ר' מרדכי חיים הלוי הרצברג

מפיסטין, ברזן וירוסלב (תר"י*–תרצ"ו)

נולד בווהלין בשנת תר"י לערך. רב בחרסון וקריוורוג. נשא בזיוו"ר את חוה לבית האדמורי"ם שניאורסון. בתרמ"ח נולד להם בקורימה שבאוקראינה בנם יצחק, תלמיד ישיבת מיר. בפרעות תרס"ה אירגן הבן את הנוער בקריוורוג להגנה עצמית. כנראה משום כך נאלצה המשפחה לברוח לגליציה, ובתרס"ו השתקעה בסטניסלב. כל ימיו נדודים ופעילות להרבצת תורה והקמת ישיבות. נסע כמשולח מטעם ישיבת אור תורה בסטניסלב. נודע כפידגוג מומחה, ונתמנה כריש מתיבתא בישיבת דעת תורה בברזאן. בתרס"ט הוסמך שם להוראה ע"י המהרש"ם הכותב: זה כמה שנים מעת בואו לפה"ק לשנות לפני הרבה פעמים בעניני הוראה, וראיתי שלמד ושנה הרבה, וידיו רב לו בכל עניני הוראה, וגם יודע לפלפל בסברות ישרות, ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, ומה גם כי הלא היה רב כמה שנים במדינת רוסיא... הוא ראוי לאותה איצטלא, ולהתעטר בעטרת הוראה יורה יורה ידין ידין, וכדאי לסמוך על הוראתו. אחרי פטירת המהרש"ם נעשה ר"מ בישיבת בית ישראל בויזניץ. במלה"ע א' גלה לוינא. בשובו שימש רבה של פיסטין, ומתרפ"ג ראש ישיבת אילת השחר בירוסלם לבוגרי התלמוד תורה הַמְּקוֹמִי. אַחֲרֵי תרפ"ד עָבַר לְלוּבְּלִין כְּמְנַהֵל בִּישִׁיבָה, וְשָׁם נִפְטַר בְּתְּחִילַת תרצ"ו.

הִדְפִּיס כַּמָּה סְפָרִים לְנוֹעַר וּלְהַמּוֹן הָעָם בְּעִנְיָנִים שֶׁכִּיחִים כִּבְרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, וְחִלְּקָם בִּשְׂפַת ז'רְגוֹן הַמְּדוּבֶּרֶת. תַּמְכִּין דָאוֹרַייתָא ח"א, לִיקוּטִים בִּמַעֲלַת לִימוּד הַתּוֹרָה וְהַחִזְקַתָּהּ ע"ס הַמְּסֶכְתּוֹת וּפֵרוּשִׁים הַתּוֹרָה, וִויזְנִיצְּ, דְּפוּס שְׁמַעְלְקָא נֶאגְלֶעְר וִישְׂרָאֵל מֵאהֶלְעֶר, תרע"ב, ד, סח עמ'. מֵעֲבַר לְשַׁעַר תּוֹדָה לר' יִשְׁעִיָה שו"ב מֵהָאֶדְעֵס מח"ס תְּקוּנֵי זֹבַח שֶׁעוֹדְדוֹ לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר, וּבִרְכָה לְאִשְׁתּוֹ פִּיגָא, בַּת ר' אַרְיֵה לֵיב לְבוּב וּזו' רִיבָא שְׁטַרְנָא בַּת ר' שָׁאוּל בְּנִימִין. אַחֲרֵי תְּעוּדַת הַמְּהֻרְשַׁ"ם הַסְּכָמוֹת: ר"מ אַרִיק בְּתרע"ב (יָדַעְתִּי אֶת הָאִישׁ וְשִׂיחוֹ נֵאָה, כִּי חַנָּנֵה' לֵב חַם וּפֵה מִמֶּלֶל רַבְּרִבָּן, וּבְכָל מָקוֹם עָבְרוּ וּנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, עָשׂוּ דִּבְרִיו פְּרִי וְרוּשָׁם עֵז עַל לִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים, וְעָשָׂה פְּעָלִים לְתוֹרָה); בְּתרע"א ר' אֶלִימֶלֶךְ אֲשֶׁכְּנַזִי מֵהוֹרוֹדְנְקֶה (יָדַעְתִּי אֶת הָאִישׁ וְאֶת פְּעָלוֹ רַבּוֹת בִּשְׁנִים, שֶׁכָּל מַגְמָתוֹ אַךְ לְהַלְהִיב צְעִירֵי בְּנֵי עַמֵּנוּ בִּרְשְׁפֵי אֵשׁ אַהֲבַת תּוֹרַת אֱמֶת), רז"ו תֵּאוּמִים מְזֵילִישְׁטִשִׁיק (וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִרְדְּכִי מִתְהַלֵּךְ לִדְרוֹשׁ דְּרָשׁוֹת, מְדַלֵּג עַל הָעֲרִים לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת, וִירִם קוֹלִי קוֹלוֹת בְּדְבָרִים הַחֲצוּבִים לְהַבְּתֹ אֵשׁ דַּת לְהָרִים קֶרֶן הַתּוֹרָה וְהַיַּהֲדוּת), וּרְא"י הוּרְבִּיץ מִפְּרוֹבִיזְנָא (וּכְבָר נִתְיַסְּדוּ עַל יָדוֹ כַּמָּה יְשִׁיבוֹת בְּמְדִינָתֵנוּ, וּכְעֵת הוּא בְּוִוִיזְנִיטְץ וִיסֵד יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה וּמַשִּׂיגִיחַ הַיְּשִׁיבָה, וּמֵאז שְׁמַעְתִּי שְׁמוֹ הַטּוֹב הַנּוֹדֵף לְמֵרְחוֹק, אֲבָל כְּעֵת אֲשֶׁר בָּא חָכָם לְגָבּוֹלִי... שָׂמַח לִבִּי בִּרְאוֹתִי אִישׁ כְּמוֹהוּ). אַחֲרֵי הַקְּדָמָה – פַּתְקָא דְּמַן שְׁמִיא לר"מ בְּנֵט מְנִיקְלְשְׁבּוּרְג בְּתק"פ.

כְּלָלִים שֶׁבִּבְרָכוֹת, ח"א מִתּוֹךְ י"ב, בְּיִידִיש, וויזְנִיצְּ, דְּפוּס נֶאגְלֶעְר וּזְרַח עַהֶלִיךְ, תרע"ג, ח, טז, 74 עמ'. מֵעֲבַר לְשַׁעַר מוֹדָה לְאָחִיו ר' זְאֵב בְּבָאקוּי שִׁמְיִמֵן חִלּוּקַת סֵפֶר הָרִאשׁוֹן, וּלְתוּשְׁבֵי קִיטוֹב בָּהּ גַּר שֶׁסִּייעוּ לְהוֹצָאַת סֵפֶר זֶה: ר' גֶּרְשׁוֹן וַויְנְשְׁטוֹק, ר' בְּנִימִין קֶלְטִיר, ר' שְׁלֹמֹה גִּרְבְּלֶר, ר' שְׁמוּאֵל יַעֲקֹב ב"ר אֶפְרַיִם הַכֹּהֵן, ר' יִשְׂרָאֵל ב"ר מָרְדְּכִי הַכֹּהֵן, ר' זְאֵב צְבִי ב"ר יִצְחָק בַּנְדֶר. הַמְּסַכִּימִים בְּתרע"ג: ר"מ אַרִיק; ר"ח גְּלַרְנְטֶר עִם ד"ת (מְבֻּרְכוֹתָיו שֶׁל אָדָם זֶה נִיכַּר שֶׁת"ח הוּא); ר' בְּצַלְאֵל זְאֵב שְׁפַּרְן מִבָּאקוּי; ר' דּוֹד תֵּאוּמִים מִקּוּלוּמִיאָה בְּתרע"ב (וְהִלֵּיב לִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַתּוֹרָה וְלַתְּעוּדָה, לִשְׁלֹחַ צְעִירֵי בְּנֵי"י לִהְיוֹת גּוֹלִים לְמְקוֹם תּוֹרָה). אַחֲרֵי שְׁתֵּי הַקְּדָמוֹת מוּסָר, נ"ז פְּרָקִים שֶׁל כְּלָלֵי הַבְּרָכוֹת עִם מִפְתְּחוֹת. בִּכְלַל ל"ז דִּינִים פְּרָטִיִּים שֶׁל בִּרְכַּת מַצְרָכִים שׁוֹנִים בְּסֵדֶר א"ב. ח"ב נִדְפַּס בְּפִשְׁמִישְׁלִ תרפ"ב, וּפְרִידְבֶּרְג רִשְׁמוֹ.

שַׁעֲרֵי הַתְּפִלָּה, לִקֵּט מִסְּפָרֵי הַפּוֹסְקִים וְהַמְּקוּבָּלִים עַל נוסחאות התפילה ומקורותיה, לובלין, דפוס רמ"מ שניידמעסער, תרפ"ג, 13, 35 עמ'. בספריו הבאים קורא המחבר לספר: שער תעודת המהרש"ם ההסכמות: בתרע"ח מרא"מ שטיינברג; בתר"ף מיברוב: הרב אליהו פרנקל (ואיתמחי גברא בדרשותיו המטיפים מלמטה חן מלמעלה), ורבי פייביש רובין; בתרפ"ג ר"מ אריק (והוטב הספר הלז בעיני עד מאד), ר' אליהו קלצקין מלובלין (המצוין בי ראת ד' שכונתו לשם שמים), דיינא קראקא רמ"מ דמשק ור' נחמיה מאיר לוין, ור' יצחק הלוי שטיינברג אב"ד ירוסלב. הקדמת הספר ביידיש, ובסופו רשימת מנויים מגליציה ומפולין.

אילת השחר (ראה לעיל) הספר הוא חלקו הראשון של משנהו: אילת השחר שנקרא ח"ב, ובו לקט הלכות הנהגת היום מהשחר עד הערב, עם חידושי דינים, לובלין, האחים פעדער, תרפ"ה, 12, 54 עמ'. מעבר לשער מודה לבנינו המטופלים במשפחות: א. ר' דן; ב. ר' יצחק (נשא בתרע"ג את רבקה בת אריה. במלה"ע א' גלה לוינא, והיה פעיל שם בשדה העברית והציונות. משעלה לארץ בתרצ"ט כתב ספרים ומאמרים, שירים ומחזות. נפטר בת"א ביום ד' כסלו תשי"ח. ילדיו: 1. סגן אלוף ארי נפטר בן ארבעים; 2. הלה ווילנר); ג. דבורה אשת הרב אליעזר קיטיגורודסקי; ד. אשת ר' בנימין. הסכמות קודמות מהמהרש"ם, ראי"מ שטיינברג ור"א קלצקין, ואחרות מר"מ אריק בוינא תרע"ח (כי הוא ת"ח גדול), ומר' יצחק שטיינברג בתרפ"ד. הקדמת המחבר ביידיש זהה לקודמתה. נדפסו רק י"ט כללים עד הלכות נפילת אפים, וההמשך כנראה בח"ב שראה את אור הדפוס, לפי הרשום בשער ספרו הבא.

ברכת הנהנין של מצרכים שונים, בסדר א"ב של שמם ביידיש, עם חידושי הלכות בלשון הקודש, לובלין, דפוס שלמון של ר' עוזר צוועקין, תרצ"ב, ב, טז עמ'.

ברכות מרדכי, פרטי ברכות הנהנין ביידיש כתרגום לקודם, אותיות ו-נ, עם שער בלה"ק, לובלין, דפוס מ. שניידמסר, תרצ"ה, ח עמ'. הובא לדפוס ע"י אלמנתו פיגה אחרי פטירתו. מעבר לשער ג' מנויים. בראשי העמודים: דינים ומנהגים.

מהדורה נוספת נדפסה שם, דפוס מ. שניידמסר, תרצ"ז, ב, ו עמ', ובה רק חלק מהנכלל בספרו ברכת הנהנין. מעבר לשער ג' מנויים. אלמנתו החלה לטפל בהדפסת ספריו המאוחרים כבר בשנות חייו האחרונות.