ר' דב בריש ב"ר יעקב וידנפלד ווידענפעלד
רב ואב"ד טשבין וראש ישיבת כוכב מיעקב
מטשבין (תרמ"א–תשכ"ו)
נולד בהרימלוב ביום ה' שבט תרמ"א לאביו האב"ד ר' יעקב. כשנתיתם מאביו מיד לאחר הגיעו למצוות, התגדל בבית אמו, ולמד מפי אחיו הגדולים. בתר"ס נשא את יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, ועבר לשם. נכנס לעולם המסחר, וסייע לאשתו בניהול סוכנות הפחם שקבלו בנדוניא, ואח"כ בניהול בית מסחר לאריגים בקרקא. לעסק הלך בשעות אחה"צ, כי מהבוקר שקד על שיעוריו לתלמידים ולבעלי בתים. מתמיד גדול עד אין לשער, ולילות שלמים ישב לאורו של נר דלוק שקוע בהתלהבות באהבת התורה. פעמים לא הרגיש שכבר הגיע זמן ק"ש של שחרית.
כבר באותה תקופה החליף שו"ת עם גאוני דורו בענינים מסובכים. הם העריכו את כוחו הגדול בתורה, והיותו בעל הגיון ישר ובריא וזכרון נפלא. ראי"מ שטיינברג קם מפניו, באמרו שאברך זה בקי אפילו בפירוש ר"ש על טהרות. המהרש"ם ור' יוסף אנגל הסכימו לדבריו. ר"מ אריק התנה הוראתו בכך שיסכים עמו "הגאון מטשבין" כשלא היה שם עדיין הרב. ר"מ זמבה לא רצה לפסוק בנוכחותו. האדמו"ר מרדומסק שלח אליו מדי פעם את חתנו היחיד ר' משה ראש ישיבות "כתר תורה". הגר"א וסרמן שנפגש עמו בקרעניץ נהנה מהערותיו בדברי תורה, וכן האדמו"ר מרדזין. הגרי"ץ דושינסקי אמר שה"סוחר" עולה על שני אחיו הרבנים. רבי משהניו מקראקא אמר שהרב מדומברובה הוא בחינת תורה שבכתב על כי התבודד בחדרו, ואחיו מטשבין בחינת תורה שבעל פה על היותו איש רעים להתרועע. מאוחר יותר נבחר כחבר הנהלת ישיבת חכמי לובלין, והוכר כאחד מגדולי הדור.
היה חסיד הוסיאטין כאביו, ושלוש פעמים נסע אל רד"מ מצורטקוב. בידידות רבה היה עם אדמור"י בית צאנז, והתחתן עמם. בהסכמתו קבע האדמו"ר מבובוב את מושבו כמה שנים בטשבין. אדמור"י גור ובלז הוקירוהו והתרועעו עמו. מהר"א מבלז שלח אליו שאלות, באמרו שהוא "גדול בתורה ומתנהג בחסידות".
מאן לקבל עול רבנות למרות כל ההפצרות, ונאלץ לעשות כן רק משנתקיימה ברכתו של ר"מ אריק שיפסיד את ממונו. מתרע"ח דומ"ץ בטשבין, ואח"כ מתרפ"ג רב העיר ועל שמה נקרא. נהג נשיאותו ברמה, ובענייני יהדות היה קשה כחלמיש. בקי בהוויות העולם, ורחשו לו אהדה בחוגי השלטונות. השפעתו בעיר היתה מכרעת, ויהודיה נתיקרו בו. דחה את הצעות הרבנות של זמושץ, קראקא ועוד. נקרא תכופות לדיני תורה שונים. כל הנהגותיו בפשטות ובצניעות. לא האריך בסדר פסח ובשמונה עשרה, ורק ביחידות התפלל בדבקות. לא ביטל טבילה מעולם. נודע כאמן בסיפורי צדיקים. כל הנהגותיו וחינוך ילדיו בדרכי נועם.
בתרפ"ג פתח רשמית ישיבה גבוהה "כוכב מיעקב" ע"ש אביו. היא היתה מהמפורסמות בפולין, ולמדו בה בדרך הפשט. כבר קודם לכן הרביץ תורה לתלמידים שנהרו אליו מכל עברים. במיוחד הורה לתלמידים מבני העיר, כגון ר' אהרן זלמן (נזכר בחי"א, ב), ר' בן ציון גוטקובר, ר' איטשע וינר, ר' ליבוש רייך ור' נתן שנברג הי"ד, וכן ר' יעקב גולדוסר ור' עקיבא גרוס.
בפרוס מלה"ע השניה ידע את הסכנה הנשקפת לו מהנאצים שבקשוהו, אחרי שבעתונם שטירמר תואר כ"גדול התלמודיים בעולם". עוד לפני כניסתם לפולין מיהר לברוח ללבוב, וגר בבית האדמו"ר מהוסיאטין בו הרביץ תורה לתלמידים. בחודש סיון ת"ש גורש לסיביר ליער סברדלובסק. כאן הציג עצמו כמורה, ועסק בעי"פ בתורה מתוך תנאי דוחק וקור, כשהוא רושם את חידושיו על פיסות נייר או גזרי עץ. כשהוטבו התנאים בתש"ב, עבר לבוכרה שאקלימה נוח יותר, והמשיך ללמד תורה. כשהוזהר על כך ע"י הבולשת, מסר את השיעורים לחתנו הגרב"ש שניאורסון. בתש"ד הגיע הרב מטשעבין בירושלים לארץ חתנו רש"ז גולדשטוף, והוא השתדל להשיג סרטפיקט לחמיו, בסיועו הנמרץ של הרב הרצוג. לבסוף עלה הדבר בידם, ובאורח פלא יצא מרוסיה, ועלה דרך טהרן ארצה בפרוס הפסח תש"ו.
בשנות הנדודים נתערערה בריאותה של רעיתו שהתענתה עמו בגולת סיביר, וכל השנים פרקה מעליו עול הטירדות שיוכל ללמוד במנוחה. שנה לאחר עליתם נפטרה בש"ק ד' שבט תש"ז. שנים רבות ביכה את חורבן בית ישראל והרג יקיריו, תלמידיו ובני עדתו. במיוחד את בניו ר' יעקב (יעקלי) ור' ישראל יוסף שהיו רמי"ם בישיבתו, ובנותיו לאה אשת ר' ברוך הלברשטם אב"ד זקילקוב, ויוטא אשת ר' חיים ב"ר יצחק מאיר טננבוים מחסידי גור הי"ד. שרדו רק מינדל (מינה) גולדשטוף ורייזל שניאורסון. בזוו"ש נשא את רייזל שנולדה בתרנ"ב לר' משה ליברמן פו"מ קהילת קאשוי, והיתה נכדת שמחה ליהמן בתו של החת"ס. עברה את מוראות המלחמה בטרזינשטט, ונישאה אחרי עליתה בתש"ט. עמדה בראש "בית אסתר", ועסקה במעשי צדקה וחסד עד לפטירתה (המודיע, י"ד איר תשכ"ט, ה).
בירושלים נתקבל כר"מ ראשי בישיבת חיי עולם, וכעבור זמן יסד מחדש את ישיבתו "כוכב מיעקב" המתנוססת לתפארה בראשות חתנו. גר בשכונת שערי חסד, ומכאן הפציעו קרני אורו לעולם. זכה להערכתם של כל גדולי א"י, ומכל תפוצות ישראל שחרו למוצא פיו. נתן חסותו כנשיא המרכז לטהרת המשפחה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, אך מיעט להשתתף בישיבותיה. טען שאחרי מחלה קשה הוסיפו לו שנות חיים אך ורק לעסוק בתורה. בשבוע האחרון לחייו החלים מדלקת ריאות קשה, אבל גילה שקיצו קרב. ברך שהכל על חלב, ובעת ששפתיו מללו "נשמת" נפטר בעש"ק לפני הדלקת הנרות י' חשון תשכ"ו, ונטמן בהר המנוחות. כהלויתו במוצש"ק השתתפו כחמש רבבות מכל הארץ, אך לא נישאו הספדים לפי בקשתו. בשבוע האבל נערכו לו עצרות אזכרה במקומות רבים בארץ ובעולם.
בשנת האבל פרסם עליו ר' בצלאל לנדוי ספר הגאון מטשעבין, ירושלים, אושא, תשכ"ז, קמד עמ'. פרקי תולדותיו מלוקטים משמועות בעל"פ וממאמרים שהופיעו עליו בעתונות אותה שנה, במיוחד בהמודיע ושערים מאת תלמידו ר"ש יהושע לוי, ור' יוסף בוקסבוים שיצק מים על ידיו. בראש הספר הקדמה, אגרת מחתנו הגרב"ש על התועלת בכתיבת ספר לתולדותיו, אגרת הרב מתש"ו אל ר' יואל פינק ממקורביו הנאמנים על יסוד ישיבת דבריו בחגיגת ירית אבן הפינה לישיבה, תשובתו לחתן ב"ח ר"מ בישיבתו הרב אברהם גניחובסקי (וראה דובב מישרים, ח"ג, קמא), הספד על גדולי אחד משנת תש"ז, ומכתבי תלמידיו אליו לסיביר בסוף נוסח מצבתו.
כמו"כ נכתב עליו בין ארבעת הגדולים שבספר רבותינו, בעריכת הרב יוסף אברהם וולף, בני־ברק, סמינר למורות וגננות "בית יעקב", תשל"ה, עמ' ריג-רפב. מהדורה ג' בתשל"ז בלי שינויים רבים. ניתנו כאן בקיצור תולדות חייו לפי הספר הקודם, קטעים משם ומספרים אחרים, דברים עליו מרבים משה שטרנבוך ור' חיים שמואלביץ, ההספדים שנשאו עליו בישיבת פוניבז' חתנו הגרב"ש ור' שלמה זלמן אוירבך (מדגלנו, קצג, עמ' ג), כמדומני מהכרעותיו מפי העורך, ונוספות.
לשם עולם זכה בספריו שו"ת דובב מישרים שהם מאבני היסוד של הפסיקה בדורנו. ח"א הדפיס בטשעבין, דפוס מנחם זילברברג, תרצ"ז, קב ד', כלולות בו 144 תשובות, ובסידורם עזר לו תלמידו ר' אברהם רבינוביץ הי"ד. בראשו דברי תודה קצרים, ובסופו מפתחות לד"ח שו"ע. ח"ב כבר היה מסודר לדפוס, ונטמן לשמירה בוורשא בה אבד במלה"ע הראשונה אבדו כל כתביו בשריפה, ובהם עשרה כרכים של תשובות וחידושים. בברחו מפני הנאצים הניח בחדרו בטשבין ארגזים מלאים כתבי־יד. בעלותו לארץ הדפיס בסידור חדש את ח"א במהדו"ב עם הוספות, יחד עם ח"ב, ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תשי"א, ג, קיז ד', 145, 146 תשובות. בראש ח"ב חידושיו מגולת רוסיה, והשיעור הראשון שאמר בארץ. סידר לדפוס תלמידו ר' יהודה ידלר־רבינוביץ, וסייעו במימון התלמידים: ר' מנדל הוס, ר' פנחס פרידמן, ר' ברוך גלס ור' ליב טייטלבוים. בראש הספר הקדמות, תודה למסייעים וזכרון לנספים. ח"ג נדפס בדפוס התחיה תשכ"ב, 4 קמח עמ'. נכללו בו 108 תשובות ממנו, ועוד מאביו ומאחיו ר' נחום. בסידור הספר טרח מח' ר' אליהו שמחה קרויטוירט, ואליו מופנית תשובה כה.
מחוץ לגליציה השיב למקומות: אוסטרובצה — ר' נפתלי הלשטוק ואביו הרב יחזקאל בתרצ"ד (ח"א, קיא, קיב); אלכסנדר — ר' שמחה בינם עסטרייך ר"מ בישיבת בית ישראל בתרצ"ג (ח"א, נז); ר' מנחם מנדל הלברשטם (ח"א, ע); אלקוש — ר' אלתר יחיאל ניימן דומ"ץ בתרצ"ה (ח"א, מ); אמשטרדם — הרב יעקב צבי כ"ץ בתשי"ג (ח"ג, מא); אנטורפן — לבד"צ בתשי"ב–תשי"ד (ח"ג, כו, לה, מה); הרב יצחק ניימן מפאפא בתש"ט (ח"ב, לא); ר' שמואל זאב הלוי ראטה בתשט"ז (ח"ג, נג); בנדין — ר' מנחם מנדל שפירא ז"ל, בתרפ"ט (ח"א, סח); ר' צבי הירש לופטיג בתרע"ז (ח"א, קו); בני-ברק — ר' אברהם חיים דוד סופר (ח"ג, דף קמו); ויען — הרב יצחק צבי דייטש מסונדרא (ח"א, מ); ר' ישראל שלמה זילברשטיין בתרפ"ט (ח"א, צב); וישנובה-גורע — הרב משה יהודה קירשנבוים בתרצ"ד (ח"א, ג); זלצבורג — הרב יצחק שטרנהל בתש"ז (ח"ג, כג); חיפה — הרב משה פינדלינג בתש"ז (ח"ג, ד); הרב בן-ציון רחלזון (ח"ג, מז); חרשניצה — הרב שלמה זלמן ברין בתרצ"ד–תרצ"ה (ח"א, נו, קלח); טורונטו — הרב אברהם אהרן פרייס (ח"ג, יט); ירושלים — הרב מאיר חיים אונגר מלקנבך בתשי"ז (ח"ג, לב); הרב אהרן ברנשטין בתשי"י–תשי"ט (ח"ב, לה, ח"ג, ע); הרב ישכר דב גולדשטיין בתש"ט (ח"ב, כד, כה); הרב נתן גשטטנר בתשי"א–תשכ"ב (ח"ג, יח, נז, סד, קמ); הרב ישראל וולץ בתשט"ז–תש"ך (ח"ג, א, יא, צב); הרב יעקב יצחק וכטפוגל בתשז"ז–תשי"ז (ח"ב, מ, הערותיו על כוכב מיעקב, ח"ג, לא); הרב אליעזר יהודה ולדינברג בתשי"ז (ח"ג, נה); הרב יעקב משה חרל"פ בתשי"א (ח"ג, מח); הרב ישראל פנסטר בתש"ך (ח"ג, פא); הרב שמואל רוזנגרטן בתש"ך (ח"ג, עו, עז); כפר חב"ד — הרב שניאור זלמן גרליק בתשי"ג–תשכ"ב (ח"ג, נ, צד); לודז — ר' משה ויס חבר ועד הרבנים (ח"א, צו); ר' יחזקאל באטשא בתרצ"א (ח"א, קטז); לונדון — מח' רבי שלום מוסקוביץ בתרצ"ה (ח"א, קל), לבנו ר' ישראל יעקב בתשי"י (ח"ג, נא); ר' שלום פרידמן בתשי"ט (ח"ג, עא); ר' יחיאל נתן שוויסער בתש"ח (ח"ב, כ); הרב שרגא פייביש שנייבלג בתש"ט (ח"ב, לב); מיעכוב — הרב חנוך הניך שיינפרוכט בתרפ"ט (ח"א, יט); ר' יוסף אפרים פישל בורנשטין דומ"ץ בתרצ"א–תרצ"ה (ח"א, מג, מד, סא, פז, קכד); מנטשסטר — הרב גדליה רבינוביץ (ח"ג, מד); ר' דוד שנייבלג הראנ"ד בתשי"ב (ח"ג, נח); מקוב — הרב יצחק צבי אידלברג בתרצ"ה (ח"א, מה); הרב משה צבי אריה ביק בתשי"ד (ח"ג, מו, פג); הרב אברהם גוטסמן בתש"ז (ח"ב, מג); הרב אברהם וינפלד בתשי"ב (ח"ג, סב); הרב אברהם שלמה כ"ץ מריסקווא בתשי"ג (ח"ג, לג); הרב שלום ריבקין בתשכ"א (ח"ג, פו); פיטסבורג — הרב אברהם בנימין זילברברג בתשי"ט (ח"ג, פו); פלנטש — ר' יוסף הורביץ דומ"ץ בתרצ"ג (ח"ג, כח, סח); ציריך — ר' שלמה זלמן אולמן בתשט"ו (ח"ג, עו, פד); קוזיגלוב — הרב אריה צבי פרומר (ח"ב, דף קיז.); ר' יוסף כאהן בתרצ"ו (ח"א, מז); קליינוורדיין — ר' פנחס זליג הכהן שורץ בתרצ"ה (ח"א, סב); קרילוב — הרב אריה יהודה שניצר בתרצ"א (ח"א, קכו); קרשוב — הרב (חיים) מנחם מנדל רויטמן בתרצ"ד–תרצ"ה (ח"א, מב, צ); קרשניק — הרב דוד יוסף וייסברויט בתרצ"ג (ח"א, ט); רעננה — הרב יצחק הכהן הוברמן בתשי"ג (ח"ג, לט); רקוב — הרב אלעזר יהושע עפשטיין בתרצ"ג (ח"א, ע"א, קיט); שברשין — הרב אברהם יחיאל בלנקמן (ח"ב, לח); שטרסבורג — הרב אברהם דוד הורביץ בתש"ך (ח"ג, עח); תל-אביב — הרב אברהם יעקב ניימרק (ח"ג, כד); הרב יונה שטנצל בתש"ז (ח"ב, כח).
כמו"כ השיב לר' משה סג"ל דייטש בתשי"א (ח"ג, נב); לחב"א ר' נפתלי קפלן (ח"ג, פט); לר' אלטר רבינוביץ בתשי"ג להערותיו על הכוכב מיעקב (ח"ג, מג), ולר' יהושע רובינפלד שסייע לו בהדפסת הספר, בתשי"ט (ח"ג, עד).
כמו"כ השיב לתלמידיו: ר' ישראל אברהם וינפלד (ח"ב, ו); ר' משה יעקובוביץ מסוסנובין בתרצ"ג (ח"א, קא); ר' פרץ מזלושין (נזכר בח"א, ב); ר' שלמה שו"ב קליינמן (ח"ג, צ); ר' יחזקאל שטייניץ מסוסנוביץ בתרפ"ז–תרצ"ד (ח"א, ז, פה, קטו); ר' אברהם יוסף שפירא (ח"ג, סז).
תשובות אליו: אהל יהושע, ח"ב, קלא, קמו בתרע"ח; אמרי יושר, ח"א, נז, ע, ח"ב, מד, מה, קל, קלז; אמרי כהן, מ, בתרצ"ה; אמרי שפר, יב בתרצ"א; ש"ב, הרי בשמים, תליתאה, ז, ט בתרנ"ו; חזון נחום, ו בתרצ"ב, וגם בדובב מישרים, בתרא, ח"א, צט; שו"ת מהר"ש, ח"ב, טו בתרס"ו (כאב"ד טשעבין!); מחזה אברהם, ח"א, נד, ח"ב, יו"ד, כג בתרע"ג–תרע"ד; מנחת יחיאל, ח"א, נה בתרפ"ד; מראה יחזקאל, דף צו ע"א; נחלת אבי, מז—סא בתרצ"ה; ספר המלך, ח"א, ב בתשי"ג; קדושה משולשת מר"י מדזיקוב, בסוף.
תשובתו מתש"ז ופקסימיל הסכמתו מתשכ"ה בגן אברהם שבסוף פנים מסבירות (גוטסמן), ה, וכן בדובב מישרים, ח"ב, מג. תשובותיו במנחת יצחק, ח"א, קכג, וח"ב סו"ס לח. תשובתו מתשי"ב בשו"ת פתחא זוטא, או"ח, מד. הסכמותיו פזורות בספרים רבים.
קהילת טשבין, ד-ו; יד-טז; מאיר עינים, ב, 775; בתו מינה, פנים אל פנים, 391, עמ' 13, 16.
מכתב ממוצשק"פ ויקהל תש"ו, על נייר מכתבים של הרב יצחק מאיר הלוי לוי בפרס, אל תלמידו ר' מרדכי מאנדשיין, בבקשת עזרה עבור תלמידו הרב עקיבא גרוס הנמצא בדזיאמבול.