מבוסק (תר"ך*–ת"ש*)
נולד בציעשינוב לאביו ר' פנחס משה (נפטר לפני תרנ"ח), ב"ר חיים (אחיהם של רצ"ה חריף מבוניהאד ור' שמואל זנויל מפשמישל נכדי התוי"ט), חתן זקנו של ר' יעקב לרר, המו"ל של קונטרס הגאון ר' צבי חריף. דומ"ץ בוסק עשרות שנים. למדן ומפולפל כאחד הגדולים. התחבט מאד בפרנסתו, ובתרנ"ו ערך מסע להונגריה. בימות החורף מכר דגים מלוחים, ובלילות ובחודשי הקיץ עסק בתורה בעיון ובהתמדה. בגלל דחקותו לא היה יכול להדפיס את כל חיבוריו שהיו עמו בכתובים שנים רבות.
שקלי גולה עם"ס שקלים, נחלק לארבעה: א. שקלי גולה — שקלא וטריא במשניות המסכת, ב. תרומת הלשכה — פירוש ומראי מקומות, ג. שירי לשכה — פלפולים בענייני המסכת, ד. ח"ב מתוך פירושו הגדול על הירושלמי. לעמבערג, דפוס ר' חיים ראהאטין, תרנ"ח (בשער: תרמ"ח!), ב, לד ד'. המסכימים: ר"י שמלקיס בתרנ"ז (דברים ישרים למוצאי דעת); בתרנ"ד ר' יצחק חיות מברודי (איקלא לאתרין ובא בצל קורתי האי גברא רבא ויקירא, מלא וגדוש בתלמוד ופוסקים... ותהיתי על קנקנו, ומצאתיו מלא ישן); ש"ב רא"ב קלוגר (חריף ובקי בכל חדרי תורה, מלא תורה כרימון נשמע כפעמון); ר' משה ריינהולד ראב"ד ברודי (עיינתי בקצתו ומצאתי בו דברים טובים וראויין למי שאמרן, כל מן דין סמוכו לנא); ר' שמעון באב"ד אב"ד טרנופול; בתרנ"ו ר' יעקב תאומים ראב"ד קאלאמע (הנני מכירו מנעוריו); ר' משה בן עמרם גרינוולד אב"ד חוסט; רח"א שפירא בשם אביו רצ"ה אב"ד מונקאטש (וכנראה שהוא ת"ח מופלג, ולכתת רגליו לדלג זו הדחק הציקהו לעקור מביתו, ולכתת רגליו לדלג על הערים לבקש תמיכה מאחב"י... בכבוד הראוי לת"ח נכבד כמותו); ר' שלמה סופר אב"ד בערגסאס; רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא בתרנ"ד ע"י המשב"ק ר' משולם גרידינגר. היו לו הסכמות נוספות מאב"ד זלוטשוב ועוד, וקיוה להדפיס בספרו עמ"ס עדויות: עדות לישראל עם פירוש עדות ביהוסף. ספר זה היה גדול יותר בכמות ובאיכות, וחלק מההסכמות מוסב על שני הספרים. בהקדמתו כותב שאב"ד לבוב ציויהו להדפיס על עדויות תחילה, אבל של שקלים היה כבר תחת מכבש הדפוס. בדף כו. תאריך הכתיבה: ער"ה תרנ"ב.
חידוד הלכה על יו"ד הלכות מליחה, ביצים, בשר בחלב ותערובות, בילגורייא, דפוס נטע קראנענבערג, תר"ץ, עה ד'. בהקדמתו מבאר מהות החיבור, שליקט בו בלשון מובנת את חידושי החוו"ד והפמ"ג, ובמדור העיקרי חידוד הלכה הציג את הדינים ומקוריהם מש"ס, ראשונים ואחרונים. במדור השני קונטרס אחרון חיזק את הדברים בפלפולים שאינם מהסוגיות השייכות לענין. סיים לחבר את הספר בתרפ"ט, וקיבץ את כל הונו להדפיסו. בהתחלה ג' ההסכמות הראשונות מספרו הקודם וה' חתימות, עם שתי חדשות: מהר"ם שפירא מפיעטרקוב (מאז ידעתי את כת"ה לגדול בתורה שוקד בלימודים... ודבריו בנויים על יסודות נאמנים, לחדד לומדי למד בהלכות אלו בפלפולים שונים); רצ"י מיכלזון מוורשא (ונתנו עידיהן גאוני הדור קשישאי, כי הוא מבני עליה והנם מועטים... ותורתו הכריזה עליו מבחוץ).
נמוקי הרא"ה על ששה סדרי משנה, לבוב, דפוס יחזקאל זייץ וזעליג לאנגשטיין, תרצ"ד, נב ד'. נדפס רק ח"א על זרעים, ובו תירוצים לקושיות שהניחו התוי"ט והכס"מ בתימה. בהקדמתו מצטדק על שמחדש פירושים מקוריים ליישוב קושיות, ובעיקר במסכתות שאין עליהן גמרא. תאריכי הכתיבה שבספר: תרפ"ח. נכלל ברשימת המפרשים שבשער קבוצת מפרשי המשנה, אבל רק קטעים בודדים צולמו בפנים. היו עמו מאות דפים על כל הסדרים, כתובים כעין תוי"ט חדש.
סתרי בראשית, בילגורייי, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"ח, כ ד'. מאמרים ודרושים עה"ת, וגילוי נסתרות בסדר ששת ימי בראשית, שהבריאה היתה הרבה קודם, אלא שחרבה וחזרה לתיקונה בששה ימים. בהקדמתו בה מתגלות ידיעותיו במדעים בותב, שלדרכו יתורצו קושיות המפרשים, ולא תהא סתירה מתגליות חכמי המדע. נותרו בכתובים: קן מפורשת עמ"ס קנים (חיברו בתרפ"ו); ביאור (או נמוקי) הגרא"ה על תוספתא טהרות, ביאור הגרא"ה (ואח"כ: ביאורי הרא"ה) על כל תלמוד ירושלמי (חיברו בתר"ן); סדר למשנה על סדרי המסכתות, וח"ב לוח לכל הדינים הנמצאים בששת הסדרים; שו"ת הרא"ה; פלפולא חריפתא על סוגיות הש"ס (מימי חורפו); שאגת אריה על יו"ד; פירוש קצר על כל הירושלמי; תכשיטי כלה (או נמוקי הרא"ה) עמ"ס כלה; מטעמי מלך – הגהות ותיקונים על הרמב"ם והראב"ד ונושאי כליהם.