מבוצץ (תר"ל–תש"ב)
נולד בשנת תר"ל בעירה דרהאוה שליד קניהניטש, לאביו הלמדן מחסידי בלז. למד ש"ס ופוסקים על טהרת הקודש ובעיון. נסמך בפשמישל ממהר"י שמלקיס, אחרי שבחנו כמה ימים בכל המקצועות. סביב שנת תר"ס נתקבל כדומ"ץ בדלטין בה היה ת"ח מובהקים, ורכש לעצמו נסיון של שימוש ברבנות. מתרס"ג דיין בבוצץ בב"ד של ר"מ אריק. בזמן המלחמה ברח לבודפשט, והרבנים שנאספו שם השתאו מגודל בקיאותו. נמנה על ראשוני החוזרים לעירו בתרע"ח, וניגש במרץ לשיקום מוסדות הקהילה. נתמנה כראב"ד, ואח"כ כאב"ד מתרצ"ה. נודע כבקי בכל מכמני התורה, בעל הגיון ישר ועמוק, פוסק הלכות ללא היסוס, דרשן מחונן, ומקובל על הכל. נקרא תכופות לבוררויות ולדיני תורה מסובכים, ואף מהערכאות היו שולחים אליו לדון ולפשר. קשור בלב ונפש לאדמו"ר בלז, אליהם נסע לשבתות ולמועדים.
תפס ישיבה גבוהה בעיר עוד לפני מלה"ע הראשונה, ואחרי המלחמה הצליח לחדשה למרות כל המעצורים. כראש הישיבה הביא את הרב חיים אפרים זייציק, והיא השתלבה במסגרת ישיבות "בית יוסף" נובהרדוק. בצד דאגתו לביסוס מעמדה החומרי של הישיבה השגיח גם על התלמוד תורה, ופתח לבנות בי"ס "בית יעקב". בן ובת נפטרו עליו בחייו. חתנו הרב חיים יוסף איילנברג דומ"ץ בחייו.
לוטשוב נרצח עם כניסת הנאצים בקיץ תש"א. מעוצר רעה ויגון חלה אז אנושות, ונפטר ביום ד' תשרי תש"ב. כך נחתמה השושלת המפוארה של רבנים דגולים שישבו על כס הקהילה, אשר נודעה למדניה ובאווירתה התורתית. שני בניו ובנותיו עם משפחותיהם נספו ביום הרג רב בקהילת בוצץ ה"ד. שרדה רק בתו רבקה זו הרב וגנר בארה"ב, ובניהם תלמידי ישיבות.
תשובות אליו: איתן אריה, יב בתרפ"ה; אמרי דוד, לו, לז בתרפ"ח; אמרי יושר, ח"א, טו; בית יצחק, חו"מ סא בתרס"ד לבוצץ; בר ליואי, ח"ב, אה"ע, כ, חו"מ, א, כה; צור יעקב, ח"א, צג בתרפ"ו; ציון לנפש חיה, קטו בתרפ"ג. מכתבו כמיכלא דאסוותא, דף טז.
הלל זידמן, אלה אזכרה, ה, 326–321; אישים שהכרתי, 508-502.