ממישלניץ וקראקא (תק"ף*–תר"ס*)
בנו של הרב הצדיק ר' שאול. למדן ודרשן בקראקא. מלמד במישלניץ, אך שם לעגו לו, ומשום כך לא הזכיר את מקומו.
ענף אבות, פירוש על פרקי אבות בדרך המוסר, קראקא, דפוס יוסף פישער, תרמ"ט, ג, כד ד', עם הקדמה. בראשי הדפים טקסט מנוקד, ובשוליו הפירוש בלשון קולעת וברורה. המסכימים: פרידברג כתב כי זיוף משי"כ המהרש"ס בתרמ"ב (הרב המופלג בתורה... עושה הרבה ספרים... והוא בן איש חיל רב פעלים, הרב הצדיק וישר... אשר למד התורה בפרישות יתירה... גם בחוצות וגם בהיכלו... ידעתי חפצו ומגמתו ברובי תורתו, למען ישב שקט לעת זקנתו, ויוכל לעבוד ולהתפלל להקב"ה באמת לאמיתו); רצ"ה הכהן רפפורט ראב"ד קראקא; רח"ן דמביצר (ידעתי את האיש הזה ואת שיחו, כי מעודו לא מש מאהל התורה, למד הרבה ושנה הרבה ומשנתו סדורה לו); מכתב מר' שלמה יוסף רוזנצוייג מח"ס כרם שלמה לדודו המחבר, עם ד"ת על המשנה הראשונה. בקולופון מביע תקוה להדפיס את ספרו השני שהחל לכתוב עה"ת.
פני ישעיה עה"ת, פאדגורזע, דפוס שאול חנניה דייטשער, תרנ"ז, ב, מה ד'. המסכימים: ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנא בתרנ"ד (רדף אחר החכמה והשיגה ידו, ויש לו יד גדולה באורייתא ולדרוש טוב ונעים); מהרש"ס בתרמ"ב (לספריו עה"ת, חמש מגילות וכל היתר, בשינוי לשון מהקודמת); ר' עקיבא קורניצר מקראקא בתר"ן (לבו ראה הרבה חכמה והשכיל בתורה); ר' שמחה בונם סופר מפרשבורג (לקיים דברי ש"ב רע"ק מק"ק). בהקדמתו מביע את תקותו, כי למרות זקנתו יעלה בידו לסיים את החיבור שהחל לכתוב על התנ"ך, וכן קיצור על ד"ח השו"ע: אה"ע, ש"ך וט"ז, מג"א, יו"ד. לפי חתימתו כבר נדפס חיבורו על הגדה של פסח, אלא שלא נרשם בביבליוגרפיות. המשיך להדפיס שם פירוש על חמש מגילות, ב, - עא ד', עם שער מיוחד וההסכמות הקודמות. הפירוש לכל מגילה נקרא בשם אחר: שבח ויקר על שה"ש, דברי ישעי' על רות, בונה ירושלים על איכה, טוב טעם על קהלת, אמרי ישעי' על אסתר.