ר' שמואל ב"ר ישראל הלר

מצפת (תק"ס*–תרמ"ד)

נולד בשנת תקמ"ו(?) בווארשא (וי"א בסביבות לובלין או בגליציה). אביו ר' ישראל, לא לוי, היה סוחר יפה תואר, ועמד בנסיון גדול כיוסף הצדיק. כשברח ובא לפני רבו החוזה מלובלין, אמר לו שרואה עליו אור גדול, ויזכה לבן חכם. אבי אביו ר' אברהם פרץ היה אדם גדול ובעל מדרגה. פעם למד בזוה"ק פרשת ואתה תחזה, וראה מה שיהיה עם זרעו עד ביאת המשיח. ממקורבי החוזה מלובלין, ובעל תוקע אצלו. הבל פיו של החוזה המקריא היה כה חם, עד שנאלץ לעמוד יחף במים קרים, ועכ"ז כמעט שנשרף. אבי ראי"פ היה אחי אביו של ר' ישכר בר מזלוטשוב, נכד בעל סמיכת חכמים. יחוס ר"ש הגיע לסמיכת חכמים גם מצד אמו, בתו של רבי משולם פיביש הלר מזבריז'. נזכר שהיה נכד רבי אלעזר הלר, ואינו ידוע.

בקטנותו זכה להיות אצל החוזה מלובלין, שחנכו במצות תפילין. כשהרבי שכח את קופסת הטבק בביתו מיהר להביא לו, ואז לחש החוזה באוזניו עשרים מילים. בזקנותו אמר שבמילים אלו גילה לו החוזה את כל תולדות חייו עד תומם, וכיון שעדיין אינו מבין כמה מילים, סימן שנותרו לו עוד שנות חיים, וי"א שכמה ימים אחרי כן נפטר. כמו"כ העתיר החוזה ברכות על הילד, וניבא לו עתידות גדולות באי"י. בהיותו בגיל רך עלה בתקע"ז לצפת עם אביו, אחיו ר' משה ליב שהיה שו"ב בטבריה ונשותיהם. האמא שהיתה נתינת אוסטריה נסעה עם שתי בנותיה, ובים נשבו ע"י היוונים. הגדולה בת ט"ו נפדתה ברודוס, ואת הקטנה בת שש לא הסכימו השובים למכור. בפקודת הקיסר נשלחו מאיזמיר חיילים בספינות תותחים לשחררה, ולפי הוראתו הובאה לוינא ללמוד על חשבון המדינה. האבא חשש שבתו תתבולל, ולכן נסע לוינא לחלצה, והשיאה ליהודי כשר. אז אימץ את שם המשפחה הלר.

לפי מסורת המשפחה היתה עילת נסיעתו, כשלון כוחם של האשכנזים מנגישות הערבים ומלחץ הספרדים. הוא התראה עם הקיסר פרנץ יוזף, ובהשתדלותו החלה אוסטריה להתעניין בשלום נתיניה בצפת ולגונן עליהם. בשובו מנסיעה קודמת בא עמו הגביר ר' אשר שמשון מלונדון שקנה לו בית, והתחייב להחזיקו כל שנה בסך 50 ריאלים. בימי הרעש נהרס הבית, ופסקה תמיכת העשיר. אחרי פטירת ר' ישראל ביום ד' תשרי (א"ז הלר, סיני, נו, עמ' רעא), נותרה אשתו השניה שרה ושני ילדיה ללא משענת, כי הקצבת הכולל נוכתה לפרעון ההלוואות שנטל בעלה לצורך נסיעתו. כל זאת היא מגוללת במכתבה אל השר משה מונטיפיורי (ספונות, ז, רפג, שטז-שיז). לפי מפקד צפת תקצ"ט היה ר' ישראל בן 50, תורתו אומנותו, בתו צפורה בת שש, ובנו אברהם ברוך בן ארבע (ספונות, ו, תס).

מנעוריו למד ר"ש תורה מתוך הדחק, התענה הרבה, ועשה גילגולי שלג וקוצים. קיבל תורה וחכמה מרבו רבי אברהם דוב מאברוטש אב"ד זיטומיר מח"ס בת עין, שסמך מהודו עליו. אח"כ מילא את מקומו כראש העדה האשכנזית בצפת, נשיא, פרנס וראב"ד הקהילה וכל ארץ הגליל, וכך זכה לגדולה אחרי שקיים את התורה מעוני. גאון בתורה, והחליף שו"ת עם גדולי דורו כמפרשי הים, הצמח צדק, ועוד. בקי בכמה חכמות ובתכונה, והיו לו מדרגות של שו"ת מן השמים, גילוי נשמות והאר"י הקדוש. בין כתביו נותרו חיבורים בקבלה מעשית, שאלות חלומות, וגילוי נשמות. הכיר את הצדיקים הראשונים, והיה חביב וחשוב בעיניהם. קנה את לב הכל באישיותו הרמה, במידותיו התרומיות כחסיד וענו, וברפואות שהעניק. היה ננס קומה, אבל פניו קרנו כמלאך. זכה לגילוי אליהו. כשהתקשה בדבר מה, היה הולך לקבר הבית יוסף, ובעש"ק הלך לקבר האריז"ל. חולל נפלאות ונערץ על הכל, גם על הספרדים שרחשו לו כבוד. הרים קרן עדתו אותה ניהל מתר"א עשרות שנים. כל יום סבב להשגיח על צורכי העיר בבית המטבחים ובבית החולים, ולא נרתע מקור ושלג. במקוה שבביתו טבל כל לילה, וכשגופו במים וכובע לראשו אמר את כל התהילים, וארכובותיו נקשו מקור.

ניסים נעשו לו בזמן מרד הדרוזים ובעת הרעש. בהיותו ביום כ"ד טבת תקצ"ז בביהמ"ד הגדול לתפילת מנחה ומעריב, נפלו עליו כותלי ביהמ"ד, הזכיר את הכוונות שקיבל מהחוזה, ורק נשברו לו שתי אצבעות בידו השמאלית. כל הלילה עמד בין ההרוגים ובין גלי אבנים עד חוטמו, ורק בבוקר חולץ פצוע וכואב. אחרי הרעש נרתם להציב גבול אלמנה, ולשקם החורבות. בין ההרוגים היה אשתו וילדיו, ונשא בשנית את מלכה ממשפחת ברב"ש העשירה מאודיסה. אביה ר' אשר זליג היה ממקורבי ותומכי ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ועשה לו ספל כסף לנטילת ידים. אשתו הכניסה לו הון רב, ומכרה את תכשיטיה כדי שיוכל לקנות ספרים. היה חובב ספרים מובהק, ולא היתה בא"י ספריה עשירה כשלו, בה היו כתבי יד מהאריז"ל ומרח"ו. אחדים מהם שלח במתנה למחותניו האדמורי"ם מליובביטש, קרלין, טשרנובל, סדיגורה ועוד, והם החזירו לו תשובות יקרות. יומם ולילה ישב ולמד בהתמדה בספריתו שהיתה בית ועד לחכמים, והעמיד תלמידים הרבה. סירב למכור את ספריתו לחו"ל גם תמורת הון רב, והשאירה בביתו בצפת קודש לישיבת מדרש שמואל. יהודים מחו"ל החזיקוהו שבעים שנה, וגם מונטיפיורי ונדיבים אחרים שלחו דרכו סכומים עצומים אותם פיזר לצדקה. לא יצא מהארץ, ואפילו לא נסע לעכו, מאז נחלק עם הרבי מרוזין בענין הפרדת כולל וורשא מכולל רוסיה ווהלין, ור"י אמר עליו: איני יכול לו כי הוא בא"י. אצל נכדו היה מכתב שכתב לו רבי אהרן מטשרנובל, ובו מבקשו שיתפלל בבימ"ד טשרנובל בצפת.

לא קלה היתה דרכו הציבורית של ר"ש, והטלת מרות על כ"ו כוללים בהם התאגדו כששת אלפים נפשות. פעמים הטילו בו דופי בסבכי המחלוקות הרבות שפשטו בישוב הישן, או הממורמרים מבין מקבלי התמיכות בתנאי העוני והדוחק שהיו אז. ראשי פקידים ואמרכלים באמשטרדם יצאו ברבים להכריז על אמונם המלא בו. כמו"כ התנגד לשינויים בסדרי החינוך, ובתרכ"א חתם על איסור פתיחת בי"ס לבנות. בתרכ"ט ראה בצער את הפירצות של חברת כי"ח מפריז. עודד הקמת אגודות לישוב א"י, בעין זיתים ובראש פינה. בגיל קרוב למאה חלה ונחלש, וגופו רזה מאד. עשרה חודשים לפני פטירתו הפסיק את סיבוביו היומיים. נפטר ביום כ"ב טבת תרמ"ד, ונעשה לו מאמר אבל כבד. בביכ"נ הארי"י בו התפלל ספר לו רב הספרדים. נדפס עליו ההספד שם משמואל, ובו פרטים רבים ונאמנים לתולדותיו. ההספד נכלל בדפים ט-ד של ספר אבל משה, הספד על ר' משה סלופקוביצר מיאס, שנשא הרב ישעיה ראובן קלינגר אב"ד סיוועז. הספד סודר ע"י ר' נחום אתרוג מצפת, ונדפס בפקודת ממוני כולל רומניה בעיר: ר' בנימין זאב סג"ל, ר' דוד נכד הרב מרומן, ור' יוסף ב"ר אפרים מיאס, ירושלם, דפוס ר' ישראל דוב פרומקין, תרמ"ד. בראשו תשובת דודו ר' ליב אתרוג אב"ד ניאמץ לר' יהושע פלק אב"ד פולטושאן, בענין הספר בשוק. לפי אלעזר רייז (עברי אנכי, כ, קצה) רעה עדתו שישים שנה, ועל מקומו לא רצו את הדומ"ץ ר' רפאל זילברמן, אלא בחרו בר' שמשון בהר"פ, שהיה רב 36 שנה בעיירות רוסיה, בקופין ובקשינוב. נדפס גם בהמליץ, כ, 373/4. אמנם כך כתבו המשכילים שמיאנו בר' רפאל בגלל קנאותו, אבל ר"ש עצמו הועידו למלא מקומו, והושיבו בביה"ד לחתום מיד אחריו, אע"פ שהיו דיינים קשישים ממנו. בנו ראי"י כתב כן לפקוא"מ באמשטרדם, ומיסמכים רבים מעידים על כך.

ילדיו: א. ר' אברהם יצחק; ב. שרה זו' ר' יוסף משה ב"ר ישעיה הלוי הורביץ. נפטר בתרפ"ו בחיפה, וזו' בשבועות; ג. זו' בן אחיו ר' אלעזר הלר ב"ר משה ליב מטבריה. בנם ר' ישכר דוב הוא אבי ר' אברהם זידא, מו"ל ספר שם משמואל של זקנו; ד. דבורה זו' ר' יצחק לורברבוים. בנם ר' אבנר היה רבו של רבי ארה'לה ראטה. בתם שינדל זו' ר' אברהם ליב זילברמן, שכיהן כרבה של צפת אחרי פטירת אביו ר' רפאל ביום כ"ו טבת תרע"ח. בעת השידוך סיפר האב שר"ש הלר חזה זאת, שכן פעם בסעודת פורים אמר לו לחיים מחותן על שם העתיד. ראי"ל נפטר ביום ט"ז חשון תש"ח. מילדיו: א. ר' מרדכי דוב (ברל) בכורו. ת"ח מובהק, וזמן מה מילא את מקום אביו ברבנות צפת. מסר נפשו לשמירת המקומות הקדושים בגליל, עד שהוכש בכורזים ביום כ"ד אב תשי"ז; ב. ר' רפאל, הוסיף לי פרטים על המשפחה. נשא את איטה, וילדיהם נעמה ומרדכי דוב בירושלים. הוא ואחיו: ג. ר' שמואל מיסדי ישיבת צפת, ומשקמי מוסדות החינוך התורני בעיר; ד. הדסה זו' ר' אברהם שמחה הכהן קפלן רבה הנוכחי של צפת.

מחיבוריו הופיעו בדפוס: טהרת הקודש, פסק דין לאיסור צורות בביהכ"נ, צפת, דפוס ר' דוב בער ב"ר שמואל קרא מסקאלא, תרכ"ד, יג ד'. ניצב לימין ת"ח יראי ה' שערערו לאסור לעומת אחרים המתירים, כשנדיבים תרמו לרומם ביכ"נ הארי"י, והבעל מלאכה הכין צורות חיות בולטות בשלימות. מאמר שברי לוחות, העשירי מהעשרה מאמרות תעודה בית הדין דרצפת מיום ז' שבט תרל"ט מקוימת ע"י הרב מרודניק, הרב העליר ע"י הרב שמואל העליר. על החתום: הרב רפאל זילברמן, הרב משה קלר, הרב זאב וולף מהערלוי לרמ"ע מפאנו כנגד המערערים על ספר הזוה"ק, ופס"ד שלו ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל בענין כל פינות שאתה פונה, ודרוש מר"ש אלקבץ, תרכ"ד, כא ד'. הוציאו לאור מכת"י ספרדי ישן, עם הקדמתו בה דן בפסק ההלכה (דפים יב-טו). בקולופון התנצלות המגיה. המסכימים: רבני הספרדים בטבריה (ושמואל בדורו הרב הגדול מבצר עוז ומגדול, עוקר הרים וטוחנן חד מינן... גדול מרבן שמו בשמו ובמעשיו ובמקומו, כל פריו קודש הלולים), ובצפת (תהלתו בקהל חסידים, וחסון הוא כאלונים... נאמן שמואל ירחינאה כירח יכון עולם... בית שמואל המלאה לה אמיר מתורתן של ראשונים, שם נקבצו ובאו גזי מלכים כתבי הקודש לראשונים...ויצא הראשון).

דרך נשר, פס"ד שהשיב בענין כשרות העופות שנתחדשו ובאו במדינות רוסיה ואוסטריה, ולא ראה אותם מעולם (סיני, לד, רמב), תרכ"ה, יד ד'. כולל תשובת ר"א תאומים החסל"א להתיר, ותשובה אליו מתמוז תרכ"ד לאסור. נדפס שנית ע"י נכדו ר' מרדכי דייטש מסיגעט, עם הקדמתו וסיכום הענין בסוף, סעיני, דפוס ר' יעקב ווידער, תרפ"ט, יג ד'.

דברי משפט, ירושלם, דפוס ישראל ב"ק, תר"ל, ח ד'. תשובה לר"מ אוירבך מירושלים, להצדיק פעולת אנשי כולל עסטרייך וגאליציען שבד' ערי הקודש נגד כולל הונגריה. בחותמים ממונים כולל צפת: ר' יונה ב"ר יעקב (פודהורצר), ר' משה ב"ר יעקב יוסף חר"ג, ר' יהודה ליב ב"ר אפרים פישל.

שער הפרישה, על האיסור לאכול כבד מתולע שנהגו בו בירושלם, טבריה וצפת, ודלא כשו"מ שהתיר, ירושלם תרל"ב (ולא תרמ"ג). בסוף הסכימו עמו הראל"צ ר' אברהם אשכנזי ור' מאיר אוירבך מירושלים.

קונ' כבוד מלכים, פס"ד בענין ששורפים בגדים יקרים בהלולא דרשב"י, ירושלם, דפוס ר' יואל משה בהר"ם, תרל"ד, ט ד'. לת"ח מירושלים שעירער על כך משום בל משום בל תשחית, השיב ביום י"ז אלול תרל"ג שאין בזה איסור, והפליג במעלת רשב"י ומקום מנוחתו. בסוף: פסקו של הראל"צ ר' אברהם אשכנזי המסכים עמו.

מהדורה שניה בירושלם, דפוס לעווי ושותפיו, תרע"ד, כ עמ'. נכדו המו"ל ר' שלום הלר כותב בהקדמתו, שמקוה למצוא את יתר חידושי זקנו שנגנבו ושאבדו במשך הזמן: חידושים על שיטות הש"ס ושו"ת בד"ח השו"ע, ומונה את הקונטרסים שנדפסו ממנו. להסכמה הישנה נלוו חדשות מבתי הדין בירושלים: של החסידים בהרכב ר' ליפמן דוד ברי"ז (שובקס), ר' מאיר איזראעל ור' ירוחם פישל ברמ"י (ברנשטיין), הכותבים על האברך המו"ל ש"אין לו כל עסק מעסקי העולם רק תורתו אומנתו, ועניו ומחסורו נורא הוא", ושל הפרושים בהרכב רמ"נ ולנשטיין, ראו"ל בראו"ד ורצ"פ פרנק.

ספר הכונות ומעשה נסים, שבחי האר"י, מנהגיו כוונותיו ופשטיו, הובא לדפוס על חשבונו כפי שנדפס בקושטא, צפת תרל"ז, עח (צ"ל עו) ד', עם הסכמות הראל"צ ר' אברהם אשכנזי ור"מ אוירבך מירושלים, ורבני הספרדים בטבריה ובצפת.

רפואות וסגולות, ירושלם תרס"ז, ו, קו עמ'. יצא לאור בפעם הראשונה מכתב ידו ע"י נכדו ר' שמואל ב"ר אברהם יצחק, ובהקדמתו כותב שמצא את הספר בידי אחרים, ובינתים מדפיס רק שליש ממנו. המסכימים בתי הדין בירושלים, של החסידים בהרכב ר' ליפמן דוד בר"ר, ר' יוסף יהודה בר"ד הלוי, ור' אברהם ב"ר דוד הכהן (היה לו יד ושם גם בחכמת הרפואה, וריפא כמה נפשות מישראל בלי שום קבלת פרס), ושל האשכנזים בהרכב ר' משה נחום ולנשטין, ר' שלמה זלמן בהר"ן לעווי וריי"ח זוננפלד. את יתר ההסכמות שעמו קיוה להדפיס בשני החלקים הבאים.

שו"ת שם משמואל ושרידי חידושים מכתב ידו, ובתוכם קונטרסי תשובותיו טהרת הקודש, דרך נשר, שער הפרישה וכבוד מלכים, ירושלם תשל"ט, צ עמ', כ סי', עם הסכמת רד"ב ויידנפלד מתשכ"א. הוציאו לאור נכדו ר' אברהם זידא הלר רב ור"מ בצפת, וסיפח לו את ספרו שו"ת דברי אברהם ח"א. בהקדמתו רושם קוים לתולדות המחבר, ומקוה להדפיס את הספר השלם אשר עמו על תולדותיו, לרבות מקצת ממאתיים השו"ת מן השמים שענו לו כשערך שאלות חלום.

נזכר ותשובות אליו: אורי וישעי; אמרי בינה; בית שלמה, יו"ד, ח"א, קצח בתרכ"ג; דבר משה, ח"א, יז, לז, לח, אוריין תליתאי, נב; דב"ח, ח"ב, יו"ד, קב בתרל"א; זית רענן (בלי ציון שם השואל); זכרון דברים; חוקי חיים (גאגין); חסל"א, יו"ד, כג, לט בתרכ"ד; ישועות מלכו; כפי אהרן (עזריאל); מאמר מרדכי; מורה לצדקה; נדיב לב (חזן); נפש חיה; שירי טהרה, דף מר ע"ב; שמן משה (פארדו); שערי צדק (פנט). תשובתו על יו"ט שחל בשבת בצידון, בספר דבר יוסף (שוורץ). מהרי"א מקומרנא מזכירו בהיכל הברכה, שמות, כ, כ, וכן נזכר בשד"ח, ובשו"ת מהרי"א הלוי.