליטא שנקרא ר' שמואל ר' משה ר' הלל"ש אבי הבית הלל, וחתנו של ר' נתן נטע שפירא דרשן בלובלין (חתן ר' ישראל איסרל לוריא אב"ד לובלין, ב"ר יחיאל האב"ד שם, בן המהרש"ל), ב"ר יצחק שפירא אב"ד קאוולי ולובלין בה נפטר בשנת שפ"ג, ב"ר נתן אב"ד הורודנא מח"ס מבוא שערים. ר' יעקב אליהו נולד אחרי שלאביו לא היו בנים כעבור עשרים שנה מנישואיו. אליהו הנביא למד כל יום עם האבא, ופעם כשהבחין שהמשרתת זכתה לראות אותו, השיא לה אחד מחשובי תלמידיו. כשנודע הדבר לרבנית, הפצירה בבעלה שיבקש גם עליהם. בברכת אליהו נולד להם ר"א, והוא עצמו היה הסנדק. מגיל ט"ו למד בישיבת דודו המג"ש שנה וחצי (וי"א שלוש שנים חכמת הנסתר). רבו הסמיכו במכתב נדיר ששיגר לאביו, ובו נאמר: בהליכות התלמוד לבו פתוח כפתחו של אולם, ובחכמת הקבלה כמוהו כמוני. על סמך זה קבלוהו בני שריגרד למלא את מקום אביו. בפרעות ת"ח ברח משם, ונתקבל לרבנות בוצץ, סטרי, טיסמניץ, ובסוף ימיו לזלוטשוב בה נפטר ונטמן. החליף שו"ת עם ידידו ומחו' השי"ך, ונודע בכוחא דהיתירא שלו.

בשנת תל"ח חיבר ספר אהלי יעקב על ארבעת הטורים, ואדרת אליהו — דרושים עה"ת. שניהם בכתובים בספרית אוקספורד. היה חתנו של ר' אליעזר (או אלעזר) ר' טודרס מפראג, חתנו (ולא בנו) של ר' חיים אב"ד ור"מ קעלין ומדינת ביהם (ולפי נו"א היה חתן חמיו של ר' חיים:) ר' סיני ר"מ בפראג ואב"ד פוזנא וניקולשבורג, אחי המהר"ל, ר' חיים אב"ד פרידבורג, ר' שמשון אב"ד קרמניץ זקנו של רבי שמשון מאוסטרופולי, בני ר' בצלאל מפוזנא אחי ר' יעקב אב"ד וורמייזא וכל מדינות הקיסר אשכנז ופולין, בני ר' חיים מוורמייזא ב"ר יהודה ליואי הזקן מפרג, נכד רב האי גאון מצאצאי דהע"ה. בתו של ר' יעקב אליהו נישאה למהר"ם (ר' מאיר או ר' מרדכי) מרגליות. ילדיהם: א. בת שנישאה לבן השו"ך. ילדה לו שני בנים, אך נישואיהם ידעו מעלות ומורדות; ב. ר' משה הינדש מקרמניץ, ובנו יחידו ר' יוסף אב"ד קרעשוב חתן פרנס ד"א ר' זליג מחעלם.