ר' מרדכי ב"ר אברהם שבח הלפרין

מברודי (תק"ע–תרט"ו

בנו של ר' אברהם שבח מזורובנא וברודי. נסע בצעירותו לפרקים אל רצ"ה מזידיטשוב, ושמע ממנו ד"ת. הדע"ק ורבי יהודה צבי מרוזלא סמכו ידיהם עליו, ואמרו שבני ישראל יוושעו בתפילתו. נשא את רייכל בת ר' שמואל מדרוהוביטש. כשהציעו את השידוך לחמיו, נסע אל רצ"ה מזידיטשוב שאמר לו: אני יכול להעיד שהחתן הוא ירא שמים.

חמיו שנפטר בגיל ל"ו נקרא ר' שמואל ר' איציקלס, על שם אביו ר' איציקל מדרוהוביטש, חתן הגביר ר' אבא משם. הבעש"ט היה אצלו כמה שבועות וכתב אליו מכתבים, לפי מסורת המשפחה וכמוזכר בנתיב מצוותיך. חמיו נשא את אדיל בתו היחידה של הצדיק ר' מנחם מאניש מלבוב בדרוהוביטש נכד הט"ז. נינו ר' מוניש מברודי שמע נפלאות על שקידת תורתו ועבודתו, מזקני דרוהוביטש ומרבי שלמה מדולינא. כשהיתה פעם מגיפה בדרוהוביטש, הלכה פעם נכדתו רייכל מפוחדת אל הצדיק ר' משה אליעזר שבסוף ימיו גר בדרוהוביטש, ואמר לה שבני רבי מאניש אין להם להתירא משום דבר, כי הם מוקפים מתורה ועבודה ויראת שמים. הגאון ר' מיכל בנו יחידו של ר' מאניש, נפטר במבחר שנותיו בתוך שנה לפטירת אביו, ורצ"ה מזידיטשוב הספידו. בתו היחידה נולדה כבר אחרי פטירתו, ונקראה אדיל על שם זקנתה אדיל תושבת דרוהוביטש שנטמנה בלבוב. היתה בת רבי משה קיקנוש, מלשון קיקיון על היותו מצאצאי יונה.

הנביא, ובעת עלילת דם נטלה עליה את האשמה, כדי שישחררו את היהודים שנתפסו. בינתים הודתה השפחה ששקר העידה, ואעפ"כ לא פטרוה מכיון שסירבה להמיר את דתה. היה זה ביום ו' כ"ז אלול ת"ע בהיותה צעירה. לבשה בגדי שבת, הדליקה נרות, ועלתה על המוקד בשמחה כשידיה פרושות לשמים.

ממשפחתה של רייכל נותרו רק בנות שלא ידעו בבירור את פרטי יחוסם, רק דברים כלליים על זקנם.