ר' אברהם זידא ב"ר זאב הלר

מצפת (נו' תרנ"ד)

נולד בצפת בשנת תרנ"ד לאביו ר' זאב ב"ר ישכר דוב, נפטר כ"ט אייר תרע"ח, ולאמו צפורה בת ר' אלעזר נחום, נפטרה א' ניסן תרפ"ה. שמו המלא: משה, יעקב אברהם זידא. למד בישיבת תורת א"י אצל הרידב"ז, שכיבדהו בתרס"ט לדרוש ברבים את פלפולו בהיכל הישיבה. כעבור כמה שנים נאלץ אביו לצאת לוינא לדרוש ברופאים עבור זוגתו, וכיון שהטיפול התמשך, נמסר ראי"ז להיות מהיושבים בבלז אצל מהרי"ד שהאב היה ממקורביו. בשבתות וימים טובים סעד על שולחן מהר"א, ובסוכות אצל המהרי"ד שקרבהו מאד, ואמר על זקנו, ר' אלעזר הלר מחסידי רבי אהרן מטשרנובל, שהוא תכשיט. בקיץ תרע"ד שב לצפת עם הוריו. בחודש תמוז נשא את חיה פרידא, נפטרה י"ד שבט תשל"ד, בתם של ר' חיים (ד' שבט תש"ח) ב"ר פנחס ברזל, וזו שרה (כ"ב חשון תרע"ח) בת ר' ראובן הכהן. בעת המלחמה סבל מרעב ומחסור, וחלה בטיפוס כתב מנשיא כולל דרוהוביטש הרב אח"ד סופר בחתימתו יום י"ח אלול תרצ"ד אל הרב אברהם זידא הלר מצפת הבהרות. אח"כ כשנפטר אביו, נתמנה להיות ר"מ מנהל הישיבה והת"ת בית חתם סופר. כאשר הישוב בצפת נידלדל עקב מלה"ע השניה התאחדו שני המוסדות, ונעשה ר"מ ומנהל שלהם. בקיץ תר"ץ ניצל בנס כשערבים מזוינים עצרו את המונית שבה נסע מחיפה לצפת, ושוב ביום כ"ח אדר תרצ"ח כשהפורעים הרגו ביריות את נוסעי המונית בה נסע. פרטי הדברים ומקצת תולדותיו רשם בהקדמה לספרו שו"ת דברי אברהם שהחליף עם גאוני א"י בעיקר, ח"א, ירושלים תשל"ט, קד עמ', סב סי', ובסוף ספר שם משמואל שהוציא לאור מזקנו אב"ד צפת. המסכימים: רד"ב ויידנפלד בתשכ"א; רש"ז אויערבך בתשל"ט (כת"ר אינו צריך כלל לדידי לדכוותי).