ר' משה ב"ר פנחס וולף ווילף

מזגורז' ובוכניה (תר"ה*–ת"ש*)

בנו של ר' פנחס דומ"ץ וישניצא. גאון ומקובל. כיהן כדומ"ץ זגורז', ואח"כ עבר למלא את מקום דודו־חמיו ר' ברוך מנחם מנדל כדומ"ץ וראב"ד בוכניה. האריך ימים עד קרוב לגיל מאה, נפטר תחת השלטון הנאצי, וזכה לקבר ישראל. אחריו מילא שם את מקומו בנו ר' מרדכי הי"ד.

חיבר ספר פלפולים וחידושי דינים על ספר חכמת אדם הלכות שחיטה וכיסוי הדם, וקיוה להדפיס גם ח"ב על הלכות טריפות. נפש אדם, ח"א, הוצאת ר' דוד שמואל ראטה, דפוס ח. רוהאטין, תרנ"ו, צד ד', הפנים למעלה, הפירוש בשוליו. המסכימים: ר"י שמלקיס; רא"ל הורביץ מסטרי (משה שפיר קאמר); המהרש"ם בתרנ"ד (ידעתיו מני או מפי כתביו ששלח לפני בכמה ענינים שונים, ראה ראיתי כי ידיו רב לו בתורה, נחית לעומקא דדינא, מתון ומסיק שמעתא אליבא דהלכתא); רא"ב קלוגר (ושלח אלי כמה עלים לדוגמא, ועיינתי בהם ומצאתי מלוא כף נחת); מח' רנ"נ יעקב דים מסאנוק בתרנ"ה (שוקד הנהו על דלתי התורה מעודו, למד ושנה הרבה, וידיו רב לו לדלות מים מבארות עמוקים אליבא דהלכתא כאחד מחכמי הזמן). הקרמתו מלאת ענוה, מתנצל שאין לו ספרים רבים ואולי כמה מחידושיו כבר נדפסו, ומוסר כללי החיבור.

תשובה אליו: דובב מישרים, ח"א, קכ בתרצ"ו.