ר' אפרים פישל ב"ר יעקב וינברגר ווין

מזלישטשיק וייד אליהו (תרע"ב–תשכ"ד)

נולד בפשמישל בשנת תרע"ב לאביו ר' יעקב שהיה מחשובי חסידי דינוב־בלוזוב, ומצאצאי הבני"ש, הנו"א ור"ש אוסטרופולי. מילדותו נודע כעילוי, וזמן מה למד גם אצל הרב גדליה שמלקיס. בשנת תר"ף נשלח לגלינא, ללמוד אצל רבי מאיר שפירא. במחיצתו למד שבע שנים, ואף נקבע לו שיעור ללמוד עם רבו ביחידות. כל ימיו היה מזכיר דברי תורה מרבו בכל הופעותיו. בתרפ"ח עבר ללמוד בישיבת הרב יעקב דוד הופמן אב"ד פפד"מ, ובגיל י"ח נסמך מגדולי גליציה. בתר"ץ נתקבל כרב ומורה בקלן בתור עוזרו של הרב קלמן בק, ובתרצ"א כאב"ד העיר בויטן שבשלזיה. נשא את חנה בתו של ר' זאב וולף תאומים אב"ד זלישטשיק, ובתרצ"ג נתמנה שם על מקומו. פעל רבות בחיי הקהילה, ונתחבב על התושבים בשל אבהותו וידידותו.

בשנות הזעם נספתה כל משפחתו הי"ד. הוא עצמו ניצל ע"י הכומר המקומי שהעריצו בגלל אישיותו, ידיעותיו הכלליות ושליטתו בלשונות. טרח למצוא לו מחבוא במרתף שמתחת לכנסיה, ושילם על כך בחייו. בבור החשוך סיים ר"א את הש"ס פעמיים.

אחרי נדודים רבים במחנות שונים הגיע בשנת תש"ד לארץ. הרב הראשי הרצוג התרשם ממנו, וקיבלו לעבודה באוצר הפוסקים. בתש"ו נשא בשנית את רבקה, בת ר' אברהם מרדכי קליערס ב"ר משה אב"ד טבריה. בהשפעת השר דוד צבי פנקס קיבל באותה שנה את רבנות יד אליהו הסמוכה לתל-אביב. התמסר שם להקמת בית כנסת מרכזי ומוסדות חינוך וטהרה, ולקליטת העולים החדשים. הוזמן לדרוש בביהכ"נ הגדול בבני-ברק בשבת חנוכה תשכ"ד, והתאכסן אצל אחיו ר' שמואל שנפטר י"ג חשון תשל"ה. בו ביום נפטר באופן פתאומי, נספד ע"י ראי"י אונטרמן אב"ד ת"איפו, ונטמן בנחלת יצחק. אשתו נפטרה ביום כ"ט אדר תשכ"ט.

בצעירותו השתתף בקבצים תורניים, כגון אהל מועד (הרבסט), שנה א', תרפ"ו, חו' ב-ג, עמ' נז, ושנה ב, חו' ה-ו, עמ' קכח. בארץ זירז את ר' הלל גרינפלד להוציא לאור במהדורת פאר כדרכו, את ספר ארחות חיים להרב נחמן כהנא אב"ד ספינקא, ירושלים תשל"ב. לאות תודה הדפיס המו"ל בסוף ח"ב, עמ' טו-לב, את הקונטרס שלו אמרי אפרים, הערות וחידושים בשו"ע או"ח, עם תוכן הענינים.

יד אפרים (ירורי הלכה, חקרי משפט, שאלות ותשובות בעיות שעלו על הפרק בחיי הציבור הכלל והפרט, תל-אביב, דפוס ניב, תשל"ו, רלח עמ'. נלוים: מכתב תעודה של רא"ז מלצר מתש"ו (והוא גדול מאד בתורה בין במקצוע הבקיאות בש"ס ופוסקים, בין בסברא ישרה ובחידושי תורה), והסכמות: רש"י זוין בתשל"ב (ועשה רושם כביר על כל רואיו, בין מבחינת גדלו בתורה ובחכמה); רש"ז אוירבך בתשל"ג (היה חנון מאת ד' בזכרון נעלה, גם דבריו היו בהגיון ישר, ומוסברים יפה בטוב טעם ודעת); רבי משה יהושע מויזניץ בתשל"ה (וביודעי ומכירי קאמינא, הכרתי את הגאון זצ"ל מעת בואו בכל פעם להסתופף בצל כ"ק מרן אאמו"ר זצלה"ה).

תולדות המחבר. נכתבו ע"י מחותנו הרב אברהם הלל גולדברג מכפר פינס, שערך את הספר לפי מאמרים שנתפרסמו בקבצים שונים. המוציאים לאור הם בני המחבר: ר' יעקב שכתב את ההקדמה, ר' משה בבני-ברק, דבורה (בת אשתו) זוגתו של ר' שלום מרדכי הכהן שבדרון מניו-יורק, חנה אשת ר' יצחק גולדרג. בסופו הציבו קונטרס אוהל רבקה לזכר אמם, עם דברי תורה משלהם.

מאיר וונדר, מאיר עינים, ח"ב, מס' 780.